אגודת האסירים המשחוררים, התנקשות בצאר הרוסי והפצת תעמולה סוציאליסטית: חייה של המהפכנית ורה פיגנר

ב-15 ביוני 1942 מתה בשיבה טובה המהפכנית ורה פיגנר, נולדה למשפחת אצולה גרמנית – רוסית במחוז קאזן ברוסיה בזמן שלטון האימפריה הצארית, אביה, קצין צבא בגמלאות ואמה היו בעלים של שטחים נרחבים שעובדו על ידי סמי – סריסים עד שחרורם החלקי במסגרת חוק אמנציפטורי שחוקק ב-1861.

פיגנר שחלמה ללמוד רפואה באוני' סנט פטרסבורג אינה יכלה בעקבות האיסור באותה תקופה על נשים ללמוד ואביה לא אפשר לה לנסוע ללמוד רפואה בעיר ציריך לכן פיגנר התחתנה עם בחור שעמו נסעה ללמוד בציריך. בזמן לימודיה הצטרפה לאחווה של סטודנטים רוסים מרקע אריסטוקרטי שבהמשך היוו חלק חשוב בתנועות מהפכניות בסוף המאה ה-19 ברוסיה.

המהפכן הרוסי מארק נתנזון העביר הודעה דחופה לורה פיגנר בה הוא כתב כי צריך אותה באופן דחוף ברוסיה ועליה לחזור, ב-1876 לקחה חלק בהפגנות בסנט פטרסבורג והפיצה במקביל פרופגנדה סוציאליסטית בקרב כפרי האזור.

ב-1880 הייתה ממתכנני ההתנקשות הכושלת בצאר הרוסי באודסה והייתה ממתכניי ההתנקשות המוצלחת בצאר הרוסי ב-1881 בסנט פטרסבורג. מרבית המעורבים בהתנקשות נמלטו מרוסיה ורק פיגנר נשארה, נבגדה על ידי אחד מחבריה ונשלחה לצינוק ל-20 חודשים, אף הצאר אלכסנדר השלישי כתב ביומנו "היא סוף סוף נעצרה".

לאחר מהפכת אוקטובר 1917 פיגנר כתב את ספר זכרונתיה "זכרונות של מהפכנית" שהפך אותה לפופולרית ברחבי העולם ותורגם לשפות רבות. הייתה פעילה באגודת האסירים המשוחררים והמשיכה לכתוב ולערוך ביוגרפיות של מהפכנים רוסים של סוף המאה ה-19.

בתמונה: פיגנר בשנת 1930