תוכנית חדשה של פורום העצמאים בהסתדרות: רשת ביטחון לעובדים העצמאים

לאחרונה פרסמה ההסתדרות מסמך מקיף המשרטט קווי יסוד לתוכנית לאומית להקמת רשת ביטחון חברתית-כלכלית לעצמאים בישראל. את הקמת פורום העצמאים בהסתדרות יזם יו”ר ההסתדרות ארנון בר דויד באוגוסט 2020, בתקופת משבר הקורונה הכלכלי-חברתי-בריאותי.

“לאחר חשיבה והתייעצות החלטנו להקים את פורום העצמאים מבית ההסתדרות ולתת להם גג, כל זה בשיתוף פעולה עם ארגוני המעסיקים. לא נגבה דמי חבר, אלא רק נפתח את הבית הזה בשבילכם, העצמאים,  כדי לתת מהניסיון, מהעוצמה שלנו ומהיכולת שלנו לעזור לכם, לא רק בקורונה אלא גם לטווח ארוך”. בהודעה שהפיצה ההסתדרות באותו חודש כתב המפיק רמי בז’ה, שיעמוד בראש הפורום: “אנחנו כאן בשם הפרנסה. זה מעמד שהוא לא פחות מהיסטורי”.

במסמך, שנכתב בסיוע ד”ר רובי נתנזון ממכון מאקרו למדיניות כלכלית, מודגשות כמה עובדות: “כחצי מיליון עובדים בישראל הם עצמאים – 11.6% מכלל העובדים במשק. אוכלוסייה זו משלמת 10% מהמיסים השנתיים שהממשלה גובה. ב-2020 זינקה תוחלת העוני בקרב עצמאים ב-1.7% במספר המשפחות וב-1.2% במספר הנפשות. בישראל חיים כ-70,000 עצמאים מתחת לקו העוני”. עצמאים רבים נאלצו לסגור את עסקיהם, וחלקם פשטו רגל ונותרו חסרי כל.

הכותבים מציעים מדיניות פרטנית לעובדים העצמאים “שנפלו בין הכיסאות ולא קיבלו מענה מדינתי ראוי”. המסמך קובע: “הפרילנסר או בשמו הרשמי – המשתתף החופשי, סובל מאפליה חמורה אף יותר בשל חוסר שיוכו וייצוגו בשני מגזרים (שכירים או מעסיקים – ז”א)”. ישנה במסמך גם התייחסות נקודתית לנשים עצמאיות, שהכנסת מחציתן נופלת משכר המינימום.

הכותבים מצביעים על כמה פערים משמעותיים הדורשים מענה מידי: “חוסר בביטוח אבטלה ממוסד, בביטוח פשיטת רגל, בהכרה בחופשת מחלה, בדמי הבראה, בהכרה בחופשה שנתית ובהכרה בשעות נוספות; תשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח רפואי בפרמיה גבוהה לעומת שאר המשק”.

נוסף על כך מציעים הכותבים להחיל מודל חדש לתשלום דמי אבטלה, תוך “הגדרת תנאי זכאות קשיחים והקמת קרן ייעודית שתמומן מגבייה מעצמאים במצב הקיים, דמי ביטוח שעצמאים משלמים מועברים לתשלום דמי אבטלה של שכירים”.

הצעה נוספת מבקשת להסדיר את זכאותם של עצמאים לחופשת מחלה. לפי הצעה זו, יש להנהיג “קבלת דמי מחלה מוכרים מהמוסד לביטוח לאומי, עם תנאים קשיחים הדומים לאלה של השכירים, או מודל אשר דומה למודל הדני, בו משלמים דמי מחלה לעצמאים לאחר שבועיים בהם נעדר העצמאי מעבודתו”.

עוד מציעה התוכנית לחוקק חוק בשם “המשתתף החופשי”, שיצור הגדרה רשמית נפרדת לעובדים פרילנסרים בישראל: “הגדרה זו תאפשר למדוד את היקף התופעה ואת סוגיותיה וכך ליצור מצע עובדתי למדיניות אפקטיבית שתסייע לפרילנסרים ותתאים את המשק לשינויים בצורות התעסוקה במדינה”.

התוכנית מבקשת לקדם נשים עצמאיות באמצעות “הכרה בהוצאות על חינוך לגיל הרך והחלשת ההשפעה השלילית של העלאת גיל הפרישה של נשים עצמאיות עניות”.

התוכנית, העשירה בנתונים, בגרפים ובטבלאות, כוללת הצעות מדיניות נוספות כמו גם מבט השוואתי למודלים ולדרכי מדיניות דומות במדינות אחרות ובהן ניו זילנד, אוסטרליה וגרמניה. טענה מרכזית החוזרת לאורך המסמך היא שבשל היעדר הסיוע הממשלתי לעובדים העצמאים והפיגור בחקיקה בנושא, נותרים העצמאים קירחים מכאן ומכאן.

בכך מצביעה התוכנית על בעיה מהותית בשוק העבודה העכשווי: אי-ההתאמה בין ההגדרות הרשמיות לבין רבות מצורות העבודה הרווחות. נוסף לעצמאים שהם למעשה בעלי עסקים קטנים, ישנו מעמד גדל והולך של “פרקריאט”, כלומר של עובדים המועסקים בעבודות ארעיות או חלקיות, ונחשבים רשמית עצמאים. מעמד זה הוא תופעה גלובלית שצמחה בעשורים האחרונים, כתוצאה מהצלחתם של בעלי הון לרסק את חוקי העבודה למען הגדלת רווחיהם תוך פגיעה בזכויות העובדים. בישראל משגשג מודל העסקה זה בקרב עובדי חברת השליחויות הפינית וולט, ששליחיה נחשבים רשמית עצמאים ולכן אינם נהנים מתנאים סוציאליים. החוק בישראל אינו מספק הגנה לעובדים אלה.

בפרק התיאורטי של התוכנית נכתב: “לעיתים נדירות בהיסטוריה נקרות הזדמנויות לשינויים חדים ומהפכניים ביחס בין ריבון לאזרח. לאחר המיתון הגדול של שנות ה-30 ומלחמת העולם השנייה, חל שינוי ביחס הפיננסי בין הממשלות המפותחות לאזרחיהן. כיום, בשלהי הקורונה, אנו חווים גל חדש של אפשרויות לשינויי מדיניות ייחודיים ונחוצים”. אכן, המשבר הקפיטליסטי הגלובלי שהחל בשנת 2008, אליו נוסף לאחרונה משבר הקורונה, משמש הזדמנות לשינוי מדיניות מן היסוד. השיתוק של המערכת הפוליטית ואי-יכולתו של הממסד להתמודד עם בעיות העומק החברתיות והכלכליות מדגישים את הצורך הבהול בשינוי השיטה.

עוד בנושא:

https://zoha.org.il/103504