fbpx

הוגשה עתירה לחשיפת המסמכים על הקשר הביטחוני עם משטר האפרטהייד בדרא"פ

באפריל 1975 חתם שר הביטחון שמעון פרס על הסכם ביטחוני סודי עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה

עתירה הוגשה אתמול (ראשון) בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בדרישה לחשוף את המסמכים שאותרו במשרד הביטחון מהקשרים הדיפלומטיים והביטחוניים בין מדינת ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, בין השנים 1994-1972. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד איתי מק, שמסר: "בחלוף ארבע שנים מהגשת הבקשה, ורק לאחר הגשת תזכורות רבות ותלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד הביטחון דחה את הבקשה מחודש מארס בנימוק כי בעניין המסמכים שאותרו חל הסייג הקבוע בחוק חופש המידע בשל חשש לפגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה, ולגבי חלק מהמסמכים נטען שמתקיים גם הסייג הקבוע בעניין הגנה על דיונים פנימיים".

יצוין שבאפריל 1975, שר הביטחון שמעון פרס ושר הביטחון של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה חתמו על הסכם ביטחוני שקבע את המסגרת ליחסים בין המדינות ל-20 השנים הבאות. בהסכם היה סעיף מיוחד שקבע שכל צד מתחייב להסתיר את עצם קיומו של ההסכם. "משמעות הדבר לא רק שמשרד הביטחון התחייב להסתיר את קיומו של ההסכם באו"ם, אלא באופן אנטי-דמוקרטי גם מחברי הכנסת הנבחרים וכלל הציבור הישראלי", הבהיר מק.

האפרטהייד הוגדר כפשע נגד האנושות, וכוחות הביטחון של משטר האפרטהייד ביצעו פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה והפרות חמורות של זכויות אדם לא רק בשטחה של דרום אפריקה, אלא בשטחן של כל המדינות בדרום היבשת.  למרות אמברגו נשק של מועצת הביטחון של האו"ם, למדינת ישראל היה תפקיד חשוב בזוועות שנעשו, ובשנים לא מעטות אף תפקיד מרכזי. "מקובל לחשוב על האפרטהייד במובן הפשוט של מערכות חוק נפרדות. יש להניח שרוב הציבור הישראלי אינו מכיר את הפרטים של אופן השליטה, הפעלת הכוח והאלימות בדרום אפריקה. חשוב להכיר פרטים אלה, כדי להבין כיצד מדינת ישראל השפיעה על חיי היום יום של מיליוני אזרחים ואזרחיות שם", הוסיף מק.

כוחות הביטחון של משטר האפרטהייד השמידו מאות אלפי מסמכים המתעדים את פשעיהם, השמדה שנמשכה עד לשנת 1997, כשלוש שנים לאחר שנלסון מנדלה נבחר לנשיא דרום אפריקה. למרות זאת, נותרו מסמכים רבים אשר שימשו את ועדת האמת והפיוס בדרום אפריקה, ובפרט מסמכים החושפים את הסיוע של מדינת ישראל לפשעים החמורים של המשטר בדרום אפריקה ואצל שכנותיה.

מהמסמכים עולה כי מדינת ישראל נתנה אימונים, ידע וציוד צבאיים למשטר האפרטהייד שסייעו לו בפשעיו בתוך דרום אפריקה ואצל שכנותיה. כך למשל, בנוסף על רובים, אקדחים, תחמושת ואימונים ששימשו לצורך הדיכוי הפנימי, הציוד הצבאי הכבד (כגון, טנקים ומטוסים) שימש את משטר האפרטהייד לצורך הפצצת והשמדת פעילי  תנועות השחרור הדרום אפריקאיות והמקומיות וכן האזרחים שנחשדו בתמיכה בהן בזמביה, בזימבבואה (אז נקראה רודזיה), במוזמביק, בבוטסואנה, באנגולה (שהייתה כבושה בחלקה על ידי משטר האפרטהייד) ובנמיביה (שהייתה כבושה כולה על ידי משטר האפרטהייד).

בעתירה נטען כי מסמכי משרד הביטחון צריכים לצאת לאור כדי שיהיה אפשר לעשות מעט צדק עם קורבנות משטר האפרטהייד באמצעות חשיפת האמת, וכן כדי לאפשר דיון והפקת לקחים ציבוריים בישראל שעשויים למנוע את המשך התמיכה של משרדי החוץ והביטחון ומדינת ישראל במשטרים ובכוחות ביטחון ומיליציות ברחבי העולם המבצעים זוועות ופשעים נגד האנושות.

בנוסף, חשיפת המסמכים חשובה כדי להתמודד עם התפיסות הגזעניות שמושרשות במשרדי החוץ והביטחון במדינת ישראל כלפי אנשים לא לבנים, שבאות לידי ביטוי בין היתר בחוסר החשיבות שהם ייחסו ומייחסים עד היום לכך שאנשים לא לבנים יירצחו או יירדפו באמצעות נשק, אימונים וידע ישראליים. בכירים במשרדי החוץ והביטחון אחראים לרדיפה ולרצח של המוני אנשים לא לבנים באמצעות נשק ישראלי שנשלח באישורם, לא רק במשטר האפרטהייד, אלא גם בחלק ניכר ממדינות אפריקה מדרום לסהרה, כגון רואנדה וזאיר (קונגו), ובשנים האחרונות בדרום סודן, באוגנדה ובקמרון.

העתירה הוגשה יחד עם שורה ארוכה של פעילות ופעילי זכויות האדם ובהם פרופ' דפנה גולן, מיכל פלג, אמיר פיינסקי, יונתן גר, סיגל קוק אביבי, יהודית אלקנה, ד"ר סנאית גיסיס, אבשלום רוב, רויטל אלקיים, פרופ' אמוץ עגנון, רלה מזלי, חנה בר"ג, ד"ר הילה דיין, שאול צ'ריקובר, רונית רוזנטל, זוהרה חדד, פרופ' אדי קאופמן, ליזה קאופמן, עדה בילו, סמדר יערון, יניב מזור, גיא הירשפלד, חיים שוורצנברג, שרה בנינגה, רעיה רותם, ענת סול להב, ד"ר חנה ספרן, דפנה בנאי, סהר ורדי, ד"ר גרסיאלה כרמון, אור בן דוד, שחר שלוח, בומה ענבר, ד"ר ישי מנוחין, איתן קלינסקי, אסתר קלינסקי, ג'סיקה נפומנש, שחף ויסבין, אריאל נייזנה, ד"ר דליה זק"ש, שושנה לונדון ספיר, איתמר פיגנבאום, גליה ברנד, ד"ר שני פייס, נפתלי ספיר, תמר להן, נעמי שור, יהושע רוזין, נורה גרינברג, ד"ר יונתן ניסים גז, איל שגיב, גדי שניצר, עודד אפרתי, נירה אפרתי, רמי פינצ'ובר, אילי סלוצקי, תומר סלוצקי, ד"ר אילנה המרמן-ניראד, גדעון סולימני, נפתלי אורנר, פרופ' נורית פלד אלחנן, מאירה אשר, טליה אזרחי, רחל חיות, ד"ר ענת מטר, עדית ברסלאור, אמיר ביתן, ורד ביתן, רוני סגולי, יואב הס, גיא בוטביה, תמר כהן, ניצה אמינוב, עידית שלזינגר, אברהם אלחנן, יונתן שפירא, ד"ר צביה שפירא, חיה אופק, שרון גמזו, אלי אבידור, ד"ר רוחמה מרטון, יעקב מנור-מסרנו, סא"ל (מיל') תולי פלינט, אמנון לוטנברג, קלאודיו קוגון, פרופ' ניב גורדון, קובי סניץ, פרופ' אילנה לוטן, עומר ארוילי, פרופ' נתן דסקל, פרופ' ורוניקה כהן, אייל הראובני, אלי אמינוב, ד"ר אליוט כהן, רחל גיורא, איה גבריאל, דרור אטקס, צילה גולדנברג, פרופ' בן ציון מוניץ, עפר ניימן, נורה בנדרסקי, נוני טל, עירית הלביא, אבישי הלביא, מיאקו גליקו, ד"ר בטינה בירמנס, ורדה חלד, בלהה גולן זונדרמן, ד"ר ג'וליה צייטין, דליה קרשטיין, יניב יורקביץ, שירלי נדב, מיקי פישר, יעל עגור אורגל, ד"ר גלעד ליברמן, אפרת לוי, נטשה דודינסקי, יאיר בונצל ומארי בונצל.

 

קישור לעתירה שהוגשה:
https://documentcloud.adobe.com/link/track?uri=urn:aaid:scds:US:5a897a23-7939-47ff-96da-9db94e378414#pageNum=1

 

שר הביטחון שמעון פרס וראש הממשלה יצחק רבין במפגש עם ראשי שירותי הביטחון של דרום אפריקה, במעון ראש הממשלה בירושלים, 11 באפריל 1975 (צילום: לע"מ)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן