חיוני שהמערב יאפשר משא מתן בין אוקראינה לרוסיה

ב-24 בפברואר השנה הרעידה רוסיה את אמות הספים כאשר פלשה לאוקראינה. זוועות המלחמה איומות והוקעו ברחבי העולם, למרות שאינן משתוות להרס ולחורבן הנוראים שהמיטה וממשיכה להמיט ארצות-הברית על מדינות ועל אזרחים רבים ברחבי העולם.

ב-28 בפברואר נפגשו בגומל שבבלארוס דיפלומטים רוסים ואוקראינים. מטרת הפגישה הייתה התנעת משא ומתן להפסקת אש, אולם השיחות התפוגגו. בתחילת מרס נפגשו שני הצדדים שנית בבלארוס, וקיימו סבבי שיחות נוספים. ב-10 במרס נפגשו שרי החוץ של אוקראינה ושל רוסיה באנטליה, ולאחר מכן באיסטנבול, ביוזמת נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן.

ב-29 במרס אמר מבלוט צ’אושולו, שר החוץ של טורקיה: “אנו שמחים לראות כי שני הצדדים קרבים זה לזה עם כל שלב חדש במשא ומתן. הם השיגו הסכמות והבנות משותפות בכמה נושאים”. לדברי מאמר ב”פוריין אפיירס”, עוד לפני אפריל הגיעו הצדדים להסכם בנושא עסקת ביניים אפשרית בין צבא רוסיה לצבא אוקראינה. כך, בתחילת אפריל החלו הכוחות הרוסיים לסגת מצפון מחוז צ’רניהיב האוקראיני, ורוסיה הפסיקה את הפעולות הצבאיות סביב קייב, בירת אוקראינה. ארצות-הברית ובריטניה טענו שהנסיגה היא תוצאה של כישלון צבאי רוסי, אך הרוסים מנגד תלו אותה בהסכם הביניים. על סמך העובדות הגלויות, אין בידנו אפשרות לקבוע איזו משתי הגרסאות נכונה.

“השאר את פוטין במלחמה או הישאר לבד במערכה”

ב-9 באפריל, לפני שהצליחו הצדדים להבטיח את עסקת הביניים, הגיע לקייב בוריס ג’ונסון, ראש ממשלת בריטניה דאז. “אוקראינסקה פרבדה”, כלי תקשורת אוקראיני,  דיווח כי ג’ונסון הניח בפני נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי דרישה והתחייבות. הדרישה: עליך לדאוג לכך שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין “יישאר נחוש בדעתו שלא לנהל משא ומתן מול אוקראינה”. וההתחייבות: גם אם אוקראינה תחתום על הסכמים מול הקרמלין, המערב לא יהיה מוכן לעשות כן.

לדברי “אוקראינסקה פרבדה”, אוקראינה השהתה את תהליך המשא ומתן באופן חד-צדדי זמן קצר לאחר ביקור ג’ונסון. כמה שבועות לאחר הביקור הגיעו לקייב מזכיר המדינה האמריקאי אנטוני בלינקן ושר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין. לאחר הביקור כינס אוסטין בפולין, במקום שלא צוין, מסיבת עיתונאים ואמר להם: “אנחנו רוצים לראות את רוסיה נחלשת”. לא קיימות ראיות ישירות לכך שג’ונסון, בלינקן ואוסטין לחצו במישרין על זלנסקי לפרוש מהסכם הביניים, אך ישנן מספיק ראיות נסיבתיות כדי להצביע על כך.

ההגבלות שמטילות מדינות המערב על אוקראינה בנושא המשא ומתן מול רוסיה אינן דבר חדש. ב-10 במרס 2022 פרסם “וושינגטון פוסט” כי פקידים בכירים בממשל נשיא ארה”ב הבהירו את האסטרטגיה של ארה”ב: “להבטיח כי העלויות הכלכליות בהן תישא רוסיה כתוצאה מהמלחמה יהיו חמורות ובנות קיימא”. עוד קראו הבכירים “להמשיך ולתחזק את התמיכה הצבאית והכלכלית באוקראינה, ולעודד את נכונותה להנחיל לרוסיה כמה שיותר תבוסות”.

מאז 2014, זמן רב בטרם הפלישה הרוסית לאוקראינה, הקצתה ארה”ב מעל 19 מיליארד דולר לאימון ולציוד הצבא האוקראיני. זאת כחלק מ’יוזמת הסיוע הביטחוני לאוקראינה’ של משרד ההגנה האמריקאי. לצורך השוואה, תקציב האו”ם השנתי הכולל לשנת 2022 עומד על 3.1 מיליארד דולר – סכום שהוא שישית בלבד מזה שהוציאה ארה”ב על חימוש אוקראינה עד היום.

לא נותר אלא להסיק כי ארה”ב פועלת להשגת מטרה ברורה: הארכת המלחמה המסוכנת והמיותרת בין אוקראינה לרוסיה. זאת היא משיגה באמצעות תמיכתה הצבאית באוקראינה; בהצהרות ובנקיטת צעדים ממשלתיים להחלשת רוסיה; ובאמצעות הסירוב ליזום כל סוג של משא ומתן לבקרת נשק או לפירוז האזור. 

אוקראינה אינה באיווה

אוקראינה ורוסיה הן שכנות. למרבה צערה של ארה”ב, לא ניתן להעתיק את מיקומה הגיאוגרפי של אוקראינה ולהעבירה למדינת איווה שבגבולותיה. משמעות הדבר היא שאוקראינה ורוסיה מוכרחות להגיע להסכמה ולמצוא פתרון לסכסוך ביניהן.

במרס 2019 השיג וולודימיר זלנסקי ניצחון גורף בבחירות לנשיאות אוקראינה (73%) כאשר התמודד נגד פטרו פורושנקו, המועמד המועדף על המערב. “לא נוכל להימנע ממשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה”, אמר זלנסקי בפאנל טלוויזיה במהלך קמפיין הבחירות. בדצמבר 2019 נערכה בפריס פגישה בין זלנסקי, פוטין, נשיאת גרמניה דאז אנגלה מרקל ונשיא צרפת עמנואל מקרון (“הארבעה של נורמנדי”). בעקבות הפגישה אמר נשיא צרפת כי הגיע השעה שאירופה “תחשוב מחדש על יחסיה עם רוסיה”, וכי “דחיקת רוסיה מאירופה היא טעות אסטרטגית חמורה”.

במרס 2020 ציין זלנסקי כי תוך שנה באפשרותו לגבש מול פוטין הסכם, אשר יתבסס על הסכמי מינסק השניים מפברואר 2015. “קיימות נקודות גיאוגרפיות במינסק אותן ניתן להזיז מעט – לאיזה עניין רע יכול הדבר להוביל? ברגע שאזרחים לא יחזיקו בנשק, הירי ייפסק, וזה הדבר החשוב”, אמר זלנסקי ל”גרדיאן” הבריטי.

האוקראינים שילמו ומשלמים מחיר נורא על כישלון הבטחת קיומו של משא ומתן הגיוני מול רוסיה החל ב-2014 ועד פברואר 2022. קיום דיאלוג אמתי מלכתחילה יכול היה למנוע את הפלישה הרוסית, או לכל הפחות להוביל לסיומה של המלחמה בטרם נשפך דם כה רב. כל המלחמות מסתיימות במשא ומתן, ולכן חייבות מדינות המערב ובראשן ארה”ב לאפשר למשא ומתן לסיום המלחמה להתחיל מחדש.

מאנגלית: אבישי ארליך

עוד בנושא: https://zoha.org.il/115784