פעילה אנטי פאשיסטית וממנהיגות הקומינטרן הבינ”ל בבריה”מ ומערב אירופה: אולגה בנאריו פרסטסט

ב-1934 הוטלה עליה משימה לסייע בשובו של הקומוניסט הברזילאי, לואיס קרלוס פרסטס, למולדתו. פרסטס שהה בגלות במוסקבה מ-1931 וכדי לסייע במשימה זו הוכנו תעודות מזויפות המוכיחות כי השניים הם זוג פורטוגלי נשוי. עד שהגיעו השניים לריו דה ז’ניירו הפכה הזוגיות ביניהם לאמיתית.

לאחר זמן נמסרה לשליחי הגסטפו בברזיל. למרות לחצים בינלאומיים על ברזיל וגרמניה, בספטמבר 1936, הועברה בנאריו, שהייתה בהריון מתקדם, חזרה לגרמניה הנאצית בספינת משא. על קברניט הספינה נאסר לבצע חניות ביניים בדרכו מחשש שפעילים קומוניסטים יפעלו לשחרורה. היא נכלאה מיד עם הגעתה וילדה בכלא בנובמבר 1936 את בתה, אניטה לאוסדיה פרסטס. כל זמן שהניקה, הותר לה להחזיק בתינוקת. לאחר מכן הועברה התינוקת לבית יתומים ובהיותה בת 14 חודשים הצליחו סבתה, לאוסדיה פרסטס ודודתה לשחררה ולהביאה למקסיקו, שם גדלה. בבגרותה הייתה מעורבת אף היא בפעילות קומוניסטית, גלתה לברית המועצות ושבה לברזיל ב-1989 וכיום היא מרצה להיסטוריה של ברזיל באוניברסיטת ריו דה ז’ניירו.

ב-1942 נרצחה אולגה בגז במחנה השמדה נסיוני בברנבורג. במזרח גרמניה זכתה דמותה של בנאריו להערצה ולהנצחה בכך שנקראו על שמה בתי ספר, בתי חרושת ורחובות בערים שונות, ביניהן ברלין.

מעלליה של בנאריו מופיעים בספרה של יהודית בובר אגסי “האסירות היהודיות של רוונסבריק, הוצאת מאגנס, 2012.” וגם בדו”ח שנכתב במרכז על שמו של מרדכי אנילביץ’ “רוברט כהן, “הפושעים וקורבנם: דו”ח של הגסטפו על אולגה בנריו, קומוניסטית יהודייה שנמסרה לנאצים בידי השלטונות בברזיל” מס’ 99, עמו’ 333-59, דצמבר 2018