היום לפני 107 שנים נולדה ג’יאנג צ’ינג, ממובילות המהפכה התרבותית בסין ואשתו הרביעית של מאו זה דונג

היום לפני 107 שנים נולדה המהפכנית הסינית ג’יאנג צ’ינג, פוליטיקאית מובילה בתקופת המהפכה התרבותית ואשתו הרביעית של מאו זדונג. ג’יאנג נולדה במחוז שנדונג בשנים הראשונות של הרפובליקה הסינית למשפחה מהמעמד העובד, ובגלל העוני המחפיר שבה חיה נאצלה לעבוד מגיל ילדות במפעלים בצפון סין. בגיל 15 ג’יאנג הצליחה להרשם לבית ספר ניסויי ללימודי תאטרון ושם התחילה את החינוך האמנותי שלה.

בשנות ה-30 בהיותה תלמידה באוניברסיטת צ’ינגדאו ג’יאנג נחשפה לראשונה לרעיונות מהפכניים, וב-1932 הצטרפה ל”חזית התרבותית הקומוניסטית”. ב-1933 הצטרפה לזרוע הנוער של המפלגה הקומוניסטית הסינית, תוך כדי שהתחילה קריירה בתחום המשחק. ב-1934 נכלאה לתקופה קצרה בשל הפעילויות הפוליטיות שלה, ולאחר שחרורה הפכה לשחקנית מקצועית בתעשיית הסרטים הצעירה בשנגחאי. לאחר הפלישה היפנית לסין ב-1937, ג’יאנג ברחה משנגחאי למעוז הקומוניסטי בינ’אן, והצטרפה לכוחות האדומים, שם הכירה את מאו זדונג. ב-1938 השניים התחתנו וב-1940 ילדה ג’יאנג את בתה היחידה לי נה.

במהלך שנות ה-40 ג’יאנג הייתה המזכירה של מאו, ולאחר הקמת הרפובליקה העממית הסינית ב-1949 כהנה כגברת הראשונה של סין למשך מספר שנים. בשנות ה-50 ג’יאנג פעלה במחלקת הסרטים של משרד התעמולה הסיני, תפקיד שדרכו פעלה לפיתוח תכנים וז’אנרים תרבותיים חדשים בסין הקומוניסטית. בין היתר ג’יאנג הובילה את פיתוח האופרה המהפכנית הסינית, ז’אנר של תיאטרון שמשלב שיטות סיניות מסורתיות עם תוכן מהפכני סוציאליסטי. למרות התוכן הפוליטי השמאלי הרדיקלי הרבה מההצגות שג’יאנג צ’ינג ביימה נותרו פופולריות עד היום בסין ובעולם.

עקב תפקידה והתמחותה בתחום התרבות ג’יאנג נהייתה לאחת מדמויות המפתח של המהפכה התרבותית, שבמהלכה הצטרפה להנהגת הזרוע השמאלית הרדיקלית במפלגה הקומוניסטית. העמדות הרדיקליות של השמאל במפלגה הפנו נגדם את רוב ההנהגה במפלגה ובצבא, ובחודש לאחר מותו של מאו ב-1976, נעצרו מנהיגי המפתח של השמאל ורבים מתומכיהם בהפיכה צבאית שאורגנה על ידי הזרועות המתונות יותר של המפלגה. ג’יאנג, ביחד עם ז’אנג צ’ונצ’יאו, יאו ווניואן, וואנג הונגוון קיבלו את הכותרת “כנופיית הארבע” והפכו למטרה הפוליטית המועדפת של המשטר החדש. ג’יאנג בעצמה נהפכה למטרה של מתקפות אישיות, הרבה פעמים שובניסטיות בטבעם, ולאחר משפט ראווה ב-1980 נגזר עליה דין מוות לאחר שהואשמה בכשלים וההפרזות במהפכה התרבותית. עונש המוות הומר למאסר עולם ב-1983.

במהלך המאסר שלה ג’יאנג חלתה בסרטן גרון, וב-1991 שוחררה מהכלא מנסיבות רפואיות. לאחר שחרורה מהכלא,ג’יאנג התאבדה בתלייה בבית החולים בו אושפזה. במכתב אחרון האשימה את ההנהגה הסינית בכך שבגדו בעם הסיני ובמהפכה. למרות נפילתה וההתקפות עליה בתקשורת הסינית הרשמית, ג’יאנג צ’ינג נותרת דמות מוערכת בקרב השמאל המאואיסטי בסין ובעולם.