הקומוניסט הבריטי סולומון "סולי" קיי נולד ב-8 באוקטובר 1913 בצפון לונדון למשפחה ממוצא ליטאי – יהודי. ב-1918 מגפת השפעת הספרדית גבתה את חייו של אביו כשהיה בן 5 בלבד, אמו גידלה לבדה ארבעה ילדים בדוחק רב ונעזרה בארגוני צדקה יהודים. כשהיה בן 14 נשר מבי"ס כדי לעזור בפרנסת המשפחה והחל לעבוד במנסרת עץ שפיטרה אותו עקב קשיים כלכליים, לאחר מכן החל לעבוד עבור חנות פרוות.
ב-7 באוקטובר 1987 פרצה "שביתת השידורים" בקרב עובדי הערוץ הראשון (שהיה הערוץ היחיד דאז) על רקע תוכנית לפטר 200 מעובדי הערוץ שהיו 17% ממצבת כוח האדם של הערוץ. הדרישה הגיעה ממסדרונות הממשלה שהעבירו שנתיים קודם לכן את תוכנית "ייצוב המשק" של ממשלת פרס – שמיר, שמות המפוטרים פורסמו באמצעי התקשורת והיו גלויים לעיני כול. שביתת השידורים שאורגנה ונוהלה על ידי אגודת העיתונאים הייתה הארוכה שידעה
הקומוניסט הבריטי ג'ק גסטר נולד ב-6 באוקוטובר 1907 במערב לונדון, בנם של מוזס גסטר מנהיג המועצה היהודית – ספרדית של לונדון ופעיל ציוני ולוסי פרידנלנדר שתמכה בפוליטיקה סוציאליסטית ומעמדית. ב-1926 פרצה שביתה כללית בה 1.2 מיליון כורי פחם ו1.7 מיליון נהגי רכבים כבדים פעלו נגד הפחתות שכר. מושפע מהלך הרוח המיליטנטי, גסטר הצטרף למפלגת הלייבור העצמאית כשהיה בן 19 והפך למנהיג דומיננטי, המפלגה הסוציאליסטית העצמאית
ב-3 באוקטובר 1940 נולדה המנהיגה הקומוניסטית הישראלית תמר גוז'נסקי, במשך שנים רבות פעילה נגד הכיבוש, הניצול והאפליה ולמען השלום והשוויון. גוז'נסקי הייתה חברת הכנסת מטעם חד"ש במשך 12 שנה מן הכנסת ה-12 (1990) ועד ה-15 (2003). בתקופה זו הייתה חברה, בין היתר, בוועדות הכנסת, לקידום מעמד האישה והעבודה והרווחה. כמו כן, ייסדה את הוועדה לקידום זכויות הילד (ששמה הנוכחי – הוועדה לזכויות הילד) ועמדה בראשה.
הקומוניסט ישראל צנטנר לחם בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 כמתנדב מארץ-ישראל בחזיתות שונות של המערכה באירופה נגד הפשיזם. את פועלו הנציח בספרו האוטוביוגרפי-היסטורי "ממאדריד עד ברלין: לוחמים ארץ-ישראלים בעד החופש שלהם, ושלנו", שיצא לאור ב-1966. בספרו הביא צנטנר גם רשימה של לוחמים ארץ-ישראליים להגנת הרפובליקה שהיו חברי המפלגה הקומוניסטית והנוער הקומוניסטי בארץ, ואשר נפלו בספרד או בשדות מלחמת העולם השנייה. בספרו כלולים תולדות חייהם
המהפכן הרוסי גריגורי אנדרייביץ' "גרש" גרשוני נולד בקובנה שבליטא ב-29 בספטמבר 1870 למשפחה יהודית זעיר בורגנית בנם של יוסל-שולם וטאובה, כשהיה בן ארבע עבר עם משפחתו לסיאוליאיי, העיר הרביעית בגודלה בליטא. כשהיה בן 15 דודו הרוקח לקח אותו לעבוד כעוזרו בבית המרקחת והוא נסע ברחבי רוסיה ובחלקים שהיו מחוץ "לתחום המושב" (אזורי מערב האימפריה הרוסית המותרים ליהודים היום חלקם נמצאים בפולין, אוקראינה, בלארוס, מולדובה ולטביה).
לפני 23 שנה, ב-28 בספטמבר 2000, ביקר ראש האופוזיציה ומנהיג הימין אריאל שרון יחד עם שישה חברי כנסת מהליכוד במסגד אל-אקצא. הביקור נערך באישור ממשלת ברק ולווה בשמירה כבדה. מאות פלסטינים שהיו במקום התעמתו עם שוטרים שהופקדו על אבטחת הביקור, ובעימותים נפצעו עשרות פלסטינים וכ־20 שוטרים. זהו האירוע שהצית את ההתקוממות הפלסטינית – האינתיפאדה השנייה. למחרת, ערב ראש השנה, החריפו המחאות נגד הכיבוש בירושלים המזרחית
ב-26 בספטמבר 1942 התאבדה בבית כלא לנשים הפעילה הקומוניסטית הספרדית מטילדה לאנדה שנאבקה למען זכויות נשים. לאנדה נולדה ביוני 1904 למשפחה חילונית ואף לא הוטבלה לנצרות – בניגוד למה שהיה מקובל באותן השנים. בשנת 1923, בגיל 19, הגיעה למדריד על מנת ללמוד מדעי הטבע באוניברסיטה ושם הכירה את מי שעתיד להיות בן זוגה, הפעיל הקומוניסטי פרנסיסקו לופס גאניבט. ב-1934 משתתפת לאנדה בהקמת מועצת הנשים נגד
גיל גרין מנהיג עובדים אמריקאי נולד היום לפני מאה ושבע עשר שנים בשיקגו בארה"ב בשם גילברט גרין להורים מהגרים יהודים קשי יום מרוסיה, שני הוריו עבדו בתעשיית הטקסטיל, אביו מת כשגרין היה בן 10 ואמו נאלצה לכלכל את משפחתה לבדה. כשהיה נער הצטרף לליגת העובדים הצעירים, תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית האמריקאית וב-1924 כאשר סיים את לימודיו בתיכון החל לעבוד במשרה מלאה עבור המפלגה ושלוש
ב-9 ביוני 1923 פרצה הפיכה צבאית פשיסטית בממלכת בולגריה במסגרתה הודח ונרצח ראש הממשלה אלכסנדר סטמבוליסקי. אחד ממנהיגי הימין, אלכנסדר צאנקוב נבחר על ידי ראשי ההפיכה לעמוד בראשות ממשלת בולגריה וכיו"ר מפלגה חדשה שהוקמה ונקראה הברית הדמוקרטית הבולגרית. צאנקוב ומפלגתו נקטו בקו פשיסטי מובהק ולא הססו להפעיל כוחות צבא ומשטרה לדיכוי אופוזיציה למשטרם ואת תנועת הפועלים. תקופת כהונתו לוותה באי שקט פוליטי וב-23 בספטמבר 1923
