ב-19 בספטמבר 1914 נולד ברל בלטי (בשם: זוּנדֶל אָבִין) בדווינסק, לטביה. בשנת 1930, כשהיה בן 16, הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטי שבמחתרת, ועקב כך ריצה תקופת מאסר קצרה בבית הסוהר בעירו. ב-1934 כשהיה בן 20 היגר לפלשתינה עם סרטיפיקט כ"בעל הון" (קפיטליסט). בארץ הצטרף למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה. עבד בעבודה חקלאית במושב תל צור שבשרון (לימים חלק מאבן יהודה). ב-1937, בימי מלחמת האזרחים בספרד, התנדב לשורות
ז'ורז'ה פרננדו בראנקו דה סמפאיו נשיא פורטוגל בין השנים 1996 ל-2006, ראש עיריית ליסבון ומזכ"ל המפלגה הסוציאליסטית נולד ב-18 בספטמבר 1939 בליסבון. סבתו מצד האם, שרה בן סלימן בן סעוד הייתה יהודיה ממרוקו, שהגיעה לפורטוגל עם משפחתה לקראת סוף המאה ה-19. היא נישאה לקצין צי פורטוגלי קתולי פרננדו ברנקו, לימים שר החוץ של פורטוגל. ז'ורז'ה סמפאיו לא ראה עצמו כיהודי, אלא כחסר דת, אך הצהיר
טבח סברא ושתילא הוא טבח שערכו אנשי הפלנגות הנוצריות במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, ישראל עצמה את עינייה, בין ה-16 בספטמבר ל-18 בספטמבר 1982, במאות מתושבי מחנות הפליטים הפלסטינים סברא, שתילא, בורג' אל-בראג'נה ושכונת אל-פאכהאני שבמערב ביירות. כוחות הפלנגות נכנסו למחנה כחלק מכיבוש צה"ל של מערב ביירות ומחצית שטחה של לבנון. לאחר שהציבור הישראלי התוודע למעשי הטבח, הדבר גרם למחאות חריפות בשיח הציבורי בישראל. בעקבות הטבח
אליעזר פרמינגר חבר הכנסת הראשונה מטעם מק"י ממנה פרש ב-1949 והיה ממקימי קבוצת הקומוניסטים העברים ומנהל חברות ממשלתיות מת ב-15 בספטמבר 2001. בנם של הלל ועמליה פרמינגר, נולד ב-1920 בווינה, אמו הסתירה אותו בארון בזמן "ליל הבדולח", בשנת 1939 היגר לפלשתינה והצטרף למפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית, פרש ממנה ב-1945 והיה ממקימי הקומוניסטים העברים (קבוצה שהתפרקה במהרה), פרמינגר הופיע בפני ועידת אונסקו"פ ב-1947 בנושא תוכנית החלוקה. ב-1948
ב-14 בספטמבר 1903 נולד לאסלו שילינגר בבירת הונגריה, בודפשט ברובע השביעי למשפחה יהודית, אביו היה פקיד. שילינגר השתתף בפגישות חוג גלילאו (חוג אגוניסטי, אתאיסטי) והצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטי ההונגרי. נעצר ב-1927 ונידון לשלוש שנות מאסר, עם שחרורו התמנה לחבר מזכירות המפלגה הקומוניסטית ההונגרית (KPM) נעצר שוב ולאחר שחרורו השני בשנת 1931 עמד בראש "ועדת השכנוע והתעמולה" של ה- KMP. סייע בעריכת העיתון "סקירה חברתית" (Társadalmi
העצרת הכללית של האומות המאוחדות בניו יורק הצביעה ב-13 בספטמבר 2007 בעד אימוץ ההצהרה על זכויותיהם של העמים ילידים ברוב של 144 תומכים מול ארבעה מתנגדים ו-11 נמנעים. המדינות שהתנגדו הן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. אמנם ההצהרה אינה מחייבת מבחינת החוק הבינלאומי אך היא מתארת ומגדירה את הזכויות האישיות והקולקטיביות של העמים הילידים, כולל זכויותיהם לביטוי תרבותי וטקסי, זהות, שפה, תעסוקה, בריאות, חינוך ונושאים
ב-13 בספטמבר 1914 נולד בקהיר אנרי קוריאל מהמנהיגים הקומוניסטים הבולטים במצרים בשנות ה40' של המאה ה-20', למשפחה יהודית – איטלקית, אביו היה בנקאי והמשפחה התגוררה בבית רחב ידיים ברובע זאמלכ. בן דודו היה אוג'ניו קוריאל, פיזיקאי ופעיל אנטי-פשיסטי, שנרצח בשנת 1945. אחיו, ראול קוריאל, היה ארכיאולוג שהתמחה בנומיסמטיקה ובלימודי מרכז אסיה. אנרי למד בבית ספר נוצרי פרטי בקהיר. על אף זיקתו למצרים, הוא לא שלט
ב-12 בספטמבר 1992 נעצר אבימאל גוזמן ("החבר גונסלו", כפי שכונה בידי חבריו), יושב הראש לשעבר של המפלגה הקומוניסטית הפרואנית – הנתיב הזוהר (PCP-SL) שבמחתרת. הוא נפטר אתמול (שבת) ממחלה בבית הכלא לאחר 29 שנות מאסר בבידוד.גוזמן, ששמו המקורי הוא מנואל רובן אבימאל גוזמן ריינוסו, נולד ב-1934 בדרום פרו כבן ממזר לסוחר אמיד, וזכה ללמוד בבית ספר דתי קתולי נחשב. בניגוד לכוונת משפחתו, נהפך לקומוניסט, והצטרף
ב-11 בספטמבר 1973 התרחשה הפיכה צבאית-פאשיסטית עקובה מדם בצ'ילה בהובלתו של הגנרל אגוסטו פינושה הידוע לשמצה, בסיוע ובתכנון אמריקאי של הCIA ובאמצעות כוחות צבאיים ביבשה, באוויר ובים תפס הצבא את השלטון. בין קורבנותיו של פינושה היו אלפי אנשי שמאל ותומכיו של הנשיא הסוציאליסטי סלבדור איינדה שזכה לתמיכת העם וזכה בבחירות דמוקרטיות וחופשיות. בין קורבנות השלטון הרצחני, איש השמאל שלחם בנאצים במלחמת העולם השנייה בטייסת הצ'כית
ב-10 בספטמבר 1979 נפטר במוסקבה, ברה"מ, מנהיג עצמאות אנגולה מהעול הקולוניאלי הפורטוגזי, הרופא והמשורר ד"ר אנטוניו אגושטיניו נטו. נשיאה הראשון של אנגולה העצמאית (1979-1975) נטו הוביל את התנועה העממית לשחרור אנגולה במאבקה נגד הקולוניאליזם הפורטוגזי בין השנים 1974-1961. הוא ידוע, בין היתר, בפעילותו הספרותית ונחשב לגדול המשוררים של אנגולה. יום הולדתו היה לחג לאומי במולדתו. נטו נולד בשנת 1922 בעיר איקולו דה בנגו שבמחוז בנגו
