ב-10 במאי 1963 התחיל בקובה "הוויכוח הכלכלי הגדול" שנמשך חודשים רבים ועד למחצית 1964. ה"וויכוח הגדול" כפי שכונה בעיתונות הקובנית דאז, פרץ בעקבות עשרים מאמרים שנכתבו על ידי אחד ממנהיגי המהפכה, ארנסטו "צ'ה" גווארה, שכיהן באותן השנים כשר התעשייה. עיקר הוויכוח, בו לקחו חלק חוקרים מרקסיסטיים מאירופה ואמריקה הלטינית, היה בין אחה שסברו שעל קובה לאמץ את הדגם הסובייטי לפיתוח הכלכלה הסוציאליסטית ואלה שסברו, ביניהם
ב-9 במאי 1955 מערב גרמניה בראשות הקנצלר קונראד אדנאואר מכריזה על הצטרפותה לברית הצבאית הצפון אטלנטית נאט"ו ותחילת מילטריזציה מחודשת של מערב גרמניה פוסט מלחמת העולם השנייה. ההחלטה מובילה להקמת הצבא המערב גרמני "בונדווסר" (תרגום מילולי: הגנה פדרלית) שם שנבחר בהתאם להצעתו של הגנרל האסו פון מנטופל שרצה לבדל את הבונדווסר מכוחות הוורכמט של גרמניה הנאצית. החלטתו של אדנאואר להצטרף לברית הצבאית האמריקאית נועדה להפיס
היום לפני תשעים שנים "איחוד הסטודנטים הגרמנים" שנשלט על ידי סטודנטים נאצים בגרמניה, צ'כוסלובקיה ואוסטריה בזמן רפובליקת וויאמר תקף את מכון המחקר לחקר המיניות של החוקר ופעיל זכויות האדם מגנוס הירשפלד בטיגרטן בברלין וספריו הועלו באש בכיכר האופרה ביניהם 20,000 ספרים ומגזינים ו5,000 תמונות. הירשפלד שהיה גרמני (פרוסי) – יהודי והומוסקסואל מוצהר, השתדל עבור זכויות אדם וזכויות מיניות של מיעוטים וטיפל במטופלים בשרלטנבורג בברלין. הירשפלד
נוכח איומים להפחתות שכר בענף הפחם שביתה כללית נערכה ב-4 במאי שנת 1926 באנגליה, השביתה הוכרזה על ידי פדרציית העובדים האנגלית (TUC), בשביתה השתתפו 1.7 מיליון עובדים מהתעשייה הכבדה וענף התחבורה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, ייצור הפחם באנגליה צנח באופן מכוון כדי לאפשר למדינות אחרות כמו ארה"ב, גרמניה ופולין להגדיל את ייצור הפחם ואף ב-1924 במסגרת תוכנית פוליטית, גרמניה יצאה פחם ללא עלות לאיטליה וצרפת
יום חופש העיתונות הבינלאומי ה-30 יצוין היום בכל העולם על ידי איגודי עיתונאים וארגוני עובדי התקשורת. מועצת העיתונות והתקשורת בישראל קוראת היום "לבצר את ההגנה על יכולת תקשורת חפשית מקצועית ואתית למלא את שליחותה חרף כל לחצי הון ושלטון." 30 שנה לאחר שהוכרז לראשונה בעצרת הכללית של האו"ם – יום חופש העיתונות הוא תזכורת לנחיצות הגנה זאת בעת שתמונת המצב העולמית היא של נסיגה בה.
בבוקר ה-2 במאי 1945 כוחות הצבא האדום כבשו את הרייכסקאנצלרייה – מרכז הפיקוד הנאצי בברלין, שעות קודם לכן בוצע ניסיון האחרון מצד הגרמנים לפריצת הקווים הסובייטים דרך רובע שפנדאו בברלין, רק חיילים גרמנים מעטים הצליחו לחצות את הקווים הגיעו לבעלות הברית ונכנעו. הלמוט ויידלינג, המפקד הגרמני, חתם על הסכם הכניעה של שרידי הכוחות הגרמניים בברלין, במפקדתו של וסילי צ'ויקוב. הלחימה מחוץ לעיר, באזורים ממזרח לנהר
ב-29 באפריל 1970 נשלח מכתב השמיניסטים הראשון לראש הממשלה גולדה מאיר. על המכתב חתמו 58 תלמידי תיכון, רובם תושבי ירושלים, ראשון-לציון ותל-אביב בו כתבו תלמידי: "אנו, החתומים מטה, תלמידי תיכון לפני גיוסם לצה"ל, אחרי שהממשלה דחתה את הסיכוי לשלום על-ידי דחיית נסיעתו של הד"ר נחום גולדמן, איננו יודעים אם נהיה מסוגלים לבצע את המוטל עלינו בצבא תחת הסיסמא אין ברירה". "פרשת גולדמן" הסעירה את התקשורת
האיגודים המקצועיים בעולם מציינים היום (שישי) את היום הבינלאומי לבטיחות ובריאות בעבודה. היום נועד לקדם את המודעות לבטיחות והגיהות של העובדים במקום העבודה וצוין מאז 2003 ביוזמת ארגון העבודה הבינלאומי. הוא גם משמש יום זיכרון לקורבנות תאונות העבודה ומחלות שמקורן בעבודה. בארגון העבודה הבינלאומי דורשים מהמדינות ליישם מדיניות בטיחות ובריאות תעסוקתית לאומית טובה יותר, זאת בעזרת מסגרות מוסדיות ואסדרה (רגולציה). "זה ידרוש השקעה בתשתית בטיחות
ב-27 באפריל 1919 נולדה בעיר רואן שבצרפת הפעילה הקומוניסטית והאנטי-קולוניאליסטית האלג'יראית ז'קלין נטר-גנוד. הפעילה, שהייתה חברה בחזית לשחרור לאומי האלג'יראית במאבקה נגד הכיבוש הצרפתי, נולדה למשפחה יהודית בשם ז'קלין נטר ונידונה למוות על-ידיד השלטונות הקולוניאליים יחד עם בן זוגה, עבד אל-קאדר גנוד והפעיל הקומוניסטי ממוצא צרפתי פרנן איבטון – שאף הוא תמך במאבק לעצמאות אלג'יריה. תודות לקמפיין בינלאומי של הסופרת סימון דה בובואר, נטר ובן
"מהומות הפסחא" (בשוודית:Påskkravallerna) בחג הפסחא ב-1943 נערך הכנס השני של המפלגה הלאומית – סוציאליסטית השוודית באופסלה בשוודיה שהייתה בעלת חשיבות לאומית כמקום מגוריהם של מלכי שוודיה במשך מאות שנים, בכנס השתתף המיליארדר אינגוור קמפרד כיום בעל חברת הריהוט השוודית איקאה ואחד מחברי הראשונים של המפלגה הנאצית השוודית, הכנס הלאומני הסתיים בהפגנה פשיסטית בהרים באזור בעל סימבוליות לאומנית – מלוכנית. הכנס שנערך כמה ימים לאחר מרד
