קולות המחאה: הצורך בשלום כתוב על גופות הילדים ההרוגים ברצועת עזה

אני שולי דיכטר, חבר קיבוץ מענית. לבנו עם המשפחות השכולות של אלפי ההרוגים, ועם הפצועים בגוף ונפש. לבנו עם החטופים שחזרו חיים מהשבי – חיים שלמים לפניהם לרפא את פצעי הגוף והנפש, ועם שלוש המשפחות שעדיין ממתינות לגופות יקיריהן.  אנחנו כאן ולבנו עם אלפים בישראל שעדיין מפונים מבתיהם בדרום ובצפון. תהליך הריפוי אחרי 7 באוקטובר ייקח דור שלם ואולי שניים. רייצ'ל גולדברג-פולין, אימו של הרש

דילוג לתוכן