לשאלות השותפות והאינטרנציונליזם: עיון חוזר בתולדות המפלגה

רענן פורשנר טוען כי מאמרי "רווי שגיאות היסטוריות", אך אי-ההסכמות החשובות בינינו אינן על עובדות אלא על משמעותן. המחלוקת נסובה על שתי סוגיות חשובות: טיבם של היחסים בין ערבים ויהודים בישראל, ואופיה של המחויבות הקומוניסטית לתנועה בין-לאומית. בטרם אגש לדיון שאלות הללו, אני חש חובה להכיר במעמדי כחובבן בשדה פורח. לעבודות הקלאסיות של מוסא בודיירי וג'ואל ביינין בתחום הצטרפו בשנים האחרונות מחקריהם של מהא נסאר,

לא חסרה מסגרת פוליטית משותפת ליהודים וערבים – אלא נכונות של הציבור היהודי להצטרף אליה

במאמר דעה ב"הארץ" מה-9 בפברואר קוראים רולא הרדל ואורן יפתחאל להקמה של מסגרת פוליטית משותפת לערבים ויהודים וטוענים כי חברי המפלגות הערביות ו"השמאל העמוק" מתנגדים להקמתה של מסגרת כזו. חד"ש, לטענתם, אינה יכולה להיחשב כמסגרת משותפת בגלל "הייצוג הקטן" של יהודים בתוכה. יש לי ביקורת רבה על חד"ש, שבה הייתי פעיל שנים רבות, אך הטענה כי חבריה אינם מעוניינים במסגרת ערבית-יהודית משותפת פשוט אינה נכונה.

דילוג לתוכן