fbpx

להיאבק בניצול הדיגיטלי: פרספקטיבה סוציאליסטית על סערת מדיניות הפרטיות של וואטסאפ

מעבר לברירה הצרכנית, חיוני להיאבק למען אלטרנטיבה סוציאליסטית לפלטפורמות הדיגיטליות שבבעלות ההון

עדכון מדיניות הפרטיות של וואטסאפ עורר מחדש את הדיון בשאלה כבדת משקל: מהן הזכויות הדיגיטליות שלנו לפרטיות, לביטחון, לנגישות ולפרנסה? חשיבותו של דיון זה גוברת, ובמיוחד על רקע משבר הקורונה, כאשר התלות שלנו באמצעי תקשורת דיגיטליים מודגשת יותר מתמיד. במסגרת מאבקה נגד הרגולציה בארצות-הברית, מבקשת חברת פייסבוק להעמיק את הקשר ההדוק בין הפלטפורמות הדיגיטליות השונות שבבעלותה, כדי להציגן בפני הרגולטור כמבנה שאינו ניתן לפירוק. לשם כך מצמידה פייסבוק לרקתם של 2 מיליארד משתמשי וואטסאפ ברחבי העולם אקדח (וירטואלי, כמובן) ודורשת מהם להחליט: לקבל עד ה-8.2 את מדיניות הפרטיות החדשה, על 8,000 דפיה, שמנרמלת את השימוש במידע שנצבר בידי וואטסאפ לצורך פרסום בפייסבוק – או לאבד את הגישה לחשבון הווטסאפ.

המשתמשים, שיצרו בעמל רב קבוצות, רשתות תקשורת, תשתיות וחיי חברה והפכו את וואטסאפ לפלטפורמה מקובלת, יהיו מחויבים, החל ב-8.2 להיכנע לניצול ולאפשר לפייסבוק באופן רשמי את מה שהחלה לעשות כבר בשנת 2016 – לעקוב ולהפיק רווחים ממידע כמו: הקבוצות בהן אתם חברים, החברים שלכם, זמני ההתקשרויות ביניכם, השימוש שלכם בממשק (לחיצות במסך, זמן השימוש באפליקציה, מפרט המכשיר), מיקומכם בזמן אמת, ועוד. האלטרנטיבה היא להימחק. מה עליכם לעשות אם ברצונכם לשרוד בעולם התקשורת הדיגיטלית שבנתה ענקית התוכנה?

מול דילמה זו ניצבת בטווח המיידי ברירה צרכנית, אליה אגיע בסוף המאמר. אך בראש ובראשונה אבקש להשיב לשאלה זו תשובה מהפכנית. כדי להבין את האפשרות המהפכנית, עלינו להבין תחילה את מנגנון הניצול.

 

קפיטליזם דיגיטלי

הקפיטליזם בן זמננו מרבה להדגיש את ההתקדמות ביכולותיהם של מחשבים, המאפשרת להם לפעול ביעילות אשר עולה על זו של בני אדם. בה בעת הוא פועל להסתיר את העובדה כי הטכנולוגיה והאינטליגנציה המלאכותית מאפשרות לבעלי ההון לנצל את החולשות שלנו: ההתמכרויות הפרימיטיביות, או חוסר היכולת המנטלית שלנו לעקוב אחר מנגנוני הניצול כמו, לדוגמא, מדיניות פרטיות בת 8,000 דפים.

המוצר של פייסבוק, גרורותיה וגם מתחרותיה, הוא הזמן שאנחנו נמצאים מול המסך. המטרה של חברות אלה היא לחזות מה נרצה לעשות, לגרום לנו לעשות את זה, לממכר אותנו פיסית לכך, ואת כל החבילה הזאת למכור למפרסמים. מומחים מעריכים כי המידע הזה נמנה עם המשאבים הרווחיים ביותר בעולם. מבלי שנשים לב, אנחנו עמלים ליצירת תוכן ולתחזוקה של רשתות ניצול ענקיות. אנחנו, העובדים האמיתיים המייצרים את המידע הרווחי, מנוצלים, מפתחים תלות ונכבלים לפלטפורמה שרווחיה זורמים לבעלי הון.

מה ניתן לעשות? קודם כל לדבר על זה הרבה יותר, לנתח ניתוח מעמדי, ולתת לנושא משקל רב יותר בשיח הציבורי. עלינו לחשוב כיצד להתארגן נוכח הדילמות הללו. מפלצות הדיקטטורה הדיגיטליות הצומחות מולנו, כדוגמת זו שמפתחת ישראל בשטחים הכבושים, מובילות אותנו לעתיד מסוכן מאוד – מסוכן לא פחות ממשבר האקלים. אבל חיוני שנתקדם מעבר לכך ונדרוש פתרון טכנולוגי דמוקרטי.

המאבק נגד ההפרטה של שירותי הדואר יכול לשמש דוגמא למאבק בניצול הדיגיטלי. ההבדל בין דואר לוואטסאפ הוא שולי – שניהם אמצעים להעברת מידע; האחד על גבי נייר והשני באמצעות אותות חשמליים. כשם שאנו מתנגדים להפרטת הדואר כשירות ממשלתי המגיע לכל אזרח, אין שום סיבה שלא נדרוש מהממשלה לספק לנו מערכות דמוקרטיות לתקשורת בטוחה: שקופה, נגישה ומחמירה בפרטיות שלה בתכתובות בין בני אדם. לא די בהתנגדות להפרטה; עלינו לדרוש בעלות ציבורית על המשאבים הטכנולוגיים לצורך שימוש בטוח ופתוח לכולם בתקשורת הדיגיטלית.

בעידן הקפיטליזם הדיגיטלי אין פרטיות אמיתית, ומצב זה רק יחמיר בעידן המחשוב הקוונטי הקרב והולך. לרוגלות כמו הכלי של השב״כ, או "פגאסוס" של חברת NSO הישראלית, תהיה גישה מלאה לכל מה שנראה על המסך – כמו אדם נוסף שמסתכל במסך שלכם כשאתם מתכתבים באוטובוס. תנופת הפיתוח של הקפיטליזם הדיגיטלי דוחפת אותנו במהירות מסחררת לעתיד מסוכן אליו עדיין לא הספקנו להסתגל, לא כל שכן להגן על עצמנו מפניו. מול התפתחויות אלה חיוני להתארגן, לגבש אלטרנטיבה סוציאליסטית דיגיטלית ולהתחיל להיאבק ליישומה עוד היום.

 

הברירה הצרכנית המיידית

מה ניתן לעשות עכשיו כמשתמשים בוואטסאפ, כאשר החברה מחזיקה אותנו כבני ערובה? קודם כל, חשוב להרגיע את הבהלה: לא יקרה שום אסון אם נישאר בוואטסאפ. הפרטיות שלנו היא הפקר כבר בתנאי השימוש הנוכחיים, וכל מי שהאפליקציה של פייסבוק מותקנת אצלו בנייד חשוף ממילא לתוכנת ריגול עם גרורות בכל תחום אפשרי. אף על פי כן, בטווח הקצר אני סבור שמעבר לשימוש בתוכנה "סיגנל" הוא האפשרות הטובה ביותר העומדת בפנינו. בניגוד לפלטפורמות כמו וואטסאפ וטלגרם, סיגנל אינה אוספת פרטי מידע על משתמשיה.

סיגנל היא עמותה ללא מטרות רווח. הקוד שלה פתוח, וניתן לדעת בוודאות כי היא לא אוגרת דבר על המשתמשים – פשוט כי אין לה כלים או שרתים לעשות כן. פיתוח האפליקציה התאפשר הודות לתרומה מטעם הבעלים הקודם של וואטסאפ, המיליארדר בריאן אקטון, אשר עזב את החברה במחאה על הפגיעה בפרטיות המשתמשים בידי פייסבוק. אקטון תרם כמה עשרות מיליוני דולרים לעמותה, שקיבלה נוסף לכך סיוע מהחוגים הפועלים סביב וויקיליקס כגון ארגון חופש העיתונות. לבסוף, העמותה קיבלה הלוואה עד שנת 2068 מהארגון להחזר ללא ריבית, ומבקשת תרומות ממשתמשיה כדי לאפשר לה להמשיך בפעילותה. אני סבור כי הנטישה ההמונית של וואטסאפ המתרחשת כעת היא תופעה חיובית. אך לא די בחרם ובמהלך צרכני; אם לא נפנה את השיח לכיוון מעמדי ולדרישת פתרונות מהפכניים, ההתעוררות תהיה לשווא.

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן