fbpx

היום לפני 102 שנים נולד חנא נקארה ממנהיגי פק"פ ומק"י

נקראה תרם רבות לחופש הביטוי וזכויות האדם במדינת ישראל

היום, לפני 102 שנים, נולד באל ראמה מהבולטים במנהיגי המפלגה הקומוניסטית לדורותיה, חנא נקראה. נקראה הצטרף לפק"פ (המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית) בשנות ה-40' והיה ממקימי הליגה לשחרור לאומי וממקימי העיתון "אל מיחאז" והיה עורכו הפוליטי. ב-1928 החל ללמוד הנדסה באוני' ביירות וב-1930 החל ללמוד משפטים באוני' דמשק. מ-1936 עסק בעריכת דין בעיר חיפה.

בזמן מלחמת 1948 נקראה שהה בעיר עכו ולא הורשה לחזור לחיפה, עבר ללבנון ומשם ניסה לחזור לחיפה אך נעצר על ידי כוחות ישראל והוחזק במאסר עד 1951.

לאחר שחרורו החל לעסוק בזכויות אדם, ופעילותו בתיקים הקשורים להפקעת קרקעות זיכתה אותו בכינוי: "עורך דין האדמה והעם". בין השאר ייצג את תושבי עין מאהל נגד הפקעת אדמותיהם לצורך הקמת נצרת עילית (נוף הגליל) והיה ממייסדי "הוועד הארצי להגנה על האדמות" עם שחאדה שחאדה.

בנוסף למאבקו כנגד הפקעת קרקעות, נקארה פעל גם למען מתן אזרחות ל"מסתננים" (בתקופה זו שימש הביטוי לתאר פלסטינים, נתיני המנדט, שנותרו מחוץ לישראל לאחר מלחמת 1948, ומצאו דרכים שונות לשוב אל תוך גבולות המדינה), נגד פעולות שרירותיות של הממשל הצבאי, ונגד מעצרי שווא וסתימת פיות משפטית.

נקארה היה מעורב בשתי עתירות, הראשונה מהן נגד סגירת עיתון קול העם (1953). עיתון קול העם נסגר בצו מינהלי לעשרה ימים על ידי שר הפנים ישראל רוקח לאחר שפרסם מאמר כנגד המדיניות האימפריאליסטית של בן גוריון והסיוע הישראלי לצד האמריקאי במלחמת קוריאה. העתירה השנייה הייתה נגד סגירת עיתון אל איתיחאד ל-15 ימים, שתי העתירות התקבלו על ידי שופט בית המשפט העליון שמעון אגרנט.

וכך נכתב בכתבה שצונזרה:
"באם אבא אבן (שר החוץ) או מישהו אחר רוצה ללכת להילחם לצד מציתי המלחמה האמריקאים, שילך, אך שילך לבדו…נגביר את מאבקנו נגד המדיניות האנטי–לאומית של ממשלת בן–גוריון המספסרת בדם הנוער הישראלי".

ב-1951 נערכו הבחירות לכנסת השנייה ונקארה היה מועמד מטעם המפלגה הקומוניסטית (מק"י). אז התברר לו כי אינו מופיע ברשימת הבוחרים. כשדרש לכלול את שמו נענה בסירוב, בטענה שנכנס לישראל שלא כדין.

"בעקבות זאת עתר לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד שר הפנים, ועתירתו נתקבלה ללא נימוקים. כעבור כשנה ביקש נקארה להוציא דרכון ישראלי ונתקל שוב בסירוב ממשרד הפנים. הוא עתר לבית המשפט העליון, שחייב את משרד הפנים להנפיק לו דרכון על בסיס ההכרעה הקודמת של בית המשפט המחוזי בעניינו. לאורך הקריירה שלו נאבק נקארה לביסוס הזכויות של האזרחים הפלסטינים בישראל ונגד אפלייתם. אלא שפעילותו המשפטית תרמה באופן ישיר לביסוס זכויות האזרח של כלל הישראלים במאבק נגד פעולות שרירותיות של רשויות המדינה.

בעוד שלעתים קרובות תופס הרוב היהודי בישראל פעילות משפטית ופוליטית של המיעוט כמאבק לאומי–פלסטיני נגד המדינה, הרי שעתירות "קול העם" ו"אל–איתיחאד" מדגימות כיצד מאבק משפטי למען שוויון למיעוט הפלסטיני תרם לעיצוב המרחב הדמוקרטי הישראלי בשלבי התגבשותו. ״צירוף המקרים שהניח זו בצד זו את הצלחתו הגורפת של נקארה בבג"ץ "קול העם"/"אל–אתיחאד" לעומת ההצלחה המוגבלת במאבקו למען מעמד אזרחי לנאשמים ב"הסתננות" – מבליט את הגבולות שמתח בית המשפט העליון בין דרישת זכויות אזרחיות לכל לבין הצבת אתגר בפני ההגמוניה של הרוב היהודי." (הסדנה להיסטוריה חברתית).

החבר חנא נקראה מת בשנת 1984 והשאיר אחריו מורשת מפוארת של מאבק לשוויון לאומי, שוויון חברתי, זכויות אדם וחופש הביטוי. רחוב נקרא על שמו בעיר חיפה.

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן