fbpx

חוק הלאום הוא גזעני – אבל מתברר שהוא גם אנטי-חברתי

חוק הלאום מצטרף לשורה של חוקי-יסוד ניאו-ליברליים הפוגעים בזכויות החברתיות של אזרחי ישראל

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע לבג"ץ באחרונה כי הוא מתנגד להתערבות שיפוטית בחוק הלאום. מנדלבליט כתב את הדברים כחלק מתגובת המדינה ל-15 עתירות אשר הוגשו בדרישה לבטל את חוק היסוד ולקראת דיון האמור להתקיים בקרוב. לפי היועץ, התערבות של בג"ץ בחוק יסוד תהיה צעד שאין לו תקדים בהיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל. לדבריו העותרים לא "הצביעו על פגמים מהותיים בחוק הלאום אשר מצדיקים התערבות כזו". עוד כתב שהחוק "אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום".

אך מנדלבליט כלל לא התייחס לפסיקה של בית משפט השלום בקריות, כמה ימים לפני כן, שנשענה על  חוק הלאום כדי לפגוע בזכויות החברתיות של שני ילדים ערבים תושבי כרמיאל. חוק הלאום נוצל למחיקת תביעתם של שני האחים, בני שש ועשר. אלה תבעו את העירייה (באמצעות דודם) על החזרי הוצאות בגין נסיעות למוסדות חינוך אליהם הם נאלצים לנסוע מאחר שאין בתחומה של כרמיאל אפילו מוסד חינוך ערבי אחד. בין יתר הטעמים של השופטת למחיקת התביעה היה שמירה על צביונה היהודי של כרמיאל בהתאם לחוק הלאום.

לכאורה, חוק הלאום המפלה אינו עוסק בשאלות חברה ורווחה. אך כמו שני חוקי יסוד שנחקקו בעבר: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (1992), וחוק יסוד חופש העיסוק (1992), גם הוא עוסק בשאלות חברה ורווחה ברוח הגישה הניאו-ליברלית. אין בחוקים שום זכר לעיקרון השוויון. זאת, בהיעדר חוק יסוד המאשש את הזכויות החברתיות של אזרחי ישראל.

הפולמוס סביב חקיקת חוק הלאום 2018 נמשך עד ימינו, אך לא מתקיים דיון ציבורי לגבי השלכותיו החברתיות, ובייחוד לגבי השלכות החוק על מדיניות הרווחה בישראל. עיקרו של החוק הוא הדגשת העליונות של האזרחים היהודים על פני אזרחים אחרים – קביעה המנוגדת בתכלית הניגוד לעקרון האוניברסאליות של מדיניות הרווחה.

נוכח פסק הדין שניתן בקריות, אין ספק שחוק הלאום "משלים" במישור הרווחה מגמה שתחילתה בחקיקת חוקי היסוד הקודמים, ולפחות מבחינה זו אינו מנוגד להם. יצוין שבאירופה מקדמות ממשלות ימניות-קיצוניות ושמרניות חקיקה דומה, שמטרתה להוציא ציבורים שלמים ממעגל הרווחה – תוך שימוש בתירוץ "עניי עירך קודמים".

הפגיעה של חוק הלאום בזכויות החברתיות לא זכתה כאמור בשום התייחסות ציבורית. הנהגת איגוד העובדים הסוציאליים קיימה אמנם דיון בנושא, אך עקב חילוקי הדעות בין משתתפיו לא פורסמה שום החלטה ואף לא ניתן פומבי לעצם קיום הדיון. כך נמנעה מהעובדים הסוציאליים מן השורה האפשרות לחוות דעה או להשתתף בדיון גורלי זה על עתידה של ישראל, שלו השלכות ישירות על תחום עיסוקם. גם הנהגת ההסתדרות, במסגרתה פועל האיגוד, לא קיימה דיון בנושא, וזאת חרף הפצרות חלק מחבריה. הגיעה העת לשוב למערכה לביטול חוק הלאום – גם בשם הזכויות החברתיות.

הפגנה נגד חוק הלאום בתל-אביב, אוגוסט 2018 (צילום: אקטיבסטילס)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן