fbpx

ניתן למנוע תאונות קטלניות בבניין: נערך סמינר על בטיחות בעבודה ביוזמת חד"ש

סיכום הסמינר לקראת המפגש האחרון שיתקיים מחר (שישי) - בנושא מאבק ציבורי ופוליטי בתאונות העבודה

סמינר מקוון בנושא תאונות עבודה בענף הבנייה נערך לאורך החודש האחרון ביוזמת צוות הפעולה של חד"ש למאבק בתאונות אלה. בשלושת מפגשי הסמינר דנו המשתתפים בצדדים שונים של הבעיה – המעמדי, הבטיחותי-מקצועי והמשפטי – במטרה להעמיק את הידע על אודות התופעה הקטלנית ולחזק את המאבק בה. המפגש הרביעי והאחרון שיתקיים מחר (שישי) בשעה 15:00, יסכם את הסמינר וידון בצעדים להמשך המאבק בתאונות הבניין.

בסמינר השתתפו בין השאר חברי הכנסת עאידה תומא-סלימאן ועופר כסיף, יו"ר האגף לשוויון בהסתדרות מטעם סיעת חד"ש דח'יל חאמד אבו זיד, מהנדס הבטיחות ד"ר מוחמד ג'יוסי, והמומחית לדיני עבודה עו"ד מור סטולר.

ח"כ כסיף, שהניח על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק למאבק בתאונות הבניין ("הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית" וכן "הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה"), עסק בדבריו בהיבט המעמדי והפוליטי של תאונות הבניין. כסיף ציין את ה"טיילוריזם", שיטת "הניהול המדעי" שהגה המהנדס האמריקאי פרדריק טיילור בראשית המאה ה-20 למיקסום היעילות בעבודה, כשיטה שגרמה לניכור העובדים מחבריהם ולעלייה בהיקף התאונות.

"היבט פוליטי מרכזי הוא גודש תאונות העבודה בכלל, ובתחום הבנייה בפרט. המדיניות מאפשרת למעבידים להעסיק פועלים בתנאים שאינם בטיחותיים", אמר כסיף. לדבריו, הניאו-ליברליזם המושל בכיפה מקדם הפרטה ללא חקיקה שתגן על העובדים, גובה חיי אדם ומצמצם את הכלים העומדים לרשותנו במאבק לחיסול או אפילו לצמצום תופעת תאונות הבניין.

כסיף הזכיר את דו"ח ועדת אדם מ-2014 בנושא תאונות עבודה, שמסקנותיו מעולם לא יושמו. כמו כן ציין את אי-העמידה של הממשלה בהסכם לצמצום תאונות עבודה בענף הבנייה, עליו חתמה עם ההסתדרות ב-2018.

ח"כ תומא-סלימאן שילבה בדיון את נושא האופי הלאומי של ענף הבנייה בישראל: "כמעט 80% מהעובדים בענף הבניין הם פועלים ערבים אזרחי המדינה או ערבים פלסטינים מהשטחים הכבושים. מעבר להיבט המעמדי ותאוות הרווח של הקבלנים, יש לתופעת תאונות הבניין היבט לאומי בולט", אמרה.

"הקבוצה הנפגעת היא הקבוצה החלשה ביותר באוכלוסייה הישראלית – כלכלית ולאומית. למאבק הציבורי שהובילו חד"ש, פעילי איגוד מקצועי ועמותות בשנים האחרונות הייתה תרומה נכבדת בהעלאת המודעות לתופעה ובהוצאתה משולי השיח הציבורי".

את המפגש השני בסמינר, שעסק בבטיחות ובגהות, פתח יו"ר האגף לשוויון בהסתדרות דח'יל חאמד. חאמד הדגיש במיוחד את היעדר הפיקוח על אתרי בנייה ביישובים הערביים. לדבריו, "רבות מתאונות הבניין מתרחשות באתרי בנייה לא רשומים ולא מדווחים, כך שאין עליהם שום פיקוח. לא ניתן לדווח על תאונות באותם אתרי בנייה כיוון שהם אתרי בנייה לא רשומים. הבנייה הבלתי-חוקית מסבכת עוד יותר את יכולת הפיקוח והבקרה. מרבית הבנייה הלא חוקית מתרחשת בחברה הערבית בשל היעדר תוכניות מתאר מאושרות ליישובים הערביים". חאמד קרא להגביר את הפיקוח על אתרי בנייה ביישובים הערביים תוך שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, עם הוועדות הארציות לתכנון ובנייה ועם מנהלת הבטיחות במוסד לבטיחות ולגהות.

ד"ר ג'יוסי מנה בדבריו את המאפיינים של אתרי בנייה המגבירים את הסיכון הניצב בפני העובדים: "תחלופה מהירה של צוותי עבודה, השתנות מתמדת של האתר, שיעור גבוה של פועלים בלתי מיומנים, השקעה בהתקני בטיחות לפרקי זמן קצרים, הרכבה ופירוק תדירים, חשיפה לתנאי מזג האוויר, דרישות מומחיות במגוון מקצועות רחב, חוסר קשר עין (באתר בנייה אין אפשרות לקשר עין מתמיד בין העובד למנהל עבודה), סיכונים בשל תכנון לקוי וליקויים בסיסיים במבנה האתר".

לדברי ד"ר ג'יוסי, "ריבוי של תאונות בניין אופייני לקומץ אתרי בנייה של חברות גדולות. תופעת תאונות הבניין מגלה את מאבק הכוחות בתוך הזירה. כשסיעת חד"ש ניסתה ליישם את החלת התקן האירופי לפיגומים, סוללת עורכי דין ולוביסטים של החברות הגדולות סיכלה את החלת התקן. מכון התקנים עצמו מתעכב בהכנת תקן חדש לפיגומים. ההסתדרות נמנעה מלעסוק בנושא עד שעלה לסדר היום בעקבות המאבק, ולאחר שספגה לחץ ציבורי". בין היתר השתתף במפגש השני של הסמינר סרגיי מרצ'נקו, שהתגייס למאבק נגד תאונות בניין לאחר שאחיו נהרג באתר בנייה לפני כשלוש שנים.

במפגש השלישי מנתה עו"ד סטולר את שלושת המישורים המשפטיים בהם מתנהל המאבק: "א. ההיבט המניעתי – חקיקה, תקנות והסכמים קיבוציים; ב. ההיבט העונשי – הליכים משפטיים נגד מי שהפרו את הוראות הבטיחות ו\או גרמו לתאונות עבודה, או מי שנתפסו בהפרת הוראות הבטיחות גם אם לא התרחשה בפועל תאונת עבודה; ג. ההיבט השיקומי – המאמץ שלנו להשיג פיצוי לנפגעים ולמשפחותיהם על אובדן הכנסה".

בפן השיקומי, מכשול העומד בפני פיצוי לנפגעי תאונות עבודה ולמשפחותיהם הוא שחלק לא מבוטל מהשכר משולם "בשחור", בעיקר בחברות הבנייה הקטנות. בשל אי-דיווח ואי-תשלום למוסד לביטוח הלאומי, עובדים רבים שנפגעו אינם זכאים לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, ותאונות עבודה רבות מגיעות לבית הדין לעבודה.

בהיבט המניעתי, המוסד לבטיחות ולגהות מוציא צווי הפסקת עבודה באתרי בנייה בהם התגלו סיכונים או שהתרחשו כבר תאונות עבודה. עם זאת, לדברי סטולר, באוקטובר 2020 ניתן הצו הארוך ביותר ל-6 ימים בלבד. "רובם המוחלט של הצווים ניתן ליומיים בלבד. עיקר צווי הפסקת העבודה ניתנים רק לאחר שהתרחשו תאונות מחרידות", אמרה. בהיבט העונשי ציינה סטולר, כי רוב העיצומים הכספיים המוטלים על קבלנים בשל הפרת תקנות הבטיחות מבוטלים ואינם נגבים בפועל. באתר משרד העבודה כלל לא מפורסמים נתונים בדבר גבייה בפועל.

מורכבות התופעה של התאונות בבניין מצריכה מאיתנו לבחון את כל מרכיביה, כפי שניסנו לעשות בסמינר זה. אנו מזמינים את קוראות ואת קוראי "זו הדרך" להצטרף למפגש הבא והאחרון של הסמינר שיתקיים במחר ולקחת חלק פעיל במאבק למיגור תאונות העבודה בענף זה.

עובד בן 60 התחשמל ביום שלישי האחרון באורח קשה במהלך עבודתו במרתף בניין ברחוב ז'בוטינסקי 60 בתל אביב, לאחר שקדח בקיר. נמסר שמצבו קשה עקב כוויות חמורות בפלג גופו העליון (צילום: מד"א)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן