fbpx

חיפה האדומה: פורסם ספר על תולדות הקומוניסטים בבירת הצפון

הספר "חיפה, טביעת אצבע אדומה", פרי עטו של המחנך וההיסטוריון אסכנדר עמל, יצא לאור בהוצאת "כלבו"

באחרונה פורסם בשפה הערבית הספר "חיפה, טביעת אצבע אדומה" (הוצאת "כלבו") שכתב המחנך וההיסטוריון אסכנדר עמל. המחקר עוסק בהרחבה בקורותיה של המפלגה הקומוניסטית ופעיליה הערבים והיהודים בבירת הצפון. בכריכת הספר: צילום של "מועדון הקונגרס" הוותיק בוואדי ניסנאס.

הפרקים הראשונים דנים בהיסטוריה של חיפה החדשה, אותה הקים דאהר אל-עומר ב-1761 כעיר מוקפת חומה. הספר מתאר את התפתחות העיר מחוץ לחומה, כולל הקמת המושבה הגרמנית וצמיחת השכונות הערביות במזרחה ובמערבה של העיר בסוף המאה ה-19.

עמל חושף בספרו פרקים שלא נחקרו דיים בפעילות המפלגה וחבריה בשנת 1948, אחרי גירוש התושבים הערבים-הפלסטינים מבתיהם. חברי המפלגה סילקו כמה מהפולשים והחזירו את הבתים לבעליהם הערבים. פעילי המפלגה, ובראשם תאופיק טובי, פרסמו מנשר ובו קריאה לתושבים הערבים לא לעזוב את העיר ולחזור לבתיהם ולעבודתם. המנשר גינה את האימפריאליזם ומשרתיו: הציונות והריאקציה הערבית, ובמיוחד את שליט ירדן המלך עבדאללה. הכרוז הופץ בקרב העקורים והמגורשים בנמל חיפה וברחבי בארץ, ואף  בקרב הפליטים בנמל ביירות.

הסופר סמי מיכאל בטקס קריאת רחוב ע"ש תאופיק טובי ביוני 2013 בחיפה :"אילו השמאל היהודי היה כמו השמאל הערבי בימי מנהיגותו של טובי ז”ל– פני החברה הישראלית היו נראים אחרת היום" (צילום: אל אתיחאד)

קריאה לפליטים: שובו הביתה

בכרוז נאמר: "האינטרס של ערביי חיפה וערביי פלסטין מחייב את התושבים הערבים לחזור לעירם, לעבודתם ולעסקיהם. אסור לנו להיגרר אחר הצהרותיהם של הכוחות המנסים להפיק תועלת מהטרגדיות של העם והאומה הערבית על מנת שהכובשים ישתלטו על הארץ. לא האימפריאליזם ומשרתיו יצילו את פלסטין, אלא המאבק הנחוש של תושביה במטרה לסלק את המעצמות הקולוניאליות מן האזור – למען החירות, העצמאות והרווחה".

הקומוניסטים היו היחידים שעשו כל שביכולתם כדי שהחיים יחזרו למסלולם בשכונות הערביות ובמיוחד בוואדי ניסנאס, ברחוב עבאס, בחליסה ובשכונות מזרח העיר. החברים סיירו בשכונות והפיצו את הקריאה למעטים שנשארו בבתים ובבתי העסק: פחות משלושת אלפים מתוך יותר מ-70 אלף תושביה הערבים של העיר. הם הקימו מוסדות עזרה הדדית שהיו חיוניים לתושבים תחת הממשל הצבאי, דוגמת "מסעדת העמלים" – "קות אל-כאדחין", שמכרה מוצרי מזון חיוניים לנזקקים במחירים נמוכים, כדי למנוע רעב וניצול בידי בעלי עסקים שניסו לספסר במזון. העמותה הפיצה מוצרי מזון במחירים נמוכים ליותר מאלף משפחות.

עמל מציין את הקמתם של מוסדות חינוך. לאחר 1948 לא היו בנמצא פעוטונים וגני ילדים עבור ילדי האוכלוסייה הערבית בעיר. פעילות ארגון הנשים המתקדם "אלנהדה אלנסאאיה" בעיר הקימו את "גן בני עמל" כמענה למחסור זה. יצוין שהפעילים הקומוניסטים עסקו בהגנה על האינטרסים של האוכלוסייה הערבית אף בתחומים שלא היו קשורים בפעילות המפלגתית, כגון הקמת ועדה להגנה על נכסי הוואקף המוסלמי בעיר ועל בתי הקברות המיועדים להריסה. בוועדה זו היו פעילים מוסלמים ונוצרים.

בספר ניתן למצוא גם את שמותיהם של 74 סטודנטים בני חיפה ששלחה המפלגה הקומוניסטית כמלגאים לארצות הסוציאליסטיות, שם למדו רפואה, הנדסה, משפטים, רוקחות ואמנות. זאת, בעת שדלתותיהן של האוניברסיטאות בישראל היו בפועל סגורות בפניהם.

 

עשורים של פעילות פוליטית-מעמדית

כצפוי מספר על קורות הקומוניסטים, מוקדש בו מקום ניכר לפעילותם המעמדית, שהחלה עוד בשנות ה-20 המוקדמות של המאה שעברה. בהקשר זה עוסק הספר בפעילותם של הקומוניסטים בקרב פועלי הרכבת שכונתה "החיג'אזית", שחיפה הייתה אחת מתחנותיה. רכבת זו נסללה בעת השלטון העות'מאני, אך התפתחה רבות בשנות השלטון הקולוניאלי הבריטי. הקומוניסטים פעלו כמו-כן בקרב הפועלים בנמל, בבתי הזיקוק, במפעלי תעשייה ובבתי המלאכה הרבים שהוקמו משנות ה-20 ועד שנות ה-40. ספרו של הפעיל הקומוניסטי הוותיק בנימין גונן שימש מקור מרכזי לכתיבת פרק זה.

לאחר הקמת המדינה, נוספה לעשייה גם פעילות מוניציפלית ענפה. חברי מק"י במועצת העיר חיפה, ומאוחר יותר גם חברי חד"ש, תרמו רבות כדי לשפר את החיים בשכונות הערביות ובשכונות המצוקה היהודיות.

אין לשכוח את התגייסותם של חברות וחברי מק"י למערכות פוליטיות מרכזיות נגד הכיבוש ונגד האפליה, ולמען השלום והשוויון. בחיפה נערכו הפגנות ה-1 במאי, עצרות ביום האדמה, וכן אירועים בסולידריות עם העם הפלסטיני הנאבק למען מדינתו העצמאית ועם עמים אחרים הנאבקים בעול הקולוניאלי ובניצול הקפיטליסטי.

בהקדמה לספר כתב ד"ר ח'אלד תורכי: "קשה לי לדמיין את ארצנו ללא הקומוניסטים, או לראות את עמנו ללא הליגה לשחרור לאומי או המפלגה הקומוניסטית". ובהמשך: "לא ניתן היה לשער את גורלה של שפתנו הערבית, שפת אבותינו, ללא הפעילות העיקשת של המפלגה הקומוניסטית בהוצאת העיתון 'אל-אתיחאד', כתב העת הספרותי 'אל-ג'דיד' ופרסומים נוספים".

אסכנדר עמל אינו צופה מן הצד, החוקר בריחוק את חיי המפלגה. עמל כיהן כמזכיר חד"ש בחיפה במשך יותר מעשרים שנה, היה חבר המזכירות הארצית של חד"ש במשך שנים רבות ויו"ר ועדת הביקורת הארצית של החזית במהלך שלוש קדנציות. במישור המקומי כיהן עמל כחבר מועצת העיר חיפה וכסגן ראש העיר חיפה במהלך שתי קדנציות. עבד כמורה וכמחנך בבית ספר התיכון האיטלקי בעיר. עמל כתב מאות מאמרים  שראו אור ב"אל-אתיחאד", ופרסם שמונה ספרים המוקדשים להיסטוריה ולספרות ערבית.

 

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן