המשבר השלטוני וחשיבותה של שותפות יהודית-ערבית

נתניהו משתמש באיום של טראמפ למערכה עם איראן כמאיץ לממשלת אחדות לאומית יהודית בראשותו

בתורת המשפט והמדינה, "אינטרגנום" הוא הזמן שהמלך הישן מת והחדש טרם הוכתר – זמן מסוכן של אי רציפות שלטונית. אנטוניו גרמשי, התאורטיקן המרקסיסטי האיטלקי, קרא למצב "משבר-הגמוני": כאשר הסדר הישן מת אבל החדש עדיין מסרב להיוולד. יש דוגמאות וצורות רבות למצבי אינטרגנום – ממשטר אוליבר קרומוול באנגליה עם הוצאת המלך צ'ארלס הראשון להורג (1649), דרך הכרזת מצב החירום שהעלה את היטלר לשלטון ("צו שריפת הרייכסטאג") ועד לאחרונה – סירובו של טראמפ להכיר בכישלונו בבחירות בנובמבר 2020 והמרי של תומכיו שכבשו בכוח הזרוע את הקפיטול.

אצלנו מדובר בראש ממשלה שאינו מכיר בכך שאיבד, בבחירות חוקיות, את הרוב בכנסת ואת הסמכות להמשך שלטונו. אנחנו שרויים במצב מעברי שבו הרוב החדש אינו מלוכד ומהסס לעשות צעדים חוקיים מינימליים להעברת השלטון במהירות. הדחיפות נגזרת מהדה-לגיטימציה הגורפת שנתניהו מייצר להצבעת האזרחים הערבים, ומסכנת מלחמה מיותרת באיראן שתגרום אסונות נוספים בעזה, בגדה, בסוריה ובלבנון ולחיסול פורמאלי של שאריות הדמוקרטיה. המשך שלטון ממשלת נתניהו סמוטריץ' בן-גביר תהפוך את ישראל למדינת אפרטהייד יהודית מוצהרת.

מה לעשות?

מה צריך לעשות מיד? אני משתמש כאן בגילוי דעת של "פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה" שפורסם בתחילת החודש: "חובה לפרסם את תוצאות הבחירות בתוך שמונה ימים ממועדן. חוק-יסוד: הכנסת קובע, ללא סייגים, ש"תוצאות הבחירות יפורסמו ברשומות תוך שמונה ימים מיום הבחירות". גם חוק הבחירות לכנסת מורה בהתאם שוועדת הבחירות המרכזית 'תפרסם' את תוצאות הבחירות ברשומות בתוך אותה תקופה, ללא סייגים. בשורה של החלטות של יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית נקבע, כי לא קיימת בדין כל סמכות להורות על עיכוב הפרסום מעבר למועד זה. טענות על אי-תקינות הבחירות יש להעלות במסגרת הליך של ערעור בחירות בבית המשפט לעניינים מנהליים; אך, כקבוע בחוק, ערעור בחירות 'לא יעכב את עבודת הכנסת, ותוצאות הערעור לא יגרעו מחוקיות ההחלטות שנתקבלו על ידיה'.

"יש לבחור יושב ראש חדש לכנסת מיד עם כינוס מליאת הכנסת ה-26. הישיבה הראשונה של הכנסת החדשה אמורה להתקיים בעוד ארבעה ימים, ביום שלישי הקרוב. אם קיים רוב בקרב חברי הכנסת המבקש לבחור יו"ר חדש לכנסת, חובה על יושב הראש היוצא, המכהן מרגע הבחירות כיו"ר הכנסת בפועל בלבד, להעמיד על סדר היום של הכנסת את בחירת היו"ר החדש ולאפשר את קיום ההצבעה. כפי שקבע בית המשפט העליון, אין לקשור את בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת במהלכים להקמת הממשלה, שכן 'לב ליבו של התהליך הדמוקרטי הוא האפשרות לתרגם את הקולות שקיבלו חברי הכנסת, כנציגיו הנבחרים של העם, לכדי השפעה פוליטית', ובכלל זה לבחור את יו"ר הכנסת.

"כמו כן, יש לקדם לאלתר חקיקה חיונית להגנה על שלטון החוק (גם בתקופת המגעים להרכבת ממשלה חדשה). על הכנסת ה-26 לפעול באופן מידי לאימוץ חקיקה אשר תבטל חקיקה אנטי-חוקתית ובלתי דמוקרטית שנעשתה על ידי הכנסת היוצאת, ובכלל זה הפוליטיזציה של הליך בחירת שופטים ושל המחלקה לחקירות שוטרים. אנו מצביעים במיוחד על החשש מפני כניסתן לתוקף של ההוראות הפוטרות את הממשלה מחובת הציות לחוק, המופיעות בחוק היועץ המשפטי לממשלה, וזאת ב-1 בינואר 2027. יש חשש של ממש כי ממשלת מעבר, ככל שעדיין תהיה כזו, אשר אינה נהנית מאמון הכנסת, תיטה לעשות שימוש פסול במיוחד בהוראה זו (שהינה, בעינינו, בלתי חוקתית ממילא). אנו סבורים לכן כי על הרוב בכנסת לפעול לביטול מידי של ההוראות הללו". שלוש ההצעות הללו נועדו למניעת סיכול הבחירות ואינן דורשות הסכמים קואליציוניים מוקדמים בין המפלגות. תכליתן היא הבטחת שלטון הרוב. הן לא במקום משא ומתן לגיבוש קואליציה חדשה וממשלה חדשה.

ממשלה אפשרית

בבחירות נוצרו שלושה גושים: גוש נתניהו (53), גוש האופוזיציה הציונית (48) וגוש הרשימה המשותפת ורע"מ (19). גוש נתניהו הנגיד את עצמו לגוש הערבי ורצה לפסול אותו מלכתחילה מלהשתתף בבחירות בטענות לפיהן המפלגות הערביות שוללות את קיומה של ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית ותומכות במאבק מזוין ו/או בטרור נגד ישראל. אף אחת מהרשימות הערביות לא נפסלה הפעם, והרשימה המשותפת ורע"מ כמעט הכפילו את כוחן וזכו ב-900 אלף קולות. זה שיעור שיא בהשתתפות בבחירות של הפלסטינים אזרחי ישראל שהם כרבע מהעם הפלסטיני בפזורותיו.

הציבור הערבי בישראל בחר בהמוניו בדרך המאבק הדמוקרטי לשוויון בחברה הישראלית. מסע השקרים על מעורבות מדינות ערביות או שחיתות כוללת של הבחירות במגזר הן עלילת דם גזענית שמטרתה ערעור תוצאות הבחירות והתנגדות לזכות ההשתתפות המלאה של ערבים בפוליטיקה של ישראל. זאת בצד גזלת אדמותיהם ושאר האפליות כחלק מפוליטיקה של מחיקת נוכחותם בארץ – פוליטיקת טרנספר.

אין די במנדטים של ליברמן, גולן, בנט-לפיד ואיזנקוט להקמת ממשלה חליפית לגוש נתניהו. עמידה בכל התנאים שהועלו אצל ארבע המפלגות הללו: בלי החרדים, בלי הערבים או בלי ביבי – אינה מאפשרת שום רוב. כדי להקים ממשלה יצטרכו מפלגות האופוזיציה הציוניות להפר לפחות אחת או יותר משלוש ההבטחות הסותרות שהפריחו לבוחריהן. הקואליציה הדמוקרטית שאנו תומכים בה תהיה שילוב האופוזיציה היהודית עם המפלגות הערביות. כל האלטרנטיבות האחרות יהיו ממשלות בראשות ביבי.

טראמפ עלול לפתוח במלחמה נוספת באיראן ממש בימים אלה וביבי יצרף אליה את ישראל. מצב מלחמה הוא מצב חרום ותואנה לדחיית הקמת כנסת או ממשלה חדשה. נתניהו משתמש באיום של טראמפ למערכה עם איראן כבמאיץ לממשלת אחדות לאומית יהודית בראשותו. למחרת צאת העיתון השבוע כבר נדע את גודל ההפסד של טראמפ והרפובליקאים בבחירות לבית הנבחרים ולסנאט בארה"ב. מערכה נוספת באיראן של נשיא שהוא 'ברווז צולע' לא תשנה את המשטר באיראן וגם לא תחסל את האורניום המועשר. למלחמה יהיו השלכות קשות על כלכלת העולם, על המזרח התיכון כולו ועל ישראל. אנחנו נגד מלחמה נוספת באיראן, בעד פירוז גרעיני של המזרח התיכון, נגד המשך ממשלת נתניהו לא כממשלת מעבר בחירום ולא כממשלת אחדות לאומית. אנחנו בעד ממשלה שתחתור לשלום צודק, לשוויון בין שני העמים בארץ, לדמוקרטיה ולצדק חברתי. עולם אחר אפשרי.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/149167

 

"מדינת קול אזרחיה" ו"גדי (איזנוקט) אל תהיה בני (גנץ)", כרזות בהפגנת האלפים נגד הגזענות ולמען שותפות יהודית-ערבית בכיכר הבימה במוצ"ש האחרון, 31 באוקטובר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן