ידיד נוסף של נתניהו בצרות: נשיא פרגוואי סנטיאגו פניה הודח ונשלח למעצר בית

נשיא פרגוואי סנטיאגו פניה הודח אתמול (שישי) מתפקידו בידי המחוקקים, בעקבות משבר פוליטי וכלכלי שנגרם מקריסת הבנק הדיגיטלי אואנו. זמן קצר לאחר ההדחה נשלח פניה למעצר בית, שם יישאר עד לקביעת האישומים הסופיים נגדו. סגנו, פדרו אליאנה, הושבע לתפקיד הנשיא.

המשבר פרץ בעקבות קריסת הבנק, שהובילה להקפאת פיקדונותיהם של כ-3 מיליון לקוחות – כמחצית מאוכלוסיית המדינה – והותירה מאות אלפי משפחות ללא גישה לכספן לצורך רכישת מזון ומימון הוצאות יומיומיות. בכירים בבנק נעצרו, ואלפי אזרחים יצאו להפגנות ברחבי המדינה בדרישה להדחת הנשיא ולהעמדתו לדין.

הבנק החל את דרכו כחברת מימון בשנות ה-70. ב-2021 נרכש על ידי קבוצת ואסקס, אחד מתאגידי התעשייה והעסקים הגדולים בפרגוואי. בסוף 2023 קיבל אישור מהבנק המרכזי לפעול כבנק דיגיטלי והתרחב במהירות, הקים סניף בארגנטינה והציע, בין היתר, החזרים כספיים נדיבים על רכישות בסופרמרקטים.

בטרם נבחר לנשיאות, נמנה פניה עם בעלי המניות של הבנק, שניהל פיקדונות בהיקף של כ-900 מיליון דולר מכספי גופים ממשלתיים וקרנות פנסיה, לרבות כספי חיסכון לפנסיה. הדבר עורר ביקורת וחשדות לניגוד עניינים מצד הנשיא. פניה טען להגנתו כי השקעותיו "היו רגילות ככלכלן וכמשקיע פרטי", וכי מכר את כל מניותיו. בתגובה לחשדות שהעלו כלי תקשורת מקומיים בדבר העדפה פסולה בהעברת כספי מדינה וקרנות פנסיה לבנק, טען פניה כי מדובר ב"קמפיין תקשורתי שקרי" שנועד להחליש את ממשלתו הימנית.

פניה, שכיהן בעבר כשר האוצר והבטיח לבנות מחדש "פרגוואי גדולה", היה אחד מבעלי בריתו המרכזיים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באמריקה הלטינית, ואחד הנשיאים הבודדים באזור שהשתתפו בטקס השבעתו לכהונתו השנייה. פרגוואי אף הצטרפה בינואר האחרון למועצת השלום של טראמפ. שר החוץ מרקו רוביו שיבח את פניה שוב ושוב והגדיר אותו "שותף אסטרטגי" של ארצו. לאחרונה אף הגיע פניה לוושינגטון כדי לדון בשיתוף פעולה כלכלי ובניצול מינרלים חיוניים. עוד נרקמו קשרים קרובים בין צבאות שתי המדינות.

פניה גם תמך תמיכה פומבית בממשלת הימין בישראל ובמלחמת ההשמדה ברצועת עזה. בראיונות לעיתונים המקומיים אף כינה את ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו, "ידיד קרוב שלי". פניה ביקר בישראל בדצמבר 2024, ובמהלך ביקורו נפגש עם נתניהו, נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר החוץ גדעון סער ובכנסת. עוד במהלך הביקור נחנכה שגרירות פרגוואי החדשה בירושלים. בכך הצטרפה פרגוואי לארה"ב, גואטמלה, קוסובו, הונדורס, פפואה גינאה החדשה, פיג'י, נאורו ולנציגות של סומלילנד – מדינה שפרט לישראל אינה מוכרת בשום מקום בעולם ואינה חברה באו"ם.

במהלך הביקור הצהיר פניה: "אני חושב שהמלחמה הנוכחית היא מסובכת מאוד עם הרבה אתגרים. אבל אין לי ספק כי ישראל הולכת לנצח ואנחנו, המדינות שעומדות לצד ישראל הולכת לנצח! אנחנו רוצים להשמיע את קולנו ולעמוד לצד הטוב בעולם. השנה הזו בירושלים, בשנה הבאה אני מחכה לכולכם באסונסיון!".

בהמשך נחתמו הסכמים ביטחוניים נרחבים בין שתי המדינות. התשתית להסכמים אלה הונחה בספטמבר אשתקד, בעת שנפגשו נתניהו ופניה בשולי עצרת האו"ם בניו יורק. בפגישה הם דנו בהרחבת שיתוף הפעולה הצבאי והטכנולוגי. כמו כן, נתניהו הודה לפניה על "עמידתו האיתנה לצד ישראל", והדגיש כי ישראל רואה בפרגוואי "שותפה אסטרטגית ארוכת טווח בדרום אמריקה שתעשייתה הביטחונית שמחה לסייע לה".

בסוף נובמבר 2025, במהלך ביקורו של שר החוץ סער באסונסיון, נחתם מזכר הבנות רשמי ורחב היקף לשיתוף פעולה ביטחוני. ההסכם כולל רכש וטכנולוגיה צבאית, ובאמצעותו פרגוואי תוכל לרכוש מערכות הגנה, אמצעי לחימה וטכנולוגיות מתקדמות מתעשיות הנשק של ישראל. עוד במסגרת יישום ההסכם נקבע כי משלחות של משרד הביטחון והצבא יבקרו בפרגוואי כדי "לבחון מקרוב את הצרכים המבצעיים של המדינה" ולגבש תוכניות עבודה משותפות, בייחוד "בטקטיקות לחימה בטרור ובאבטחת גבולות".

המדינות גם סיכמו על העמקת שיתוף הפעולה בתחום הסייבר ההגנתי, הבינה המלאכותית לצרכים צבאיים וחילופי מודיעין שוטפים. שיתוף הפעולה המודיעיני התקיים באופן חשאי זה עשרות שנים, אך המזכר מיסד אותו באופן רשמי. כמו כן, ההסכמים כוללים הכשרת כוחות מיוחדים של צבא פרגוואי ומשטרת פרגוואי על ידי מומחים ישראלים, תוך שימוש בידע המבצעי שנצבר בישראל.

ההתקרבות הביטחונית לישראל נעשתה במקביל למהלכים דומים של פרגוואי עם ארצות הברית, כולל אישור הסכם מיוחד המאפשר נוכחות מוגברת של כוחות צבא של ארה"ב במדינה הלטינו-אמריקאית. ממשל פניה ביקש למצב את פרגוואי "כעוגן פרו-מערבי מובהק באמריקה הלטינית, תוך שילוב טכנולוגיה וידע ישראלי ואמריקאי כדי לשדרג את יכולות ההגנה שלה", כפי שמסר אז דובר הנשיאות באסונסיון.