שורד טבח החמאס פדרו גולדפרב: יותר רודף שלום ושמאלי מאי-פעם

ד"ר פדרו גולדפרב, שורד טבח החמאס בעוטף ב-7 באוקטובר 2023, העניק ריאיון ארוך על קורות אותו יום ועל מסקנותיו הפוליטיות לגבי המשך המלחמה וכיבוש השטחים הפלסטיניים. גולדפרב, איש חינוך וחבר קיבוץ ניר יצחק, שוחח ארוכות עם הסוציולוג גיז'רמו כהן. השיחה פורסמה בשבוע שעבר בעיתון היומי "פאחינה 12" היוצא לאור בבואנוס איירס. להלן קטעים מתוך הריאיון.

"במשך ארבע שעות, שתי קבוצות של מחבלים היו בתוך הבית שלנו. הראשונה הייתה קבוצה חמושה שירתה בכל הבית והרסה כל מה שיכלה. על שידת הלילה היו הדרכון שלי וכסף שיועד לניתוח שאמור הייתי לעבור. הם גנבו את כל מה שהיה בבית. הם שהו בו במשך שעה וחצי ואפילו היה להם זמן לשבת, לפתוח את המקרר, לאכול ולשתות בנחת. אשתי ממוצא עיראקי תרגמה לי את מה שדיברו מחוץ לממ"ד. הם שרפו לנו את האוטו וניסו להצית את הבית כולו, אבל לא מצאו את ברז הגז, המוחבא בתוך ארון. הם גם ניסו לפתוח את הממ"ד אך למזלנו לא הצליחו. ניצלנו בגלל שאשתי החזיקה כל הזמן את ידית הממ"ד", סיפר גולדפרב את מה שקרה בבוקר הטבח. הקבוצה השנייה שדדה את כל הרכוש שנותר.

יצוין שבניר יצחק ובקרבתו נרצחו שמונה חברי הקיבוץ ואנשי כיתת הכוננות: שחר ירון, אופק ארזי, אורן גולדין, בעז אברהם, ליאור רודאיף, טל חיימי, אלה חמוי ואופיר מלמן. כמו כן, נחטפו קלרה מרמן, אחותה גבריאלה ליימברג והאחיינית מיאה ליימברג בת 17. הן שוחררו בעסקה בנובמבר 2023. בן זוגה של קלרה, לואיס הר, ואחיה פרננדו מרמן נשארו מאחור וחולצו יחד כעבור 129 ימים במבצע צבאי ברפיח.

נלחם על השלום והצדק עד הסוף 

בתשובה לשאלה "האם השתנתה החברה הישראלית לאחר 7 באוקטובר?", השיב: "השתנתה לגמרי והסובלנות נעלמה לחלוטין. גדי מוזס הוא אחד ממייסדי הקיבוץ וחזר מהשבי במנהרות עזה. הוא האחראי על חגיגת ראש השנה ובאחד החגים הוא שחרר יונים כמשאלה למציאת שלום עם שכנינו מעבר לגבול. כשהדבר הגיע לרשתות החברתיות, איימו עליו וקיללו אותו: 'היית צריך להישאר בעזה' כתבו. אותו דבר קרה עם יוכבד ליפשיץ מניר עוז, שחזרה מהשבי וכאשר התראיינה, האשימה את נתניהו בכך שהוא האחראי הישיר לכל מה שקרה ב-7 באוקטובר. ושוב, אנשים חסרי מצפון הציפו אותה בהודעות ששלחו אותה חזרה לעזה".

"יחד עם זאת, אני לא יכול להכליל ולומר שכל תושבי מדינת ישראל הם גזענים, קולוניאליסטים ופשיסטים. כי זה פשוט לא נכון. הילדים שלי שואלים אותי בדיוק את זה כבר שלוש שנים. אחרי התקף הלב שעברתי בעקבות 7 באוקטובר, התלמידים ביקשו ממני לחזור ללמד אזרחות בבית הספר והם שאלו אותי שתי שאלות: האחת, 'איך אתה מרגיש?' והשנייה: 'האם שינית את דרך המחשבה שלך?'. להפתעתם, עניתי: 'כן, שיניתי את דרך המחשבה שלי. עכשיו אני עוד יותר שמאלי ועוד יותר רודף שלום ממה שהייתי קודם'. לגבי חרטה, הילדים שלי שאלו אותי אותו דבר. ואמרתי להם: 'לא, אני לא מתחרט על כך שעליתי לארץ. פעם אחת כבר ברחתי, עזבתי את ארגנטינה ב-1981 בעת הדיקטטורה הצבאית הרצחנית, אבל אני לא אברח שנית: אני נשאר כאן ונלחם למען השלום והצדק עד הסוף", הדגיש.

מהתנועה הציונית למק"י

במשך השנים אומר גולדפרב שחש אכזבה עצומה מהמדיניות של הממשלות השונות "לא רק כלפי הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית, אלא גם כלפי האזרחים הערבים-פלסטינים החיים בישראל. לכן, נטשתי את התנועה הציונית והצטרפתי למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ולחד"ש. האכזבה [מהציונות] היא עצומה והתחושה היא שישראל נמצאת על סף תהום", הוסיף.

"ישראל חייבת קודם כל לנטוש את האידיאולוגיה הציונית. להיות ציוני ופרוגרסיבי זו סתירה מהותית. לדעתי למדינת ישראל ישנן שתי בעיות מרכזיות. הראשונה היא הדבקות בציונות, והשנייה היא שמנהיגיה מאמינים שארה"ב היא הפתרון, שעה שהיא חלק מהבעיה. צריך לעשות כל מה שאפשר כדי שהכל ישתנה. יש לי שלושה נכדים. איזו מדינה אני משאיר להם?", סיכם.