נכות מוסרית בתום שלוש שנות מלחמה ועשרות שנות כיבוש

ישראל עברה טראומה קיומית לפני שלוש שנים, ב-7באוקטובר 2023. במשך יום אחד הצליחו אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי לזרוע הרג והרס חסרי תקדים בישובים הסמוכים לרצועת עזה. צה"ל במקום לרכז כוחות בסמוך לגבולות, ריכזם במפעל ההתנחלויות בגדה המערבית. כמובן שברגע שצה"ל התעשת והעביר כוחות לקח לו ימים ספורים כדי להביסם. הרי הבדלי הכוח הם כל כך גדולים, שזאת היתה שאלה של זמן בשבילו כדי להתגבר על מתקפת הפתע.

התגובה הישראלית היתה מתקפת הרג והרס חסרי תקדים ברצועת עזה, תוך ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מחרידים, עד כדי האשמת ישראל בביצוע ג'נוסייד. רק התערבות אמריקאית, עצרה את מסע ההרג במידת מה. הכהניסטים ושאר משיחיים-קנאים בממשלה, הם שהכתיבו את מטרות המלחמה (טרנספר של הפלסטינים מעזה) ואופי הלחימה?! וכאשר הטרנספר נחסם, המשך הלחימה, הופך אותה לביצוע ג'נוסייד!

המחאה הציבורית נגד ההפיכה המשטרית והשחיתותית, בהדרגה השתלבה בדרישה מהממשלה להחזיר את החטופים. היו אלה הכהניסטים והמשיחיים-קנאים בממשלה, שמנעו את החזרתם, עד שנשיא ארה"ב טראמפ  התערב והורה לראש הממשלה להחזיר את החטופים. זהו אותו ראש ממשלה, שהנהיג את המדיניות הנפשעת של חיזוק החמאס – שהכריז על כוונתו להשמיד את ישראל –  והחליש את הרשות הפלסטינית – שדווקא מקיימת תיאום ביטחוני עם הצבא ודורשת משא ומתן לשלום עם ישראל. זהו גם אותו ראש ממשלה שעד עכשיו מסרב לקחת אחריות על תוצאות מדיניותו. גם אחרי האסון שמדיניותו גרמה, עדיין מתעקש להמשיך בה. הוא אינו מוכן שהרשות הפלסטינית תשלוט בעזה ובעצם גורם לכך, שהחמאס ממשיך לשלוט בה. מבחינתו זה מאפשר לו תמיד לחזור ולחדש את המלחמה בעזה, שממילא הוא ממשיך בה בעצימות נמוכה.

בגדה המערבית הכהניסטים והמשיחיים-קנאים בממשלה, מפעילים את טרור המתנחלים הזוכה לתמיכה ממשלתית. כך הפכה ישראל לתומכת טרור, המפעילה מדיניות טרנספר נגד הפלסטינים! השאלה הנשאלת היא היכן תקשורת המיינסטרים הישראלית בכל זה? שמתי לב שלאורך כל תקופת המלחמה העצימה בעזה, כאשר  צה"ל ביצע שם פשעי מלחמה מחרידים, התקשורת עסקה באסון ה-7 באוקטובר וסיפרה לנו שאנחנו הקורבנות האולטימטיביים, תוך שנמנעה מלדווח על פשעי המלחמה בעזה –  פרט לעיתון "הארץ".

בכל הגזרות אנחנו רואים מדיניות נפשעת של ממשלת ישראל, שגרמה לכך שבבית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג, מתנהלת תביעה נגד ישראל בהאשמה של ביצוע ג'נוסייד בעזה. נתניהו ועוד בכירים בממשלתו וכמה קציני צה"ל, מבוקשים בידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להעמדה לדין בעוון ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. את מנהיגי החמאס, שגם אותם ביקשו להעמיד לדין, ישראל חיסלה.

אני מודה, לאורך ארבע שנות המחאה נגד ההפיכה המשטרית והשחיתותית, אני משתתף בהפגנות בתל אביב. אני רואה איך חברי מהשמאל – אלה שמקיימים נוכחות מגינה בלתי-אלימה בגדה המערבית, נאלצים להפגין בצדי המחאה ובעצם מחוצה לה ויש מקומות בהם הפכו חלק אינטגרלי של המחאה. אני מתעקש לשים עלי סטיקרים, עם המסרים שלנו – למען שלום וסירוב לבצע פשעי מלחמה – ולהיכנס להפגנה המרכזית עמם. לשאלתי, מדוע איננו מתמזגים במחאה הכללית? נאמר לי שמארגני ההפגנות מפחדים שהמסר שלנו, ידחק אנשי ימין אל מחוץ למחאה. ואכן גם בתוך האופוזיציה בישראל לימין יש רוב.

כעת, אני מסתכל על מערכת הבחירות בישראל ונחרד לראות, שנתניהו הצליח בהכשרת הכהניזם ובנרמולו. הוא הצליח בהכשרת מדיניותו הנפשעת. לצד הדה-לגיטימציה לשיתוף ה"מפלגות הערביות", הוא אפילו מנהל קמפיין דומה נגד מפלגת הדמוקרטים, שהיא היחידה במחנה הציוני, שמעזה להציע מדיניות שונה משלו, ויותר מדי חלקים באופוזיציה משתפים פעולה עמו.

בעקבות המלחמה בעזה התוודענו למושג "פציעה מוסרית". אך אינני יודע עד כמה הטראומה מה-7 לאוקטובר אחראית לכך לאחר עשרות שנות כיבוש שאטמו את ליבם של רוב הישראלים, אבל אני רואה נכות מוסרית, בה לוקים רוב הישראלים, המסרבים להבין לאיזה מחוזות של רשע ופשע הגיעה מדינתם של ניצולי השואה.