דו"ח עדאלה: לאחר 7 באוקטובר יצרה האקדמיה אפרטהייד בין סטודנטים ערבים ליהודים
הדו"ח מבוסס על ניתוח עשרות הליכים משמעתיים שנפתחו נגד סטודנטים ערבים בעקבות ביטויים ופרסומים ברשתות
מרכז עדאלה פרסם אתמול (שני) דו"ח חדש הבוחן את המדיניות של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל כלפי סטודנטים ערבים-פלסטינים, רובם אזרחי ישראל, מאז 7 באוקטובר 2023. על בסיס ניתוח ההליכים המשמעתיים הרבים שנפתחו בעשרות מוסדות אקדמיים נגד הסטודנטים הערבים, בעקבות ביטויים ופרסומים שלהם ברשתות החברתיות, קבע הדו"ח כי "האקדמיה הישראלית יצרה משטר של אפרטהייד בין סטודנטים יהודים לפלסטינים". את הדו"ח כתבו עו"ד לובנה תומא, עו"ד עדי מנסור ועו"ד מאי דיאב, בעריכת ד"ר פאדי ח'ורי.
לפי הדו"ח, כבר בימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר החלו מוסדות אקדמיים להשעות סטודנטים ערבים, לפתוח נגדם בהליכים משמעתיים ולסווג פרסומים כ"תמיכה בטרור". זאת במקביל ללחץ פוליטי מצד גורמים כגון שר החינוך יואב קיש (הליכוד), להשעות סטודנטים, לדווח למועצה להשכלה גבוהה ולמשטרה על פרסומים ולנהל הליכים משמעתיים מואצים. בחלק מהמקרים מוסדות אקדמיים אף העבירו מידע למשטרה, וסטודנטים אף נעצרו.
התוצאות של מדיניות מוסדית זו היו חמורות ביותר: למרכז עדאלה הגיעו 132 פניות, מקרוב ל-40 מוסדות אקדמיים, כאשר יותר משלושה רבעים מהן (כ-77%) הגיעו מסטודנטיות. ביותר מ-80 מקרים החליט המוסד האקדמי על השעיית ביניים מהלימודים עוד לפני שהוכרעה שאלת אחריותם של הסטודנטים, וב-20 מקרים הוטלה הרחקה לצמיתות או הרחקה של שנה עד חמש שנים. ערעורים שהוגשו מטעם עדאלה הביאו במספר מקרים לביטול הרשעות או להפחתה משמעותית של העונשים.
בדו"ח צוין כי ההליכים ננקטו בגין התבטאויות מתחומים שונים, כגון מדיניות הממשלה, הצבא או המלחמה בעזה; אירועי 7 באוקטובר; המצב ברצועת עזה וסבלה של האוכלוסייה האזרחית; והתבטאויות בעלות אופי דתי וסמלים חזותיים של זהות פלסטינית. בחלק מהמקרים די היה בסימון "אהבתי", בדגל פלסטין בפרופיל, במילה פלסטין, בשיתוף דיווח חדשותי או בתפילה לתושבי עזה כדי לגרום לתלונה או להליך.
הדו"ח גם מצביע על ליקויים יסודיים, חוזרים ונשנים, בניהול ההליכים. סטודנטים זומנו לעיתים מבלי שנמסר להם הפרסום שבגינו הוגשה התלונה; במקרים אחרים לא נבדק כראוי מי פרסם את התוכן או מתי פורסם; מוסדות הסתמכו על תרגומים אוטומטיים ולקויים של טקסטים בערבית; והתקבלו החלטות ללא הנמקה או עם תיעוד לקוני. התוצאה הייתה היפוך של נטל ההוכחה: במקום שהמוסד יוכיח כי בוצעה עבירה, הסטודנט נדרש להוכיח כי הפרסום שלו אינו ביטוי של תמיכה בטרור.
מבחינה משפטית, מוסדות אקדמיים הרחיבו הלכה למעשה את סמכותם המשמעתית כלפי סטודנטים ערבים בלבד. בעוד שהדין מגביל את המשמעת להתנהגות הקשורה למוסד, מוסדות שונים ראו גם בפרסומים פרטיים ברשת עילה להליך. מנגד, ביחס לסטודנטים יהודים, המוסדות נמנעו במקרים רבים מחריגה מגבולות סמכותם, גם לנוכח ביטויים חמורים ומסיתים.
בנוסף, המוסדות האקדמיים יצרו מערכת חדשה של עבירות ביטוי. מוסדות השתמשו בסעיפים גורפים כגון "התנהגות שאינה הולמת", "פגיעה בכבוד המוסד" או "פגיעה בשלום הציבור", ופיתחו מבחנים כגון "האדם הסביר", "השומע הסביר", "הקורא הסביר" ומבחן "רגשות הציבור", שנבחן על פי הרוב הלאומי, אשר באמצעותם יצרו נורמות משמעתיות חדשות.
מסקנת הדו"ח היא כי לאחר 7 באוקטובר יצרה האקדמיה הישראלית אפרטהייד בין סטודנטים ערבים ליהודים: כלפי סטודנטים ערבים התפתח "מסלול מינהלי" של שעת חירום, המתאפיין בהרחבת סמכות, צמצום הגנות פרוצדורליות, שימוש במבחנים עמומים ובחינה של ביטויים מתוך שיח ביטחוני של נאמנות. לעומת זאת, ביחס לסטודנטים יהודים הוחל "מסלול חוקתי", שבו נשמרים במידה רבה יותר גבולות הסמכות של המוסד, וחופש הביטוי מתאפשר גם ביחס לביטויים קיצוניים. בהקשר זה, המוסדות האקדמיים התעלמו מקריאות נרחבות להשמדת ולרצח העם הפלסטיני ומפרסומים גזעניים שהופנו נגד האוכלוסייה הפלסטינית בישראל בכלל, ונגד הסטודנטים הפלסטינים בפרט. הדו"ח נחתם בקריאה למוסדות להשכלה גבוהה להשיב את הסמכות המשמעתית לגבולותיה החוקיים תוך שמירה על עקרונות שלטון החוק והשוויון, ולהעמיד את חופש הביטוי כעקרון יסוד אוניברסלי של המרחב האקדמי.
לעיון בדו"ח המלא (67 עמודים, בעברית):
עוד בנושא: https://zoha.org.il/145452/
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il