בין שר החינוך יואב קיש ולסטודנטים במדים בקמפוס – האקדמיה במצור

המלחמה העניקה לממשלה ולזרועותיה יד חופשית לדכא את החופש האקדמי בקמפוסים בישראל. מרחב ההשכלה והמחשבה החופשית הופך בתהליך מואץ למרחב של השתקה, מעקב ודיכוי. האוניברסיטה, מעצם הגדרתה, אמורה להיות מרחב טבעי של המחשבה – מקום שבו הרעיונות, הדיאלוגים והמחקרים הם כלי הנשק היחידים. חזון הקמפוס כמרחב חופשי אינו פריבילגיה אקדמית, אלא הכרח קיומי לדמוקרטיה חפצת חיים.

 אבל בימים אלה פועל שר החינוך יואב קיש להחלת נהלים נוקשים באוניברסיטאות. מטרתם – מניעת פעילות פוליטית של סטודנטים וחברי סגל, תוך איום בסנקציות תקציביות על מוסדות שלא יישרו קו. צעדים אלו עוררו התנגדות בקרב נשיאי האוניברסיטאות הטוענים לפגיעה אנושה בחופש הביטוי ובחופש האקדמי. בינתיים הממשלה, בעקבות דין ודברים סוער בוועדת השרים לחקיקה והתנגדות הדרג המקצועי של המל"ג, דחתה את הדיון בהצעה בחודש.

זה המשכו של תהליך מדאיג שהתחיל מיד לאחר 7 באוקטובר, עם "מצוד" חסר תקדים אחר סטודנטים ערבים בשל התבטאויות של תמיכה והזדהות עם העם הפלסטיני, עמם! כל התבטאות, לרבות הבעת אמפתיה וסולידריות או  זעזוע והתנגדות למעשי הזוועה שביצעו החיילים ברצועת עזה, נתקלה בתגובה קשה. לפעמים התגובה הייתה זימון לתהליך של שימוע באוניברסיטה. אך במקרים רבים עירבה האוניברסיטה מיד את המשטרה ועקב כך נערכו מעצרים וסטודנטים הובאו בפני שופטים. דיכוי חופש הביטוי לא נעצר אצל הסטודנטים הערבים, אלא הופעל גם כלפי מרצים וסטודנטים יהודים מתנגדי המלחמה והכיבוש. מעשים אלה נתקלו בביקורת נוקבת מצד קבוצות מרצים דמוקרטים וגם מצד אוניברסיטאות בחו"ל.

מעקב צמוד

עדויות של סטודנטים במהלך השנה הראשונה של המלחמה בעזה חושפות מציאות של מעקב צמוד ברשתות החברתיות ובקבוצות הווטסאפ של הפקולטות; הרחקות מקבוצות לימוד; ואווירה תוקפנית מצד סטודנטים המזוהים עם הימין. באחת האוניברסיטאות, כך סופר, אגודת הסטודנטים המזוהה עם מדיניות הממשלה ותומכת במלחמה שכרה סטודנטים במיוחד כדי לבצע פעולות מעקב אלה. התוצאות לא איחרו לבוא: מעצרים, חקירות והדרה שיצרו אקלים של הפחדה ושיתוק הנמשך עד עצם היום הזה.

באחד השיעורים שאני מלמדת, העוסק בסכסוך הפלסטיני-ישראלי, משתתפים מדי שנה סטודנטים יהודים וערבים. בשבועות הראשונים של המלחמה בעזה, הודיעה לי סטודנטית ערבייה שהיא לא תגיע לשיעור. היא הסבירה שהוריה חוששים שהיא תתבטא פוליטית, דבר שיגרום לה לבעיות ואף להרחקה מהלימודים. זו רק דוגמא אחת מני רבות לכך שמול דיכוי חופש הביטוי והרדיפה, סטודנטים והוריהם מצמצמים עוד יותר את חופש הביטוי שלהם.

אולם הדיכוי אינו רק דיגיטלי או פוליטי; הוא הפך פיסי ומוחשי כאשר המדים והנשק הם חלק בלתי נפרד מהנוף בקמפוס. כפי ששמעתי מסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך למאמר שפורסם ב"זו הדרך" תחת הכותרת "בניין גילמן הופך לבסיס", המראות הללו יצרו דיונים באוניברסיטה

על תוכניות הלימוד הייעודיות לאנשי צבא ומשטרה. המצב מראה שהקו המפריד בין בסיס צבאי למוסד להשכלה גבוהה מיטשטש. נוכחות של נשק חם בקמפוס אינה רק עניין בטיחותי. הנשק הוא גורם מרתיע "שקט" – קשה לקיים דיון וויכוח נוקב או להביע עמדה מאתגרת כאשר מולך יושב אדם חמוש. הנוכחות של סטודנטים במדים הנושאים נשק  בכיתות הופכת את המרחב האזרחי למרחב מיליטריסטי, שבו הכוח הפיסי נוכח תמיד ומעיב על הדיון והמחשבה הביקורתית.

הסטודנטים הערבים – הראשונים לשלם את המחיר

אווירה מלחמתית זו גובה מחיר כבד מנשוא במיוחד מהסטודנטים הערבים. עבורם הופך הקמפוס ממרחב של הזדמנות ושוויון למקום של ניכור וחשש מתמיד. השילוב בין נוכחות צבאית מוגברת לבין הדיכוי המתמשך של חופש הביטוי והפעילות הפוליטית הסטודנטיאלית יוצר סיר לחץ מסוכן. כאשר תנועות פוליטיות מושתקות וקולות ביקורתיים נתקלים בסנקציות ובמעקב, האוניברסיטה כבר אינה מקום של חינוך לאזרחות פעילה אלא מנגנון של ציות.

השאלה העומדת לפתחנו היא איזה עתיד אנו מבקשים עבור הצעירים שגדלים כאן. האם נרצה לגדל דור שרואה בחיכוך הצבאי ובכוח הזרוע חלק בלתי נפרד מכל מעגלי החיים, כולל האקדמיים, או שנשכיל לשמור על הקמפוס כמרחב דמוקרטי פתוח במידת האפשר במציאות העגומה של מדינה בה שולטת ממשלה ימנית קיצונית וגזענית? מה יאפשר מפגש אנושי וחשיבה חופשית ללא מורא?

החופש של המרצה ללמד והחופש של הסטודנט לחקור תלויים ביכולתנו להשאיר את המלחמה מחוץ לשערי האוניברסיטה. אם לא נשמור על הפתיחות של המרחב האקדמי כעת, אנו עלולים לגלות שאיבדנו את היכולת לדמיין כאן עתיד אחר – אזרחי, חופשי ושוויוני. על האקדמיה לחזור להיות המקום שבו מנפצים מוסכמות, לא המקום שבו אוכפים אותן בכוח הנשק והמעקב. תא חד"ש סטודנטים באוניברסיטת תל אביב קיים ביום רביעי האחרון אירוע לציון יום הנכבה, בהשתתפות סטודנטים ומרצים ערבים ויהודים. אירוע זה, המתקיים מדי שנה, הוא מבחן אמיתי לחופש הביטוי בקמפוסים מול מתקפת החקיקה של הימין הקיצוני ונערך בהצלחה.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/145419