דו"ח: ממשלת הימין פועלת בצורה סדורה כדי לספח את הגדה המערבית

ממשלת הימין פועלת בצורה סדורה כדי לספח את השטחים הפלסטינים הכבושים בגדה המערבית. כך עולה מהדו"ח "שלוש השנים השמנות: פעולות ממשלת ישראל לסיפוח הגדה המערבית בשנים 2023-2025", שפרסמו אתמול (שני) שלום עכשיו וכרם נבות. הדו"ח מחבר לראשונה את כלל המהלכים – שינויי ממשל, העברת סמכויות, הרחבת ההתנחלויות, הקמת מאחזים, גירוש קהילות פלסטיניות, השתלטות על קרקעות, השקעות חסרות תקדים בתשתיות ושינוי משטר הקרקעות. הדו"ח המלא כולל 65 עמודי מחקר, מפות, גרפים ותצלומי אוויר, ארבעה פרקי עומק וניתוח מקיף של השינויים שחלו במדיניות הממשלה בשלוש השנים ובהשלכותיהם על עתיד הגדה המערבית.

לדברי הארגונים שלום עכשיו וכרם נבות, "הדו"ח מראה שהסיפוח אינו אירוע עתידי או הצהרה פוליטית, אלא תהליך שמתרחש בפועל באמצעות מאות החלטות מנהליות, תקציביות ותכנוניות. כאשר מחברים את כל הצעדים לתמונה אחת, מתברר כי ממשלת ישראל יצרה בתוך שלוש שנים שינוי עמוק במערכת השליטה בגדה המערבית, באופן שעלול להקשות מאוד על כל הסדר מדיני עתידי". על פי הדו"ח, ממשלת הימין האיצה את סיפוח הגדה המערבית על ידי שינוי מבני במערכת השלטון הישראלית בגדה, הרחבת ההתנחלויות, גירוש קהילות והעמקת השליטה הישראלית בשטחי איי ובי. הממשלה תקצבה את המאחזים באופן רחב היקף, הכשירה אותם והשתלטה על קרקעות. לדברי מחברי הדו"ח, חגית עופרן, יונתן מזרחי ודרור אטקס, השינויים שהתחוללו בגדה במהלך כהונת הממשלה הם חסרי תקדים.

הממשלה הנוכחית שינתה את מנגנוני השליטה הישראליים בגדה המערבית. המהלך המרכזי הוא העברת סמכויות אזרחיות נרחבות מהמינהל האזרחי ושרשרת הפיקוד הצבאית לידי השר בצלאל סמוטריץ' ומינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, כולל העברת סמכויות בתחומי תכנון ובנייה, רישום וניהול של מקרקעין, תשתיות, כבישים, שמורות טבע, ארכאולוגיה ואכיפה. בכך נוצר מנגנון אזרחי-פוליטי חדש, הנשלט בפועל בידי הגורמים הימניים הקיצוניים ביותר בממשלה, ומאפשר קידום מהיר ושיטתי של מטרות סיפוח, אגב עקיפת מעט הבלמים שהיו קיימים בעבר במערכת הצבאית והמשפטית.

לצד שינוי מבני זה, הממשלה הקימה וחיזקה את משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בראשות אורית סטרוק, המשמש מנגנון ממשלתי להעברת מאות מיליוני שקל לגופים הפועלים בתחומי ההתנחלות ולהשתלטות על שטחים בגדה. תקציבים אלו, לצד תקציבי ביטחון ותשתיות, מסייעים להקים ולבסס מאחזים בלתי חוקיים, ובעיקר מאחזי חוות, שחלק ניכר מתושביהם מעורבים באלימות ובגירוש קהילות פלסטיניות. אחד הביטויים הבולטים ביותר לשינוי שחל בשנים אלו הוא חידוש ההתנחלות בצפון הגדה. הממשלה ביטלה את האיסור על כניסת ישראלים לאזורי ההתנחלויות שפונו במסגרת "ההתנתקות" ב-2005, והחלה לקדם מחדש את הקמת ההתנחלויות חומש, שא-נור, גנים וכדים, לצד התנחלויות ומאחזים חדשים במרחב ג'נין ושכם. בה בעת מקודמים פרויקטים תיירותיים ואתרים ארכאולוגיים באזור, ובהם סבסטיה ותחנת הרכבת מסעודיה, שהם חלק ממהלך רחב יותר של עיצוב מרחב צפון הגדה המערבית.

עוד קודמו בשלוש שנות ממשלת הימין תוכניות לבניית 40 אלף יחידות דיור חדשות בהתנחלויות – תשתית תכנונית שעשויה לאפשר גידול עתידי של כ-160 אלף עד 200 אלף מתנחלים. בשנת 2025 לבדה קודמו כ-28 אלף יחידות דיור, יותר מכפול מהשיא השנתי הקודם. לצד קידום הבנייה הרשמית, הממשלה מקדמת הכשרה ופיתוח של מאחזים בלתי חוקיים. במאי 2024 נחשפה רשימה של 70 מאחזים שסמוטריץ' הורה לממן ולפתח, אף שאינם חוקיים, ורבים מהם משמשים מוקדים לאלימות מתנחלים. במהלך שלוש שנות כהונתה של הממשלה הוקמו 185 מאחזים חדשים, מתוכם כ-130 מאחזי חווה ו"גבעות". קצב ההקמה הלך וגבר משנה לשנה, והוא מלמד על מנגנון הולך ומתמקצע של השתלטות על שטחים, המנצל את המלחמה ואת העובדה שלמעשה אין אכיפה על בנייה ישראלית, כדי לקבוע עובדות חדשות בשטח.

למאחזי החוות יש תפקיד מרכזי בגירוש ובנישול. להערכתנו, מאחזי החוות חולשים כיום על יותר ממיליון דונם – כ-18% משטח הגדה המערבית. בתוך שנה אחת בלבד, במהלך 2025, נוספו כ-300 אלף דונם לשטחים שעליהם השתלטו מתנחלים באמצעות מאחזי חוות. רק כ-40% מהשטחים האלה מוגדרים על ידי המינהל האזרחי "אדמות מדינה", והשאר הם קרקעות פרטיות, אדמות וקף או שטחים שמעמדם לא מופה. המשמעות היא שמנגנון הרעייה, האלימות ומניעת הגישה מאפשר השתלטות בפועל גם על קרקעות שלא ניתן להקצות למתנחלים באופן רשמי.

התוצאה הישירה היא גירוש שיטתי של קהילות רועים פלסטיניות. בשנים 2023-2025 גורשו 118 קהילות ומקבצי רועים, בעיקר בעקבות אלימות מתנחלים, מניעת גישה למרעה ולמים, הצבת מאחזים סמוכים והיעדר הגנה מצד הצבא והמשטרה. לפי נתוני ארגון בצלם, בחודשיים הראשונים של 2026 גורשו עוד תשע קהילות ומשפחות, ובהן ראס עין אל-עוג'א, קהילת הרועים הגדולה ביותר בשטח סי, שמנתה כאלף תושבים. לצד זאת, בשנים 2023-2025 השתלטו מתנחלים על לפחות 11 אלף דונם לצורכי חקלאות, בעיקר באמצעות חריש עונתי, נטיעת מטעי תמרים וכרמי ענבים וזיתים, במטרה לקבע את מניעת הגישה של פלסטינים לאדמותיהם.

לעיון בדו"ח המלא:
https://peacenow.org.il/wp-content/uploads/2026/07/3_Fat_Years_Report_HEB.pdf