fbpx

אקדמיה לשוויון דורשת לתקן עוול אקדמי בעקבות הגילויים החדשים בפרשת טנטורה

במכתב ששלח הארגון להנהלת אוניברסיטת חיפה נאמר כי הגילויים החדשים "מעוררים סימני שאלה קשים"

אקדמיה לשוויון – התארגנות מתקדמת של מרצים במוסדות להשכלה גבוהה, פנתה לאוניברסיטת חיפה בדרישה "לתיקון עוול אקדמי ואישי לאור גילויים חדשים בפרשת טנטורה". במכתב ששלחה ההתארגנות אל נשיא האוניברסיטה פרופ' רון רובין ואל הרקטור פרופ' גור אלרואי, נאמר: "הגילויים החדשים בפרשת טנטורה, ובראשם הודאתם של כמה מלוחמי חטיבת אלכסנדרוני בביצוע מעשה טבח ופשעי מלחמה אחרים בתושבי הכפר טנטורה בעת כיבושו ב-1948, וחוסר אמת בתביעת הדיבה שהגישו כלפי תדי כ"ץ, לשעבר תלמיד מחקר באוניברסיטת חיפה, שבים ומציבים סימני שאלה קשים סביב התנהלותה של אוניברסיטת חיפה באותה עת".

בשנת 1998, בהיותו תלמיד לתואר שני בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, הגיש תיאודור (תדי) כ"ץ עבודת מחקר לשם קבלת התואר. העבודה עסקה בכיבוש שני כפרים פלסטיניים במלחמת 1948. בעבודה טען כ"ץ כי בכפר טנטורה (בשטחו נמצא כיום חוף דור) רצחו חיילי חטיבת אלכסנדרוני עשרות תושבים לפחות לאחר כניעת הכפר. עוד טען כ"ץ כי גופות החללים נקברו בקבר אחים לא מסומן, בשטח עליו נמצא היום מגרש החניה המשמש את הנופשים בחוף דור. חיילי החטיבה הגישו תביעת דיבה נגד כ"ץ. תחת לחצים אישיים קשים וחשש לפסיקה עוינת, הסכים האחרון להסדר פשרה, בו הודה שטענותיו לגבי הרצח לא היו מבוססות. זמן קצר לאחר מכן התעשת כ"ץ וחזר להתייצב מאחורי טענותיו. כ"ץ הוסיף לדבוק בעמדותיו למרות הלחצים שהופעלו עליו וההכפשות שספג ללא הרף מהממסד הפוליטי, האקדמי והתקשורתי. למרות בקשתו להוכיח את טענותיו, העדיף בית-המשפט להשען על ההסכם כדי להימנע מדיון מלא בממצאים ובראיות.

עבודת כ"ץ זכתה תחילה בציון גבוה ונתקבלה כעבודה באיכות מתאימה לקבלת תואר שני. אולם, בצעד חסר תקדים וחסר עיגון בתקנון, הוקמה ועדה חדשה לבחינת העבודה, וזו תלתה בה פגמים שונים. העבודה נפסלה והוצאה מן הספרייה, והתואר האקדמי שהוענק לכ"ץ נשלל. ניתנה לו הזדמנות להגיש עבודה מתוקנת. אך במקום שזו תוערך בידי חברי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון, כמקובל, היא נשלחה לכמה מעריכים ששמותיהם לא נחשפו אפילו בפני המועצה ללימודים מתקדמים – אליה הועברה סמכות האישור של העבודה.

למרות שהציון הממוצע שהעניקו אותם מעריכים היה מעל הציון שנקבע כציון "עובר", המועצה ללימודים מתקדמים – אשר הורכבה מאנשים חסרי מומחיות בהיסטוריה של מלחמת 1948 – פסלה את העבודה. הפסילה נעשתה תחת לחצים ואיומים שונים, וזאת ומבלי ששמות  המעריכים, מידת מומחיותם בנושא העבודה ועמדותיהם האישיות במחלוקת שהתעוררה בציבור בעקבות העבודה והמשפט פורסמו.

לדברי אקדמיה לשוויון, נוסף לעוול שנגרם לכ"ץ, "אשר הקדיש שנים רבות למחקר חשוב לחשיפת העבר, החלטת האוניברסיטה פגעה גם בשמם ובמעמדם של מנחי העבודה ושופטיה, של אנשי סגל נוספים שתמכו במסקנות העבודה ואשר התנגדו למהלכים האדמיניסטרטיביים והשרירותיים שננקטו. ראוי לציין שהמנחה הראשי של התזה היה פרופ' קייס פירו ז"ל, חוקר בעל שם עולמי בתחומו, אשר נפגע בצורה קשה מהתנהלות האוניברסיטה, מוסד לו תרם תרומה משמעותית. כמו כן נמנע קידומו של ד"ר אילן פפה. פפה מצא את עצמו מוכפש ונרדף בתוך האוניברסיטה, וזאת בעקבות התגייסותו להגנה על התזה של תדי כ"ץ".

העדויות של כמה מחיילי חטיבת אלכסנדרוני בסרט התיעודי "טנטורה" (2022) מספקות ראיה נוספת לקיומו של טבח בכפר, עליו העידו עקורי טנטורה בעבר. "עובדה זו מוכיחה כי לחצים פוליטיים ומשפטיים מן הסוג שהופעלו כלפי תדי כ"ץ אינם יכולים לשמש תחליף לבירור המחקרי המדוקדק של סוגיות שנויות במחלוקת. כניעה של מוסדות אקדמיים ללחצים ציבוריים, משפטיים או חברתיים, באמצעים צנזוריאליים ובפסילת עבודות ותארים הינה מתכון להשתקת המחקר ולהפניית עורף לבירור האמת. גם אם נפלו פגמים וטעויות בעבודתו של כ"ץ – ואין איש אקדמיה שהוא חסין מפני טעויות ופגמים – הדרך האקדמית לתקנם היא בקשת תיקונים מהכותב, וכן עריכת מחקרים נוספים שיכולים להעמיק בנושא או להרחיב את היריעה. אמצעים אדמיניסטרטיביים של השתקה, צנזורה, פגיעה בתלמידים ובעמיתים, והטלת אימה על חוקרים אחרים שעיסוקם בתחומים קרובים אינם הדרך", הדגישו.

"אנו רואים בתדי כ"ץ קורבן של הליכים אקדמיים לא-ראויים ושל כניעה ללחצים פוליטיים המסכנים את מעמדו של המחקר ההיסטורי. מטעמים אלה אנו רואים דחיפות בתיקון העוול והנזק שנגרם. אנו דורשים מהנהלת האוניברסיטה לפעול לביטול מהלכיה השגויים, לקבל מחדש את עבודתו המקורית של כ"ץ בציונה המקורי, כעבודת מחקר לתואר שני, להשבת התואר שנשלל מכ"ץ באורח לא ראוי, ולהצבת העבודה בספריית האוניברסיטה. כמו-כן, ראוי כי אוניברסיטת חיפה תתנצל בפני הנפגעים בפרשה, ותבטיח כי הליכיה האקדמיים לא ישובשו פעם נוספת עקב מסע של לחצים פוליטיים שמקומם לא יכירם באקדמיה המכבדת את עצמה", הוסיפו.

בהקשר זה, מזכירות הכנסת דחתה לאחרונה הצעה לסדר היום במליאה שהגיש ח"כ עופר כסיף (חד"ש – הרשימה המשותפת) להכרה בטבח בתושבי הכפר טנטורה בשנת 1948. ח"כ כסיף מסר: "לאורך ההיסטוריה ניסו פושעי מלחמה להסתיר את פשעיהם נגד האנושות ונכשלו. סירוב לדיון בכנסת לא משנה את ההיסטוריה. את האמת לא ניתן להסתיר, וכך יהיה גם במקרה של הטבח בטנטורה".

תושבים ערבים מגורשים מטנטורה (צילום: ארכיון המדינה, אוסף בנו רותנברג)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן