ראש הממשלה נתניהו הגיע לוושינגטון במטרה אחת: לחרחר מלחמה נגד איראן

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע היום (רביעי) לוושינגטון לפגישה עם הנשיא דונלד טראמפ – השביעית במספר מאז תחילת כהונתו של האחרון. על רקע המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן בנושא הגרעין, הצהיר נתניהו כי מטרת נסיעתו היא להציג לטראמפ "את התפיסות שלנו לגבי העקרונות החשובים במשא ומתן". אך לפי הערכות שהתפרסמו בכמה מכלי התקשורת המקורבים לנתניהו, מטרת הנסיעה היא לשכנע את טראמפ לתקוף באיראן.

הערכה זו מתחזקת נוכח הדיווח כי נתניהו יזם את הקדמת הפגישה עם טראמפ, שנועדה להתקיים בשבוע הבא. לפי "הארץ", נתניהו ביקש להקדים את הפגישה ולא לחכות למועד המקורי בשל תחילת המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן. כהרגלו, נתניהו מעוניין לסכל את המשא ומתן: מצב המלחמה והאיום הביטחוני המתמיד, אותו הוא יכול ללבות בהתאם לצרכיו הפוליטיים, נוח לו הרבה יותר.

אם ימנע הסכם אמריקאי-איראני, נתניהו יהיה מרוצה. אך אם יצליח לגרור את ארה"ב להרפתקה צבאית באיראן, ייחשב הדבר להצלחה גדולה מבחינתו – גם אם המתקפה לא תפיל את המשטר באיראן ולא תניב שום הישג. למעשה, רוב הסיכויים שתקיפת איראן תשיג את ההפך: היא תחזק את הדיקטטורה האסלאמיסטית ותגרום לאזרחים ללכד שורות מאחוריה. כך מתריעים רבים באופוזיציה האיראנית, המתנגדים למתקפה אמריקאית או ישראלית על ארצם.

יתר על כן, מתקפה אמריקאית על איראן צפויה לגרור תגובה צבאית איראנית – לא נגד ארה"ב הרחוקה, שמחוץ לטווח הטילים האיראניים, אלא נגד ישראל. כך, הפצצות אמריקאיות בטהראן עלולות לעלות בחייהם של אזרחים ישראליים. חרחורי המלחמה של נתניהו אינם אלא משחק ציני בחייהם של איראנים וישראלים.

מחיר התקיפה

כלי התקשורת בעברית הדהדו ברובם את דף המסרים של ממשלת הימין בדבר "סכנת ההסכם עם איראן" והתעלמו ממחירה של מלחמה נוספת. כפי שכתב השבוע נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות": "על העלות מדברים פחות: מבצע 'עם כלביא' ביוני היה כל-כך מלהיב, כל-כך מבריק, כל-כך טוב למורל, שהשכיח את המחירים ששילמו אזרחים ישראלים בחייהם, בגופם, ברכושם, בעבודתם המדעית".

מלחמת 12 הימים עלתה בחייהם של עשרות אזרחים ישראליים ועלתה למשק 22 מיליארד שקל. יתר על כן, המלחמה ההיא נפתחה ביוזמה ישראלית, כאשר היה לישראל מלאי גדול של מיירטים, ובמהלך מתוכנן שהשמיד חלק מהטילים הבליסטיים של איראן. כעת אין זה המצב, ומלחמה נוספת עם איראן עלולה להיות קשה יותר, ארוכה יותר ולעלות לעם בישראל במחיר כבד הרבה יותר.   

כפי שפורסם ב"זו הדרך" בחודש שעבר, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דו"ח מדאיג על רקע סכנת חידוש המלחמה עם איראן. לפי הדו"ח, לכשלושה מיליון תושבים – כשליש מאזרחי המדינה – אין גישה לממ"ד, למקלט או למיגון תקני אחר. לדברי המבקר, "שליש מתושבי ישראל אינם מוגנים מפני טילים כראוי". הדו"ח הדגיש את בעיית המיגון בבתי החולים, בהם 56% ממיטות האשפוז ו-41% מחדרי הניתוח אינם ממוגנים. לפי אנגלמן, פגיעת הטיל האיראני בבית החולים סורוקה ביוני האחרון "חייבת לטלטל את הממשלה".

מצב דומה קיים במערכת החינוך: ב-40% מבתי הספר שנדגמו בדו"ח, לא כל התלמידים הצליחו להגיע למרחבים המוגנים בזמן ההתרעה. בנוסף למשרד החינוך לא היו נתונים על המיגון התקני ביותר מ-50% מגני הילדים. כמו כן נמצאו ליקויים רבים בתחזוקה של המקלטים הציבוריים ברשויות המקומיות שנבדקו. לפי הדו"ח, ב-12% מהמקלטים הציבוריים בישראל לא ניתן לשהות בשל ליקויים שונים. אנגלמן הוסיף בעניין כי ״גם האתרים המוגדרים ׳הכי מוגן שיש׳ – אינם מוגנים תקנית למעשה״.

הסכנה והחלופה

ראש ממשלת ישראל נסע לוושינגטון כדי לדחוף את אמריקה למלחמה בשירות האינטרס הפוליטי של ממשלת הימין הקיצוני. הוא עלול להצליח – מולו בבית הלבן יישב אדם ילדותי ולא יציב, המונע משיקולי אגו, תדמית ותהילה, והרואה את העולם במשקפיים אימפריאליסטיים. הסכנה גדולה, וייתכן כי ביבי יצליח למכור לטראמפ הרפתקה מזרח-תיכונית נוספת.

מול צמד הנוכלים מחרחרי-המלחמה חיוני לקדם חזון חלופי, של שלום בין העמים במזרח התיכון. האינטרס של עמי האזור הוא שלום ולא חילופי מהלומות קטלניים אחת לכמה חודשים. במקום לחתור תחת המשא ומתן, יש לקדם הסכם לפירוז המזרח התיכון כולו, לרבות ישראל, מנשק להשמדה המונית ומטילים בליסטיים. זאת, יחד עם סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית עצמאית בצד ישראל, שישמטו את הקרקע תחת רגליהם של הפשיסטים בישראל ושל המשטר התיאוקרטי באיראן.