בג"ץ: המדינה לא תוכל לנכות משכרם של מורי התיכונים בגין עיצומים שנקטו בעת מאבקם

עתירת האוצר לבג"ץ בדרישה שיאפשר לו לנכות משכרם של מורי התיכונים שנקטו עיצומים בשנת 2024 – נדחתה על הסף. בג"ץ הבהיר אתמול (שני) כי אינו משמש רשות ערעור על פסיקות בית הדין הארצי לעבודה, והורה לשלם למורים את מלוא שכרם בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי. בכך הותיר בג"ץ על כנו את העיקרון שקבע בית הדין לעבודה, שלפיו מעסיק שרוצה לנכות שכר לעובדים שנקטו עיצומים צריך להוכיח שהניכוי אכן הולם את העבודה שלא נעשתה, ואיננו ניכוי שרירותי או עונשי.

באפריל 2024 הנחה הממונה על השכר באוצר להפחית משכרם של עובדי הוראה שנקטו צעדים ארגוניים במסגרת מאבק ארגון המורים לחידוש ההסכם הקיבוצי. במסגרת הצעדים הארגוניים עיכבו המורים את מסירת הציונים וכן ביטלו פעילויות חוץ בית ספריות, פעילויות לאחר שעות הלימודים וטקסים. הנחיית הממונה על השכר ביקשה לקבוע שעל כל פעולה שלא בוצעה ינוכה שיעור משכר המורים עד תקרה של 15% לחודש. ארגון המורים עתר לבית הדין הארצי לעבודה, אשר קיבל את טענתו וקבע כי המדינה לא הוכיחה שהשכר שהופחת הוא "שכר ראוי", כלומר הולם את שווי העבודה שלא בוצעה. לפיכך, הורה למדינה לשלם למורים שכר מלא עבור חודשי העיצומים.

המדינה עתרה לבג"ץ וטענה כי נפלו טעויות משפטיות בפסק הדין וכי יש לקבוע שהנטל להראות שהשכר שנקבע אינו ראוי מוטל דווקא על ארגון העובדים, במיוחד כאשר הוא יזם את ההליך. עוד נטען לחילופין כי בית הדין הארצי עצמו צריך היה לקבוע שיעור שכר ראוי וניכוי לגיטימי. בית המשפט העליון, בהרכב הנשיא יצחק עמית והשופטים יחיאל כשר ורות רונן, דחו כאמור את העתירה על הסף וקבעו כי בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה וכי התערבותו שמורה למקרים חריגים בלבד. במקרה זה, נקבע, כי הטענות שהעלתה המדינה הן בעיקרן ערעוריות ואינן מצדיקות התערבות. פסק הדין אף הטיל על המדינה תשלום הוצאות משפט על סך 10 אלף שקל. 

באגרת שפרסם הבוקר יו"ר ארגון המורים רן ארז כתב: "השופטים, הנשיא יצחק עמית והשופטים יחיאל כשר ורות רונן, דחו על הסף את ערעור המדינה על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, והותירו על כנו את פסק הדין שביטל את הוראת הממונה על השכר לנכות שכר למורים .ארגון המורים פנה מיד לבית הדין הארצי לעבודה, אשר אחרי ששמע את הצדדים קיבל את מלוא טענותיו וקבע כי המדינה לא הוכיחה שהשכר שהופחת הוא 'שכר ראוי' או הולם". "האמת יצאה לאור. העיצומים שלנו היו צודקים ואת זה הבין וקיבל לא רק בית הדין הארצי לעבודה, אלא גם בג״ץ שדחו את הנחיית הממונה על השכר באוצר. נמשיך להיאבק למען זכויות המורים ותנאי שכרם", הבטיח.

יצוין שוועדת החינוך של הכנסת התכנסה אתמול לדיון במשבר במערכת החינוך ובדיון נחשף במלואו דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת המצביע על כך שמגמת העזיבה של מורים חדשים נמצאת במגמת עלייה. כל מורה חמישי חדש שנכנס למערכת החינוך ב-2018 עזב אותה בחמש השנים הראשונות, וכן אחד מכל עשרה מורים חדשים שנכנס למערכת ב-2022 עזב את המערכת כבר בתום שנת ההוראה הראשונה. ב-2024 סיימו את המסלול 8,461 סטודנטים, וזהו המספר הנמוך ביותר בעשור האחרון.

מהמסך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתברר ש-3 שנים לאחר שהסתדרות המורים הסכימה בהסכם הקיבוצי לדרישת משרד האוצר להעסקת 6% מהמורים בחוזים אישיים, משרד החינוך הצליח להחתים רק 12 איש. מספר הסטודנטים להוראה שקיבלו אישור חריג לעבוד בהוראה זינק ב-80% תוך שנתיים. בישיבת ועדת החינוך התגלה שמשרד החינוך הקים אגף לחוסרי מורים אך לא מפרסם מידע אודותיו.