הבינה המלאכותית בשירות הכיבוש: כך ענקיות הטכנולוגיה הפכו שותפות להשמדה של עזה

ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות מציגות את עצמן ככוח חדשני המעצב עולם טוב יותר באמצעות בינה מלאכותית ומחשוב ענן. אך בעזה הנרטיבים הללו קרסו, ממש כפי שקרסו המשפט הבינלאומי והסדר העולמי. מערכות בינה מלאכותית, תשתיות ענן וכלי מעקב שסיפקו חברות כמו גוגל, אמזון ומיקרוסופט הפכו חלק בלתי נפרד מהמערכה הצבאית הישראלית נגד הפלסטינים.

חברות אלה סיפקו לצבא הישראלי יכולות מחשוב ולמידת מכונה מתקדמות, המאפשרות מעקב המוני וייצור מטרות אוטומטי. ישראל פרסה לראשונה מערכות בינה מלאכותית לזיהוי ולתיעדוף מטרות במהלך המתקפה על עזה במאי 2021, שתוארה מאוחר יותר כ"מלחמת הבינה המלאכותית הראשונה" של ישראל. מאז, הרחיבו כוחות הכיבוש מאוד את הסתמכותם על כלי בינה מלאכותית, תוך שימוש במחשוב ענן ולמידת מכונה לאחסון ועיבוד נפחים עצומים של נתוני מעקב.

עליית מדרגה זו באה לידי ביטוי ב"פרויקט נימבוס" – חוזה בשווי 1.2 מיליארד דולר שבמסגרתו סיפקו גוגל ואמזון לישראל תשתית ענן מתקדמת ויכולות למידת מכונה. בימים הראשונים של המלחמה, הסתמך הצבא הישראלי כמעט לחלוטין על מערכות זיהוי מטרות מבוססות בינה מלאכותית – כגון לוונדר, הבשורה ו"איפה אבא" – כדי להאיץ את ההרג וההרס ההמוני ברצועת עזה. פלטפורמות אלו קולטות נתוני מעקב המוני של כל האוכלוסייה בעזה כדי לקבוע בקנה מידה רחב מי ייהרג, אילו בניינים יופצצו וכמה "נזק אגבי" ייגרם.

באופן מדאיג, מערכות מונעות בינה מלאכותית מפנימות את ההיגיון של מפעיליהן. בהתבסס על הטענה כי "אין בעזה חפים מפשע", נקבע רף נמוך לזיהוי אזרחים פלסטינים כפעילי חמאס, מה שהוביל לשיעור טעויות גבוה ולפגיעה רחבת-היקף באזרחים. כך, טכנולוגיית בינה מלאכותית אפשרה להיגיון הצבאי הישראלי לצאת אל הפועל ביעילות חסרת רחמים, תוך הפיכת פלסטינים, משפחותיהם ובתיהם למה שמכונה בצבא בשם המצמרר "מטרות זבל".

מיקרוסופט, גוגל ואמזון: שותפות למעקב המוני

ככל שישראל החריפה את המתקפה על עזה, גדל הביקוש שלה לטכנולוגיות בינה מלאכותית. במרס 2024 חתמה גוגל על חוזה עם משרד הביטחון לבניית "אזור נחיתה" בתשתית הענן שלה, אשר מאפשר ליחידות צבאיות גישה לטכנולוגיות האוטומציה שלה. אמזון מצדה סיפקה לאגף המודיעין חוות שרתים ייעודית המאפשרת לאחסן כמות כמעט אינסופית של נתוני מעקב, אשר נאספו על כל נפש חיה בעזה.

דיווחים נוספים תיעדו את ההתרחבות המהירה של היכולות הצבאיות הישראליות המונעות בידי בינה מלאכותית. לפי מסמכים שדלפו, מיקרוסופט אפסנה בשרתי הענן שלה חלקים מתוכנית המעקב ההמוני של ישראל. כוחות הכיבוש השתמשו בקבצים אלה לזיהוי מטרות הפצצה, לסחיטה של אזרחים, לביצוע מעצרים ולהצדקת מעשי הרג בדיעבד.

ההסתמכות של הצבא הישראלי על שירות "אזור" של מיקרוסופט עלתה בהתאם: בששת החודשים הראשונים של המלחמה, עלה השימוש החודשי הממוצע ב-60%. עד מרס 2024, השימוש בכלים הטכנולוגיים של מיקרוסופט ו-OpenAI בידי כוחות ישראליים היה כמעט פי 200 מאשר בשבוע שלפני 7 באוקטובר 2023.

בספטמבר 2025, הודתה מיקרוסופט כי יחידה של משרד הביטחון הישראלי אכן השתמשה בכמה מהשירותים שלה למטרות מעקב אסורות. עם זאת, השעיית השירותים של מיקרוסופט לצבא הישראלי הייתה מינימלית: חוזים ופונקציות רבות עם הצבא הישראלי וגופים ממשלתיים אחרים, האחראים להפרות זכויות אדם חמורות ולפשעי מלחמה, נותרו בעינם.

מעורבות חברות הטכנולוגיה במלחמה התרחבה מעבר לאספקת שירות סטנדרטית. מהנדסי מיקרוסופט סיפקו סיוע טכני לכוחות ישראליים בעיקר באגף המודיעין. משרד הביטחון הישראלי רכש כ-19,000 שעות של שירותי הנדסה וייעוץ של מיקרוסופט בשווי של כ-10 מיליון דולר. אמזון סיפקה אף היא סיוע ישיר באימות מטרות לתקיפות אוויריות.

התפקיד של גוגל מעלה חששות נוספים: לפי מסמכים פנימיים, החברה יצרה צוות מסווג המורכב מאזרחים ישראלים בעלי סיווג ביטחוני גבוה, אשר קיבל מהממשלה הישראלית מידע רגיש שלא נחשף לעיני שאר עובדי גוגל. צוות זה נועד לספק "הכשרה מיוחדת לגופי ביטחון ממשלתיים" ולהשתתף ב"תרגילים ובתרחישים משותפים המותאמים לאיומים ספציפיים". לא ידוע על הסדר דומה בין גוגל לשום מדינה אחרת.

על ידי מתן תמיכה ישירה למבצעים צבאיים, חברות טכנולוגיה אינן רק מספקות תשתית; הן מסייעות באופן פעיל לביצוע פעולות המפרות את המשפט הבינלאומי. מערכות שתוכננו לייעול לוגיסטיקה ולקבלת החלטות מייצרות כעת רשימות הרג, מוחקות משפחות ומשטחות ערים שלמות. 

עתיד הלוחמה

במלחמה בעזה התקדמה ישראל צעד נוסף לעבר לוחמה אוטומטית באמצעות הקמת יחידה ייעודית לחקר בינה מלאכותית  במשרד הביטחון. תפקידה – לקדם יכולות צבאיות לעתיד בו "שדות הקרב יראו צוותים משולבים של חיילים ומערכות אוטונומיות שיפעלו יחד". יוזמה זו מעידה על שינוי משמעותי לעבר לחימה מונעת בינה מלאכותית, אשר שותפות לה מדינות נוספות כולל צרפת, גרמניה וארה"ב.

במקביל, נוטשות חברות טכנולוגיה גדולות את הגבולות האתיים שהציבו לעצמן במרדף אחר חוזים צבאיים. מוקדם יותר השנה, גם גוגל וגם OpenAI נטשו בשקט את התחייבויותיהן לא לפתח בינה מלאכותית לשימוש צבאי. שבועות ספורים בלבד לאחר תיקון עקרונות הבינה המלאכותית שלה, חתמה גוגל על שותפות רשמית עם לוקהיד מרטין – יצרנית הנשק הגדולה בעולם וספקית עיקרית של נשק לצבא הישראלי.

בהיעדר מסגרות רגולטוריות יעילות, מיושמת המיליטריזציה של הבינה המלאכותית במהירות. בזמן שהדיונים באו"ם בנושא נשק אוטונומי נמשכים, אין אמנה בינלאומית מחייבת השולטת בפרטי פיתוחו או בפריסתו. טכנולוגיות המוטמעות כעת במבצעים צבאיים, כמו מודלי שפה גדולים ותשתית ענן, אינן מוסדרות כלל בהקשרים אלה.

עם זאת, ההתנגדות בתוך תעשיית הטכנולוגיה מתעוררת. עובדים במיקרוסופט פוטרו לאחר שמחו על תפקיד החברה ברצח העם בעזה. גם בגוגל הוטלו סנקציות על עובדים שהתנגדו לשיתוף פעולה עם גורמים אלה. פעילים אלה מילאו תפקיד מרכזי  בחשיפת המעורבות העמוקה של התעשייה באלימות מדינתית.