מול ממשלת המוות אנו זועקים לחיים

בשם ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, שהיא ארגון-הגג של הנהגת הציבור הערבי, אני מבקש לברך ולהודות לכל שותפינו מהחברה הישראלית היהודית, שבאו לכאן כארגונים או כיחידים, על מנת לשלב ידיים במערכה להפסקת התוקפנות, ההרעבה וההשמדה. אנחנו כאן כדי לזעוק את זעקתם של הפלסטינים אזרחי ישראל, יחד עם אחינו ושותפינו לברית החיים בחברה היהודית.

באנו לכאן להציב ראי בפני החברה הישראלית שתראה מה נעשה בשמה. באנו לשלב ידיים כדי להפסיק את התוקפנות והפשעים ולהחזיר את כל האסירים, בני הערובה והחטופים הפלסטינים והישראלים לבתיהם, וכדי שישראל תצא מכל שטח רצועת עזה, והגדה המערבית וירושלים המזרחית.

אנחנו לא צריכים להתפתל או להתאמץ להסביר את עצמנו. עמדתנו ברורה מהיום הראשון, וביטאתי אותה בשם ועדת המעקב מיד אחרי 7 באוקטובר. אמרתי אז: כל הסבל הנורא וארוך השנים של עמנו הפלסטיני אינו מצדיק פגיעה בילד ישראלי אחד, וכל הסבל הנורא וארוך השנים של העם היהודי אינו מצדיק פגיעה בילד פלסטיני אחד. אין לנו סטנדרט כפול. העמדה שלנו היא ברורה וחד-משמעית: אנו קוראים לכבד את זכותו של העם הפלסטיני להקים את מדינתו העצמאית בצד ישראל, ובירתה ירושלים המזרחית.

אנחנו כאן ביודענו שהאמת מוכחשת ומוסתרת מהציבור הישראלי ומהציבור ברחבי העולם. הכיבוש אינו מאפשר לעיתונאים זרים להיכנס לרצועת עזה על מנת לצלם את האמת. הם פוחדים מהמציאות שהם יצרו בעצמם, כי זו אמת של רצח, הרעבה וג'נוסייד. בינואר 2010, לפני יותר מ-15 שנים, כשעוד הייתי חבר כנסת, ביקרתי ביום השואה הבינלאומי במחנה ההשמדה אושוויץ במסגרת משלחת מטעם הכנסת. כשנשאלתי אז מה הדבר שנחקק בלבי מהביקור ההוא, השבתי: מה שחקוק בנשמתי הוא אותו חלון בו הוצגו נעלי תינוקות וילדים יהודים שרצחו הנאצים. המחזה המזוויע הזה לא מש מזיכרוני.

הייתי שם כדי להתחבר לכאב וכדי לנסות למשש את הזוועה הנוראית. הייתי שם כי האמנתי: לעולם לא עוד. אך כיום, מי שהבטיחו לעצמם "לא עוד" עושים עוד ועוד! לסבל ולכאב אין לאום ואין זהות. אך למבצעי הזוועה וההשמדה, אז כמו היום, יש זהות ברורה והאצבע המאשימה מופנית אליהם.

יום אחד יקים עמנו הפלסטיני את מוזיאון השואה שלו. מאז הגירוש הגדול ב-1948 ועד היום. יהיה בו חלון תצוגה של נעלי הילדים הפלסטינים ושל תמונותיהם ושמותיהם של 20 אלף הילדים שנטבחו בעזה. והתמונות שלהם והנעליים שלהם ירדפו את הפושעים. הרי לכל איש יש שם, גם אם הוא ילד פלסטיני. רק הקלגס הפעם אינו גרמני.

אני לא מדבר על השקפה, על הניאו-נאצים כמו סמוטריץ' ובן גביר. אני שואל: איך יהודי, ללא קשר לימין או לשמאל, אינו זועק כשמנהיגיו מבצעים השמדה, הרעבה וטרנספר בשמו? איך שר או ראש ממשלה נשאר ולו יום אחד בתפקידו כשהוא קורא להשמדה ולהרעבה ולטרנספר של עם שלם?

ג'נוסייד בעזה

לפני יומיים חשפו מקורות ישראליים בפני העיתון "גרדיאן" כי 83% מההרוגים בעזה הם אזרחים. מה זה אם לא ג'נוסייד? היום מדובר על 20 אלף תינוקות וילדים שנטבחו בתוקפנות הישראלית בעזה. מה זה אם לא פשע נגד האנושות? אתמול הכריז האו"ם על רצועת עזה כאזור מוכה רעב קיצוני. מה זה אם לא הרעבה? לפי נתוני האו"ם, 1.9 מיליון מתוך 2.2 מיליון תושבי הרצועה נעקרו מבתיהם במהלך המלחמה וחלק גדול מהם נעקר יותר מפעם אחת. מה זה אם לא טרנספר? עד מאי 2025 נחרבו או ניזוקו 92% מהבתים ברצועת עזה. מה זה אם לא חורבן טוטלי?

אנחנו גם לא שוכחים בשום רגע מה שקורה בגדה המערבית. שם אי אפשר לזהות מי המתנחל ומי החייל. חיילים-מתנחלים ומתנחלים-חיילים תוקפים והורגים פלסטינים יום יום. בצל המלחמה הנוראה בעזה ישנם נתונים שכמעט חולפים תחת הרדאר: כ-1,500 פלסטינים נהרגו בגדה המערבית מאז 7 באוקטובר. 22 קהילות פלסטיניות נעקרו. בדרום הר חברון ובבקעה מתרחש טיהור אתני כמעט על בסיס יומיומי. אנחנו מכאן גם אומרים לאחינו בגדה המערבית הכבושה – אתם לא לבד, ולא תהיו לבד!

מרדף למען הזכויות שלנו

גם אנחנו, האוכלוסייה הערבית בישראל והנהגתה, סובלות מאווירת האלימות וההסתה: לא רק בקיפוח חופש הביטוי והמחאה שלנו, אלא גם במרדף היומיומי שאנחנו נאלצים לנהל למען זכויותינו הבסיסיות. מכאן אני רוצה לשלוח ברכה מיוחדת לכל הציבור שלנו, ובמיוחד לאחינו בנגב העומדים בפני טיהור אתני מסוג אחר.

ללא הכרזה, הטילה ממשלת הפשיסטים ממשל צבאי לא-מוצהר על האוכלוסייה הערבית בנגב. בעשר השנים האחרונות נהרסו בנגב יותר מ-23 אלף מבנים. ערכתי חישוב לא לפי שנים, חודשים או שבועות אלא לפי שעות. יוצא שכל 4 שעות מהורסת משלת החורבן בית או מבנה בנגב!

אנחנו כאן כדי להביע את עמדת החיים מול תעשיית המוות של הממשלה. הבה ניקח על עצמנו התחייבות, גם אישית וגם קולקטיבית, לא לנטוש את הכיכרות עד שיסתיים הפשע הזה – לא ביישובים הערביים ולא ביישובים היהודיים. עומדים בפנינו ימים קשים, ואני מקווה שלא יהיו רבים, עד שהפשע הזה יסתיים. יחד נאבק ונעלה את ערך החיים מול המוות, ההחרבה וההשמדה.