מרכז אדוה: שיא ברווחי הבנקים שיועברו לידי העשירים ובעלי ההון

"החלטת בנק ישראל להגדיל את שיעור הדיבידנד צפויה להעביר חלק גדול מהרווחים לבעלי המניות, ובעיקר למשקי בית עשירים ובעלי הון", כך טוען חוקר מרכז אדוה, ירון הופמן-דישון, בנייר מדיניות שפורסם השבוע.

על פי הידיעה ב"זו הדרך" (21.8) בעיצומה של המלחמה ותוך חצי שנה, הבנקים גרפו רווחים ללא תקדים של 16 מיליארד שקל. כך עולה מהדוחות הכספיים שהגישו שבועות האחרונים לבורסה בתל-אביב. יצוין שבמחצית הראשונה של 2025 הבנקים הרוויחו כ-800 מיליון שקל יותר מהמחצית הראשונה  מבחינת הכנסות הבנקים מריביות, הרווחים עלו מכ-29 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2024, ל-31 מיליארד שקל  – עלייה של 5.6%. בנוסף, רווחי הבנקים מעמלות גבוהים ב-11.4% מהתקופה המקבילה בשנה שעברה.

כמו כן, שנת 2024 הייתה שנה רווחית במיוחד לבנקים בישראל. נתוני המפקח על הבנקים מראים כי בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים בסכום שיא של 29.7 מיליארד שקל. שיא זה ממשיך את המגמה שנרשמה בשלוש השנים הקודמות, אז רשמו הבנקים רווח נקי מצטבר של 20.7 מיליארד שקל בשנת 2021, 25.8 מיליארד שקל בשנת 2022, ו-26.6 מיליארד שקל בשנת 2023. לדברי החוקר, סכומים אלו היו גבוהים באופן משמעותי מסך הרווחים שרשמה המערכת הבנקאית קודם לכן, כאשר בין השנים 2014 ל-2019 רשמה המערכת הבנקאית סך רווח נקי שהסתכם בכ-7 עד 11 מיליארד שקל בשנה.

בימים האחרונים נרשם פרק חדש בסוגיית רווחי הבנקים, כאשר לקראת פרסום הדוחות לרבעון השני של 2025, החליט בנק ישראל להתיר לבנקים להעלות את שיעור חלוקת הדיבידנד עד 50% מרווחי הרבעון – לעומת 40% עד כה. כהסבר להחלטה, מסר בנק ישראל כי ההיתר להגדלת הדיבידנד נובע "מהצטברות הון עודף בקופותיהם של הבנקים, שנזהרו מלחלק אותו בשנה וחצי האחרונות על רקע אי-הוודאות הכלכלית".

על פי הופמן-דישון, משמעות ההחלטה להגדלת הדיבידנד היא שחלק גדול יותר מהרווח הנקי יועבר לבעלי המניות. מצד אחד לציבור הרחב המחזיק במניות הבנקים דרך קרנות הפנסיה וקופות הגמל, ומצד שני לבעלי הון גדולים ולבעלי עניין המחזיקים בחלקי שליטה ישירים בבנקים.

לשם המחשה, ברבעון הראשון של שנת 2025 רשמה המערכת הבנקאית רווח נקי כולל של 7.73 מיליארד שקל. במידה ורווחי הרבעון השני יישארו ברמה דומה, החלטת בנק ישראל להגדלת הדיבידנד מרמה של 40% ל-50% תגדיל את תשלום הדיבידנד לבעלי המניות בכ-770 מיליון שקל ברבעון אחד בודד – מ-3.1 מיליארד ל-3.87 מיליארד שקל. חלוקת הדיבידנד אינה מהלך שוויוני, כי הוא מעשיר בעיקר את אלה המחזיקים בכמות מניות גבוהה, כלומר בעיקר משקי בית עשירים המחזיקים בחסכונות פנסיוניים או בתיקי השקעה פרטיים גדולים.

"הצטברות הרווחים בקופות הבנקים וההחלטה להגדלת שיעור הדיבידנד מדגישה שוב את ההכרח לחזור ולדון בפיתוח מנגנון קבוע למיסוי רווחי יתר על המערכת הבנקאית. מנגנון אשר יוכל מצד אחד להגביל את רווחי היתר של הבנקים מריבית, ובכך להקל בעיקר על  לקוחות בנקאיים קטנים, שנפגעים כיום מהפרשי הריבית. ומנגד, עשוי מנגנון זה להגדיל עוד יותר את הכנסות המדינה, ולפתוח פתח למאבק על הגדלת ההשקעה הממשלתית בשירותים חברתיים", מציע הופמן-דישון.

בינתיים יוזמות ליצירת מנגנון של מיסוי רווחי יתר או להגבלת רווחי הריבית של הבנקים ממשיכים להיבלם על-ידי בנק ישראל, בטענה ש"אין להתערב במנגנוני השוק. " זאת, על אף שמסתמן שגם בשנת 2025 תרשום המערכת הבנקאית רווחים גבוהים במיוחד, מהם יוסיפו להנות בכירי המערכת הבנקאית ובעלי המניות, על חשבון הציבור הרחב", הדגיש.

לנייר מדיניות על רווחי הבנקים של מרכז אדוה:

עוד בנושא: https://zoha.org.il/139434/