דו"ח חדש של הלמ"ס: השכר עלה אך גדלים הפערים בהכנסתם של העובדים

דו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על אודות הכנסות מעבודה של מועסקים ושכירים בני 25 ומעלה בשנים 2022-2018 מראה כי פערי השכר בין נשים וגברים, בין יהודים וערבים, בין מרכז ופריפריה, בין בעלי השכלה אקדמית וחסרי השכלה אקדמית נשארו קבועים לאורך שנים. מחברי המסמך הסבירו: "בין 2018 ל-2022 חלה עלייה של 17.6% הן בשכר הממוצע והן בשכר החציוני לשכיר. יחד עם זאת קיים פער קבוע של 27% ביניהם: השכר החציוני לשכיר הוא 73% מהשכר הממוצע לשכיר באופן קבוע".

השכר הממוצע הגבוה ביותר שנדגם על פי חתך יישובים ב-2022 היה בכפר סבא ועמד על 20,189 ש"ח. השכר הממוצע הנמוך ביותר באותה שנה היה בבני ברק ועמד על 9,430 ש"ח בלבד. פערי השכר בין נשים וגברים באים לידי ביטוי במשלחי היד שונים ואינם מושפעים בהכרח מהשכלה אקדמית. למשל במשלח היד שהוגדר בשם "מנהלים", בו ישנו רוב מובהק של 69% גברים, עמד השכר הממוצע עמד  על 34,234 ש"ח והיה גבוה ב25% משכר הממוצע של מנהלות – 24,214 ש"ח. ככלל, החלוקה המגדרית לעבודות "גבריות" (ניהול, הנדסה) ולעבודות "נשיות" (הוראה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה) משפיעה עמוקות על גובה השכר.

עליית השכר בארבע השנים בין 2018 ל-2022 הושגה בין השאר בזכות הגידול במספר העובדים שהתארגנו בכוח לעובדים ובהסתדרות הכללית ובמספר ההסכמים הקיבוציים. ביניהם חשוב לציין את ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הסתדרות המורים ומשרד האוצר ב-2022 וחל על 55,000 עובדי הוראה; ההסכם הקיבוצי של העובדות הסוציאליות מ-2022 שחל על 18,500 עובדות והוחל בצו הרחבה על 4,000 עובדות סוציאליות נוספות המועסקות אצל קבלני שירותים לממשלה; ההסכם של עובדי אסותא שנחתם באותה שנה; הסכמים קיבוציים בענף התקשורת ב-2022: עובדי חדשות 13, עובדי חדשות 12 ועובדי עיתון גלובס.

ניתן לשער, כי החתימה על הסכמים קיבוציים לפני ארבע שנים צמצמה במידה מסוימת את פערי השכר בין נשים וגברים, ובצד זאת שמרה על פער קבוע בין השכר הממוצע שהמשיך לעלות בעקביות (הודות לענפי ההיי טק ולמשרות ניהוליות) לבין השכר החציוני (השכר שמחצית מהשכירים מקבלים מתחת לו והמחצית השנייה – מעל לו).

חוקרת מרכז אדווה אלינה רוזנפלד כתבה על פערים מגדריים בשכר: "בשנת 2022, מוקמה ישראל במקום הרביעי מבין מדינות ה-OECD בפערי השכר המגדריים, עם פער של  20.8% – כמעט כפול מהממוצע במדינות הארגון, שעמד על 11.4%. לשם השוואה, בשנת 2010 ובשנת 2015, הפער עמד על 20.4%, מה שמעיד על היעדר שינוי משמעותי לאורך יותר מעשור". שחיקת השכר ושיעור האינפלציה עוקפים את קצב עליית השכר האיטית בקרב מקבלי השכר הנמוך (מקבלי השכר החציוני ומטה) ששכרם הריאלי פחת. חוקרי "פורום ארלוזורוב" כתבו: "השכר בישראל נשחק בממוצע ב-1.1% בגלל עליית המחירים, אך בעוד בקרב העובדים בשכר נמוך השחיקה הייתה קשה אפילו יותר, השכר הריאלי ברמות הגבוהות הדביק את האינפלציה ואפילו עלה".

המלחמה המתמשכת בעזה והשפעתה השלילית על תקציב המדינה, עצרה את מגמת עליית השכר בקרב שכירים והגדילה את הפערים בין מקבלי השכר הגבוה (המגזר הפרטי, ענפי היי טק) ששכרם המשיך לעלות לבין מקבלי השכר הנמוך ששכרם הריאלי הצטמק: עובדי המגזר הציבורי ועובדות הצווארון הוורוד – עובדות סוציאליות ועובדות הוראה.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/138696/