לאחר המלחמה דיכוי פוליטי אכזרי באיראן: תוך שבועיים נעצרו יותר מ-1,500 אזרחים

מסע טרור פוליטי נגד אזרחיה מנהלת ממשלת איראן בשבועות האחרונים  – מדווח הארגון "המרכז לזכויות אדם באיראן" שמושבו בארה"ב. לפי המרכז, מיד לאחר הפסקת האש עם ישראל ב-24 ביוני, פתח המשטר האיראני במסע דיכוי אכזרי. נעצרו כ-1,500 איראנים לרבות אקדמאים, מוסיקאים, סטודנטים, משוררים, פעילים פוליטיים, אסירים פוליטיים לשעבר, מנהיגי איגודי עובדים, בני מיעוטים אתניים ודתיים וקרובי משפחה של מפגינים שנרצחו בידי כוחות הביטחון של המשטר.

כמה מהעצורים הוצאו להורג ללא שום הליך משפטי. 1,500 עצורים אלה נוספו ללפחות 700 אזרחים שנעצרו בידי המשטר במהלך 12 ימי המלחמה עם ישראל. בנוסף ישנם מאות דיווחים בלתי-מאומתים על מעצרים נוספים ברחבי המדינה. לדברי סגנית מנהלת המרכז קרן קרמר, המשטר האיראני מנסה לנצל את ההלם שחוללה המלחמה כדי "לחסל חשבונות עם מתנגדיו מבית ולחזק את סמכותו באמצעות הטלת טרור". המרכז אישר כי לרוב מוחלט של העצורים באיראן מאז סוף המלחמה אין גישה לייעוץ משפטי. רבים מהם הואשמו בריגול או ב"פעולות נגד הביטחון הלאומי" במסגרת משפטי ראווה. מאז תחילת המלחמה, לפחות שישה איראנים הוצאו להורג בעקבות הרשעות בסעיפים אלה.

עוצר הוטל על ערים שלמות

פעילים באיראן מדווחים כי באזורים הכורדיים של המדינה הטילו כוחות הביטחון עוצר על ערים שלמות ומעכבים אזרחים במחסומים בדרכי הכניסה והיציאה מהן. רבים בקרב המיעוט הבהאי נעצרו והואשמו בתעמולה נגד המדינה. פעיל פוליטי כורדי סיפר למרכז: "אני מכיר משפחה ששני בניה נעצרו במחסום שלושה ימים לאחר פרוץ המלחמה, ועדיין אין לה שום מידע על מצבם או מקום הימצאם".

עורך דין מעיר אחרת סיפר, כי משמרות המהפכה מזמנים לחקירה בני משפחה של פעילים פוליטיים החיים בחו"ל, ומאיימים עליהם במטרה לאלץ את הפעילים לחדול מפעילותם נגד המשטר. אנשי משמרות המהפכה אמרו לבני משפחה של פעיל החי באירופה: "אם יהיה סימן, ולו קלוש ביותר, של פעילות נגד הרפובליקה האסלאמית, לא נגלה שום רחמים. כל דבר עלול לקרות לכם".

הפרלמנט האיראני מחוקק חוקים להעמקת הדיכוי הפוליטי. לפי אחת מהצעות החוק החדשות, שיתוף מידע ואקטיביזם ברשת יהיו שווי-ערך לבגידה ולנטילת חלק בפעילות טרור. כל מי שיואשם בערעור הביטחון הלאומי או בשיתוף תכנים עם תקשורת זרה עלול להישפט למאסר עולם או אף להוצאה להורג.

מסע דיכוי חריג

לפי המרכז, אין זה מסע הדיכוי הפוליטי הראשון של המשטר. במהלך המחאה "אישה, חיים, חירות", שפרצה בסוף 2022, הרג המשטר כ-500 פעילים ומפגינים, ובגל המחאות ב-2019 קטל המשטר יותר מאלף איש. אך לדברי פעילים איראנים, מספר המעצרים כעת במהלך שבוע אחד הוא חריג, וכך גם המחסומים המוצבים סביב הערים. חידוש נוסף בימים אלה הוא שהממשלה אינה עוצרת מפגינים. כוחות הביטחון עוצרים אזרחים מן השורה ברחוב או בבתיהם, וכך יוצרים אווירה של פחד בקרב האוכלוסייה.

לפי קרמר, מסע הדיכוי הנוכחי הוא המשך ברור לאסטרטגיה של המשטר: חיסול ההתנגדות מבית שעה שתשומת הלב העולמית נתונה למקום אחר. לדבריה, "אסטרטגיה זו תמיד הייתה מרכזית להישרדות הרפובליקה האסלאמית. ב-1988, לאחר סיום המלחמה בת שמונה השנים עם עיראק, הורה המשטר להוציא להורג 5,000 אסירים פוליטיים שרובם כבר נשפטו וריצו עונשי מאסר".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/137988