די לרדיפה הפוליטית והגזענית בלשכת עורכי הדין

ביום שני השבוע (7.7) התכנסה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין על מנת לגזור את דינה של חברתי, מהא אגברייה, שהיא עורכת דין ופעילה פוליטית וחברתית. מהא הורשעה ב"התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע" בגלל שני פוסטים שפרסמה ב-7 באוקטובר.

מה שמשגע אותי בהרשעה הוא ההבנה שאנחנו יכולות לחיות בחברה הישראלית זו בצד זו, ללמוד יחד באוניברסיטה, להתווכח על פוליטיקה, להכין סרטונים נגד הריסות בתים, כאילו שתינו אזרחיות במדינה דמוקרטית. ואז מתברר ברגע מסוים שהמחיר שמהא משלמת שונה לחלוטין ממה שאני וחברי היהודים בשמאל ישלמו אי פעם.

מקרה זה מצטרף לסטודנט הערבי מחיפה שנחקר בשב"כ בגלל פעילותו בתא חד"ש, ולעוד מי יודע כמה אנשים שחששו להתבטא, להפגין ולפעול בגלל אוירה רעילה זו.

הפוסטים שמהא פרסמה לא קראו לאלימות נגד יהודים. אך לעומתה ישנם מאות עורכי דין יהודים שכתבו ברשתות החברתיות שהם רוצים שעזה תימחק, שכל הערבים יעופו מכאן, שאין בלתי מעורבים ושכולם בוגדים וכו'.

למיטב ידיעתי, הפוסטים של מהא פשוט נכתבו ביום בו הכל התהפך על ראשנו, לפני שהיא עצמה הבינה מה קרה. באחד כתבה "בוקר טוב" בירוק, ובשני כתבה שהיא מאמינה שלעם הפלסטיני יש זכות להגן על עצמו מהכיבוש איך שהוא רואה לנכון, ובתגובות הוסיפה – כמובן בגבולות החוק הבינ"ל.

באותו זמן היה קשה ומעצבן לקרוא דברים כאלה, כשכולנו היינו כל כך כואבים ומזועזעים. אבל האם אלה באמת פוסטים חמורים יותר מקריאות למוות, לגירוש ולמחיקת עם שלם? האם מוצדק שמהא תאבד את מקצועה ומטה לחמה? או שאנחנו חיים במדינה גזענית, עם לשכה גזענית, נורמות גזעניות וחוקים של עליונות יהודית, ומהא פשוט נמנית עם הצד המשלם את המחיר?