ח"כ עטאונה: שליש מהרוגי הטילים שנורו מרצועת עזה הם ערבים-בדואים; צריך להכיר בכפרים

"הכרה מלאה הוא המענה המרכזי עבור תושבי הכפרים הלא מוכרים. רק הכרה מלאה בכפרים הלא מוכרים תהווה תשתית לטיפול בכל הקשיים, עמם הם מתמודדים", כך מסר ח"כ יוסף עטאונה בעקות ישיבה ממשותפת של שלוש ועדות בכנסת שנערכה היום (רביעי) כדי לדון בצרכיה של האוכלוסייה הערבית-בדואית בכפרים הלא מוכרים בנגב.

לדברי ח"כ עטאונה, "מילים טובות, אמפתיה וסימפטיה זה טוב, אבל איתם אי אפשר להתגונן מפני טילים ורקטות. שליש מהרוגי הרקטות הם אזרחים ערבים-בדואים, שמהווים פחות מ-משני אחוז מהאוכלוסייה".

הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה, הוועדה המיוחדת לחיזוק הנגב והגליל והוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימו הבוקר את דיון משותף בעקבות המלחמה ברצועת עזה. מנתונים שהוצגו בדיון עולה כי תושבי הכפרים הבלתי מוכרים סובלים מהיעדר מיגון וכן מהיעדר התרעות על ירי טילים או הגנה של כיפת ברזל מפני פגיעות בשטחי מגוריהם, המוגדרים באופן רשמי כ"שטחים פתוחים". עד כה נהרגו מתחילת המלחמה 18 אזרחים בדואים, 11 בהתקפת חמאס הרצחנית ב-7 באוקטובר ושבעה מפגיעת רקטות. בנוסף, עסק הדיון גם בליווי משפחות הנרצחים והחטופים בחברה הערבית-בדואית ובחיזוק חוסנה הנפשי של אוכלוסייה זו.

יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק הנגב והגליל ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) הקריא בישיבה את שמותיהם של 18 ההורגים וציין את נסיבות מותם, לרבות סיפור גבורתם של אנשים שהקריבו את חייהם במהלך הצלת אזרחים ב-7 באוקטובר. לאחר מכן עמדו כל הנוכחים דקה דומייה לזכרם. עוד הוסיף ח"כ ביטון: "בעצם קיום הדיון יש אמירה של שותפות, אבל המבחן יהיה מבחן של מעשים, תשובות ותוצאות טובות ממשרדי הממשלה. אנחנו בימים של הסטת תקציבים ואנחנו רוצים לשמוע תשובות ופתרונות לגבי מה נעשה למען החברה הבדואית".

סא"ל יונתן אלשיך מפיקוד העורף העיר בכך שקיימים "פערי מיגון גדולים באזור הכפרים הבלתי מוכרים בנגב". "במלחמה הזאת פרסנו מיגוני 'הסקו' במרחב הכפרים הלא מוכרים. מדובר בפטנט אמריקאי של שקים שממלאים בחול מקומי. זה פתרון טוב יותר ממיגונית שמאפשר מיגון להרבה אנשים בפריסה רחבה ובזמן יחסית קצר. הצבנו אותם ליד ריכוזי האוכלוסייה בתיאום עם המשפחות ונציגי היישובים. בתחילת ינואר צפויים להגיע עוד ממגנים כאלה", מסר. לדבריו "יש תכנית בשיתוף המשרד לשוויון חברתי לפריסת מיגוניות. שלב הזה רכשנו 80 מיגוניות שמגיעות בשלבים ואנחנו מפזרים אותן בתחנות היסעים לבתי ספר".

ח"כ אלי דלל (הליכוד) ביקש להבין מה היה הרציונל בהצבת המיגוניות דווקא בתחנות ההיסעים. לדבריו: "הילד נמצא רוב הזמן ליד הבית או בבית הספר, ובתחנת ההסעה אולי 10 עד 15 דקות.  אולי צריך לשקול את זה מחדש ולהציב את המיגוניות דווקא בבתי הספר". ח"כ ביטון הצטרף לבקשה ואמר: "אנחנו כרגע בשעת חירום. קחו את כל המיגוניות מתחנות ההסעה אל תוך בתי הספר. תכסו קודם כל אותם ואז את כלל ריכוזי האוכלוסייה".

סא"ל אלשיך השיב כי לא ניתן למגן בתי ספר באמצעות מיגוניות: "ישנה תקינה ברורה למיגון בתי ספר. שאלת קיום הלימודים נתונה להחלטתו של אלוף הפיקוד, שבמצב של איום לא מאפשר פתיחה של מוסדות שבהם אין מיגון תקני". כמה ממשתתפי הדיון ציינו בתגובה כי בתי הספר בחברה הבדואית כן נפתחו, על אף היעדר המיגון. ח"כ יוסף עטאונה התערם ואמר: "אתה אומר כאן דבר והיפוכו. מציגים מיגוניות בתחנות ההסעה, אבל אם אין מיגון בבתי הספר עצמם ואין לימודים, אז לאן ייסעו הילידים?". עוד הדגיש "כל הפערים שנוצרו מקורם בדבר אחד: היעדר ההכרה ב-35 כפרים 100 אלף תושבים שהמדינה לא מכירה בהם ולא רואה אותם. המענה וההתמודדות האמיתית היא להכיר בכפרים אלה".

על כך הוסיפה ד"ר יעלה רענן, מנכ"לית המועצה המקומית לכפרים הלא מוכרים: "במצב הנוכחי האמירה הכללית שבמלחמה אין הבדל בין אדם לאדם היא פשוט לא נכונה. על פי בדיקה שערכנן הסיכוי של אזרח בנגב להיהרג מפגיעת טיל הוא פי 2,200 יותר מכל אזרח אחר במדינה. שבעה כבר נהרגו מנפילות טילים עד כה והם חשופים ומופקרים עד היום. פיקוד העורף אישר קיום לימודים אבל הילדים לא נשלחים לבתי הספר כי הם אינם ממוגנים וההורים מפחדים. זה מתווסף לפגיעה ממושכת בילדים בחברה הבדואית שגם בקורונה לא למדו כי בגלל היעדר ממסר לא הייתה אפשרות לקיים לימודים מרחוק. כל דבר כזה גורע מהסיכוי שלהם לסיים את הלימודים". באשר לממגני ההסקו אמרה "אנשים מסרבים להיכנס אליהם כי הם עם גג פתוח, מפחדים ממצב של פגיעה ישירה. טיל שיכנס פנימה יהרוג את כל מי ששוהה בפנים".

לדברי מנכ"ל שותף באג'יק מכון הנגב, סלימאן אלעמור: "חלק לא מבוטל מהילדים בחברה הבדואית ישנו בבתי ספר. זה לא מאפיין של קהילה סגורה, זה מאפיין של פחד פאניקה וחשש. המיגון הוא קריטי לתחושת הביטחון של הילדים האלה.  הטיפול הנפשי בכלל החברה הזו הוא הכרחי.  הוועדה הזו צריכה להתכנס כוועדה קבועה לטיפול בצמצום הפערים לצד הזרמת תקציביים מיידיים לתוכנית החומש ומענה לחברה הערבית".

בתום הישיבה הציג ח"כ ביטון את סיכום הדיון, במסגרתו דרשו הוועדות מפיקוד העורף ומשרד הביטחון לבצע חשיבה מחדש לגבי אופן הצבת המיגוניות במרחב ולהעבירן מתחנות ההסעה לתוך בתי הספר הלא ממוגנים. כמו כן, קראו להעביר הוראת שעה המאפשרת מתן הקלות בהקמת תשתיות מיגון למבני ציבור בכפרים הבלתי מוכרים, כפי שנעשה במקומות אחרים. בנוסף ביקשו חברי הכנסת לקבל סקירה אודות ההגנה של מערכת כיפת ברזל על מקבצי האוכלוסייה המרכזיים של האוכלוסייה הערבית- בדואית ועל פריסת מנגנוני התרעה על נפילות. עוד דרשו כי מרכזי החוסן באוכלוסייה הבדואיות יתוקצבו בתקציב מוגדל בשל הנסיבות שהוצגו בדיון.​

עוד בנושא: https://zoha.org.il/125555