קולות המחאה מטהראן: הזעם על ישראל גובר בקרב מתנגדי משטר האייתולות  

שבוע לאחר שחיל האוויר החל בתקיפות ברחבי איראן, הזעם כלפי ישראל בקרב מתנגדי משטר האייתולות גובר. פייר ברבנסי, כתב העיתון הצרפתי "הומניטה", שוחח אתמול (חמישי) עם תושבי טהראן הפועלים להפלת המשטר. לדבריו, מהשיחות שפורסמו בעיתון, כולן בעילום שם מחשש לפגיעה בפעילים, החשש והפחד מפנים את מקומם לזעם על ישראל ועל היחס שמגלים השלטונות האיראנים כלפי האוכלוסייה.

"אין מקלטים, אין אזעקות, אין אינטרנט, לא ניתן למשוך מזומנים בכספומט ובסניפי הבנקים ניתן למשוך סכומים זעומים, האנשים מנסים להימלט מהעיר אבל אין לאן לברוח והמזון אוזל", כך תיאר אחד מתושבי טהראן את המצב בבירת איראן והוסיף: "ההפצצות הישראליות גרמו למאות הרוגים בקרב האזרחים ולאלפי פצועים בין 16 מיליון תושבי העיר ופרבריה. פחד, חרדה, זעם, עצב, חוסר אונים… אלה תגובותיהם של קרובים ושכנים".

יצוין שהזעם מופנה כלפי התוקפנות הישראלית וגם כלפי השלטון. "מזה עשורים המשטר רומס את זכויות האזרח הבסיסיות. לכן, אנו מפנים את זעמנו כלפי השלטונות שצריכים לתת דין וחשבון. קודם כל בשאלה מדוע הרפובליקה האיסלאמית מזה זמן רב קוראת להשמדת מדינת אויב. יחד עם זאת, אין בזה הצדקה לפגיעה בריבונות ארצנו ויש לגנותה – כאן ובכל העולם", אמר לעיתון הצרפתי עורך דין המתמחה בהגנה על זכויות אדם תושב הבירה.

הוא סיפר שקבוצת נשים בערים טהראן וכרג' פרסמו גילוי דעת נגד מדיניות הפמיניסיד (רצח נשים המוני) של ממשלת איראן. לדבריהן קיום השלטון תלוי בהמשך דיכוי העם האיראני ובמעורבותו במשברים במזרח התיכון. "המלחמה, המשבר והדיכוי היו ליסודות השלטון וככל שהמלחמה נמשכת – כך הוא שורד". עוד הדגישו: "קיימת ממשלה פשיסטית נוספת הדומה לרפובליקה האיסלאמית, שמהותה היא המלחמה, והיא נמצאת בישראל. הפצצת השכונות בטהראן, הרס בתי הזיקוק והתשתיות בידי ישראל אינה שונה מההתקפות הקטלניות של הרפובליקה האיסלאמית כלפי תושבי כורדיסטן או סיסתאן ובַלוּצִ'סְתאן". עוד נאמר בהצהרה תחת הכותרת "אישה, חיים, חירות": "לא ניתן להפוך את איראן לעזה או ללבנון. כולנו נעשה יד אחת כדי להיאבק בכוחות הפשיסטים העומדים בפני השחרור, השוויון והצדק – למען רווחת העמים".

ארבע עצירות פוליטיות בכלא אווין הידוע לשמצה שבצפון-מערב טהראן פרסמו אף הן מכתב גילוי דעת שזכה בתפוצה רחבה ובו נכתב: "הפעם אין אנו עוסקות בתנאי מאסרנו אלא בשאלה חשובה יותר: שחרור העם האיראני מעול הדיקטטורה. שחרור זה יהיה מעשה ידיהם של הכוחות החברתיים באיראן באמצעות המאבק ההמוני ולאו בזכות מעשים נפשעים של מעצמות זרות". על המכתב חתמו פעילת האיגודים המקצועיים רייהאנה אנסרי, הפעילה הכורדית שנידונה לעונש מוות בגלל מאבקה למען זכויות נשים, ורישה מוראדי; הפעילה הכורדית סכינה פרוואנה והסופרת ופעילת זכויות האדם גולרוח' איראי. עוד הן מנתחות את המצב הפוליטי באזור וטוענות: "ישראל מעוניינת במזרח תיכון מוחלש ותחת השפעתה. זהו 'השינוי ההיסטורי' שנתניהו חפץ בו".

גם ארגוני עובדים הפועלים באופן בלתי חוקי ושרוב מנהיגיהם יושבים בכלא פרסמו השבוע הודעות נגד המלחמה. בהודעה משותפת של איגוד עובדי התחבורה הציבורית של טהראן ופרבריה ואיגוד עובדי תעשיית הסוכר של מחוז ח'וזסתאן נאמר: "כלל עובדי ומדוכאי איראן מייחלים לנפילת משטר הרפובליקה האיסלאמית. יחד עם זאת, אנו מגנים את התקיפות של ישראל. העובדים הם אלה משלמים את מחיר ההפצצות ברחבי האיראן, את הרס התשתיות ומקומות העבודה, הבתים והשכונות". "המלחמה שפתח המשטר הפשיסטי שיסודותיו כיבוש ורצח נגד משטר צמא דם שטובח במתנגדיו ובלוחמי החופש עלול לחבל במאבק לחירות ושוויון".