אלפים השתתפו בהפגנה יהודית-ערבית בחיפה נגד המלחמה בעזה

יותר מאלפיים מפגינים צעדו אתמול (שבת) בחיפה בקריאה לסיום המלחמה בעזה ולהקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל. את ההפגנה יזמה "שותפות השלום" – קואליציה יהודית-ערבית של תנועות שלום וארגוני חברה אזרחית – לציון יום השנה ה-58 לכיבוש הגדה המערבית, רצועת עזה וירושלים המזרחית.

ההפגנה החלה בשעה 17:00 בכיכר הבישוף חג'אר, משם צעדו המפגינים במורד רחוב עבאס ורחוב הפרסים. המוחים הניפו דגלים אדומים ושלטים בעברית ובערבית בהם נכתב: "עצרו את ההפצצות", "כמה עוד צריכים למות?", "Free Gaza" ו-"די לכיבוש, כן לשלום". בסיום הצעדה נערכה עצרת ברחבה הסמוכה לכנסייה האורתודוכסית ברחוב הפרסים.

לדברי רים חזאן, מזכירת מחוז חיפה של מק"י וממארגנות ההפגנה, המשטרה נמנעה מאישור הצעדה עד לרגע האחרון למרות שהבקשה לקיומה הוגשה חודש וחצי מראש. גם לאחר אישור הצעדה, המשטרה התנתה את קיומה בשורה של תנאים מגבילים – אך לבסוף נאלצה לוותר עליהם. למרות זאת ועל אף הצבת כוחות חמושים, פרשים ויחידות של משמר הגבול, הסתיימה ההפגנה ללא מעצרים וללא עימותים.

בנאומו בעצרת בסיום הצעדה פנה ח"כ איימן עודה למפגינים נגד הממשלה ולמען עסקת חטופים: "יישר כוח למפגינים בקפלן, אבל עליכם לראות את העיקר. ההפיכה החוקתית באה מהכיבוש. אין דמוקרטיה עם כיבוש!", אמר והוסיף: "אנחנו קוראים לשתף פעולה עם כל המפגינים ברחבי הארץ". עודה הדגיש: "ממשלת ישראל קוראת להשמדת עם, וכשאנחנו אומרים שאלה פשעים נגד האנושות היא מתרעמת. אנחנו נגיד להם בפרצוף: זה רצח עם, זה טיהור אתני".

משותפות השלום נמסר: "בהפגנה קראנו לסיום המיידי למלחמת ההשמדה וההרעבה בעזה ושל הכיבוש הארור בגדה. חייבים לעצור את מעגל ההרג, ההרס והשכול – ולצעוד אל עבר פתרון מדיני המבוסס על צדק, ביטחון ושלום לשני העמים. אחרי יותר מ-603 ימים של טבח, מצור, הפצצות, הרעבה, שכול ואובדן – הציבור לא מוכן להמשיך לחיות בלי תקווה. לא נשתוק מול פשעי המלחמה. לא ניכנע להפחדה. ניאבק, יהודים וערבים יחד, עד שיהיה פה אופק לעתיד אחר, עתיד של צדק ושלום״.

שיחות עם מפגינים

כתבי "זו הדרך" שוחחו עם כמה מפגינים שהשתתפו בעצרת. א', בן נוער מתל אביב, סיפר: "בת הזוג שלי פעילה בבנק"י (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי – ז"ה), והצטרפתי להפגנה כדי לצעוד לצדה ולהכיר יותר את השמאל. בהפגנה ראיתי בפעם הראשונה המוני ערבים, צעירים ומבוגרים, שמפגינים יחד עם יהודים – זה היה מאוד עוצמתי. אני שמח שהפלסטינים אזרחי ישראל משמיעים את קולם".

ע', פעיל בשותפות השלום שהגיע להפגנה מירושלים, אמר ל"זו הדרך": "הגעתי להפגנה כדי למחות נגד הסבל האדיר בעזה ונגד אובדן האנושיות בחברה הישראלית. לא הסכמתי בהכרח עם כל הסיסמאות בהפגנה, אבל הסיסמאות שדיברו אליי במיוחד היו אלה שדרשו שלום, הביעו תמיכה בפתרון שתי המדינות וקראו לשים קץ להרג ולברבריות".

י', פעיל בבנק"י, התרגש מאופיה היהודי-ערבי המשותף של ההפגנה, אך טען שלא כללה מספיק מסרים מעמדיים: "לא מספיק לפנות אל המוסר והערכים האנושיים שבלב האדם. זה מסר טוב, אך לבדו הוא אינו מספיק כדי לעצור את המלחמה. הוא משכנע רק קומץ שלא מושפע מהתעמולה של הימין הקיצוני. כדי לפנות למעמד העובדים בכללותו, עלינו להדגיש את האינטרס המעמדי לסיום המלחמה שמחריפה את יוקר המחייה, פוגעת בתקציבי הבריאות, החינוך והרווחה ומעמיקה את ניצול העובדים". "המלחמה באה על חשבון העובדים, ורק להם יש את הכוח לעצור אותה באמצעות התארגנות ושביתה. לכן אנחנו מוכרחים לפנות לכלל הציבור העובד ולדבר אליו בגובה העיניים", הוסיף.

עימות בהפגנה בתל אביב

באותו ערב הפגינו בדרך בגין בתל אביב אלפי בני אדם, כמדי שבוע, בקריאה להשבת החטופים לסיום המלחמה. עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן, אמרה כי גילתה שבנה כמעט נחנק למוות מגזים רעילים שהשתחררו במנהרה ששהה בו, ונפגעה כתוצאה מתקיפת צה"ל. "מתן ושאר החטופים החיים לא ישרדו את המשך הלחץ הצבאי", אמרה צנגאוקר בהצהרה מחוץ לשער בגין של הקריה בתל אביב. היא הוסיפה: "מתווה ויטקוף שנמצא על השולחן אמור לסיים את המלחמה ולהחזיר את כל החטופים בתוך 60 ימים. הכדור בידיים של נתניהו, שעושה הכל להפוך את המתווה לעסקה חלקית. מה שעומד בינינו לבין החזרת החטוף האחרון זה אך ורק הסירוב של נתניהו לסיים את המלחמה".

במקביל, כ-200 פעילי "הגוש נגד הכיבוש" עמדו בכניסה להפגנה בצומת הרחובות קפלן-בגין והניפו תמונות של ילדים שנהרגו בהפצצות בעזה. אך זמן קצר לאחר תחילת ההפגנה גירשה המשטרה את הפעילים ופינתה אותם בכוח רב אל מחוץ למתחם ההפגנה. לדברי השוטרים, מי שהגישה את הבקשה לקיום ההפגנה בדרך בגין דרשה שהמפגינים נגד הכיבוש לא יהיו חלק מההפגנה המרכזית. למרות הפינוי האלים, הפעילים המשיכו להניף את תמונות הילדים על לסיום ההפגנה.