האגודה לזכויות האזרח דורשת לאפשר את חזרתם של תושבי צפון הגדה לבתיהם

המתקפה של כוחות הכיבוש על טולכרם ומחנות הפליטים טולכרם ונור א-שמס נכנסה ליום ה־100, ועל מחנה נור א-שמס ליום ה־87, בעת שישראל ממשיכה להדק את המצור ולבצע פשיטות יומיומיות, מעצרים נרחבים והרס שיטתי. המתקפה על טולכרם הביאה עד סוף אפריל להרג 13 אזרחים, בהם ילד ושתי נשים — אחת מהן בהיריון מתקדם. כמו כן, עשרות נפצעו ונעצרו.

למעלה מ-4,200 משפחות, המונות יותר מ־24 אלף תושבים, נאלצו לעזוב את מחנות טולכרם ונור א-שמס, לצד מאות תושבים נוספים מהשכונה הצפונית. ההרס עצום: 396 בתים נהרסו כליל ו-2,573 בתים נפגעו חלקית. תשתיות עירוניות, חנויות ורכבים הושחתו, נבזזו או נשרפו. המחנות נותקו כמעט לחלוטין מהעיר ומהסביבה בעקבות סגר צבאי חונק. על פי ההערכות של ארגוני הסיוע הבינלאומיים, כ-40 אלף מתושבי צפון הגדה גורשו מבתיהם והאגודה לזכויות האזרח פנתה לשר הביטחון ישראל כ"ץ בדרישה לאפשר את חזרתם של התושבים.

לדברי האגודה המבצע כלל הרס נרחב של מבנים, דרכים ותשתיות, חסימת דרכי גישה, וסגירתם של כלל בתי העסק, המוסדות המעניקים שירותים חיוניים וכן בתי המרקחת והמרפאות. תשתיות החשמל והטלפוניה הושבתו ונגרמו נזקים למערכת המים והביוב. רבבות מתושבי מחנות הפליטים נעקרו מבתיהם בעקבות הוראות פינוי בכפייה שניתנו על ידי הצבא או בשל ההרס הנרחב, חסימת דרכי הגישה וסכנת החיים לנותרים במחנות. אלפים בודדים בלבד הורשו לשוב לבתיהם במחנה הפליטים אל פארע'ה, והשאר אף לא הורשו לשוב לבתיהם על מנת לקחת את הרכוש והציוד הדרושים להם.

במהלך חודש מארס האגודה פנתה פעמיים אל שר הביטחון ואל מפקד פיקוד מרכז בדרישה לאפשר את חזרתם של התושבים לבתיהם, לשקם את המבנים והתשתיות החיוניות שניזוקו או הושמדו במהלך המבצע ולהשיב את מחנות הפליטים למצב הראוי למגורי בני אדם. "עד אז דרשנו להבטיח כי לתושבים העקורים יהיו קורת גג לראשם, גישה למצרכים ושירותים חיוניים לרבות מזון ומים, וכן שירותי רפואה וחינוך".

בפניות ציינה עו"ד רעות שאער, מנהלת המחלקה לזכויות האדם בשטחים הכבושים, כי על פי הדין הבינלאומי תושביה הפלסטינים של הגדה הם תושבים מוגנים והמפקד הצבאי מחויב להגן על זכויותיהם, ובכלל זה על גישתם למוצרים חיוניים ולשירותים חיוניים דוגמת שירותי בריאות וחינוך. היא טענה כי האיסור על חזרת התושבים העקורים לבתיהם והארכת תפיסתם של המחנות על ידי הצבא, על אף שהמחנות חרבים וריקים ואין בהם עוד לחימה פעילה, היא גורפת, שרירותית ובלתי מידתית בפגיעתה בזכויות היסוד של עשרות אלפי בני אדם. עוד נטען בפנייה כי החלטה זו לא התקבלה משיקולים מבצעיים אלא משיקולים פופוליסטיים, וכי היא מנוגדת לאיסור על העברה כפויה של אוכלוסייה אזרחית ("טרנספר") בתוך השטח הכבוש ולאיסור על ענישה קולקטיבית שנקבעו באמנת ג'נבה.

לפני שבועיים נשלחה פנייה דומה בעניינם של התושבים והתושבות משכונת דאירת א-סיר שבצפון-מזרח טול כרם. תושבי השכונה נדרשו להתפנות מבתיהם על אף שלא היתה לחימה פעילה בשכונתם, למרות ריחוקה מהאזור שבו התמקדה הפעילות הצבאית בעיר, ודווקא בשלב שבו הפעילות הצבאית צומצמה ובצבא עצמו העריכו שמוצתה. כחודש לאחר הפינוי, בעוד שברחבי טול כרם ננקטו צעדים להשבת השגרה, נאסר עדיין על תושבי השכונה לשוב לבתיהם. רובם סובלים גם ממחסור בציוד בסיסי, משום שהותר להם לקחת עימם רק מעט חפצים אישיים. בפנייה טענה עו"ד הילה שרון כי המשך מניעת הגישה של התושבים לבתיהם ולרכושם מנוגד לדין הבינלאומי ופוגע בזכויותיהם באופן לא מידתי.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/136978