נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וכרעי התרנגולת של ברית נאט"ו

"הזוי", "גס", פרנואידי" – אלה רק כמה מהתיאורים המלווים את הדיווחים על דבריו של נשיא ארצות-הברית  דונלד טראמפ לגבי קנדה, גרינלנד ותעלת פנמה. טראמפ ציין במסיבת עיתונאים שלא יפסול שימוש בכוח צבאי כדי להשתלט על תעלת פנמה ועל גרינלנד, כיוון ששליטה אמריקאית בשני אזורים אלה "חיונית" לביטחון הלאומי האמריקאי.

זו לא הפעם הראשונה בה ביטאה ארה"ב את רצונה לשלוט בגרינלנד. ב-2019 סירבה הממשלה הדנית להצעת רכש כזו, צעד שהוביל לביטול הביקור המתוכנן של הנשיא טראמפ בדנמרק. ארצות הברית שקלה לרכוש את גרינלנד פעמיים לפני-כן, ב-1867 וב-1946, תחת נשיאות טרומן. תוכנית סודית זו הוסתרה ונתגלתה לציבור רק ב-1991. בעולם הבוער מיריבויות וממלחמות אימפריאליסטיות, האמנם דברי טראמפ הם רק מחשבות "פרנואידיות"?

מי ישלוט באזור הארקטי

האינטרס האמריקאי בגרינלנד קשור בתחרות על השליטה באזור הארקטי בין ארה"ב, רוסיה, סין והאיחוד האירופי. החשיבות האסטרטגית של האזור גדלה ככל שהקרחונים בו נמסים, ובכך מקלים על מעבר ספינות ועל ניצול משאביו הטבעיים.

סקר גיאולוגי שביצעה ארצות הברית משער, כי מהאזור הארקטי ניתן להפיק כ-90 מיליארד חביות נפט. אלה שקולות ל-15% מכלל משאבי הנפט הקונבנציונאליים שטרם נתגלו ברחבי העולם. נוסף על כך מעריכים כי ניתן להפיק מהאזור כ-40 מיליארד חביות גז טבעי, שהן כ-30% ממשאבי הגז הקונבנציונאליים שעדיין לא נתגלו.

בשל ההתחממות הגלובלית, האזור הארקטי הוא נתיב שיט חלופי וכדאי למסחר ימי. המרחק בין צפון-מערב אירופה למזרח הרחוק בנתיב הים הצפוני קצר יותר בשיעור של 40% ממרחק השיט דרך תעלת סואץ. נתיבי הים החדשים יקצרו את זמני מעבר הסחורות באופן דרסטי ויחסכו דלק לספינות המשא הענקיות.

גרינלנד גם עשירה במינרלים, לרבות יסודות נדירים המשומשות בתעשיית ההייטק ובייצור בטריות. לפי מאמר מ-2023, בגרינלנד ניתן למצוא 25 מתוך 34 המינרלים המוגדרים "חומרי גלם קריטיים" בידי הנציבות האירופאית. המאגרים העשירים של האי, שכרגע לא מנוצלים, עשויים "לפרק" את הכמעט-מונופול שיש לסין על מחצבים נדירים.

סין מצדה מעודדת השקעות במכרות של גרינלנד. האי הוא חלק מרכזי מ"דרך המשי הקוטבית" – שמה של התוכנית הסינית להרחבת ההשפעה הכלכלית באזור. סין וארה"ב הביעו עניין במרבץ המינרלים הגרינלנדי "קוואנפלד", ובו מאגר אורניום עצום.

הקוץ של סין בפנמה

תעלת פנמה מחברת בין האוקיאנוס האטלנטי לאוקיאנוס השקט, ודרכה עוברות כ-14,000 ספינות בשנה. כל שיבוש בתנועה הימית דרך התעלה יהיה בעל השלכות עצומות על המסחר העולמי, ויוביל ללחצים על שרשראות האספקה ולאפקט דומינו של עלייה במחירי הסחורות. לתעלה יש תפקיד במסגרת התחרות במערכת האימפריאליסטית העולמית שמתנהלת בין ארה"ב לסין. הופעתן של חברות סיניות וגידול בנוכחותן בתעלה העלו  חששות רבות בוושינגטון, כאשר כ-40% מהסחורה שעוברת דרך התעלה מגיעה או יוצאת מנמלים אמריקאים.

חברת "קוסקו" הסינית, אחת מחברות התובלה הגדולות ביותר בעולם, השקיעה במתקני נמל ותשתיות מסביב לתעלה. חשוב לציין ששבוע בלבד לאחר ההשקעה נכנסה חברת הענק הסינית לרשימה השחורה האמריקאית מנימוקים של "קשר עם הכוחות המזוינים הסיניים". למרות שנוכחות ברשימה השחורה לא מתורגמת ישירות לסנקציות ספציפיות, עצם רישומן של חברות בה מרתיע תאגידים אמריקאים מלקיים עמן יחסים עסקיים.

שום דבר לא קבוע, שום דבר לא מובן מאליו!

ישנם מי שמנסים להמעיט בערכן של הצהרות טראמפ, לעורר בהן פקפוק או לדחות אותן. אך אין ספק כי האזור הארקטי ותעלת פנמה, בהם הממשל האמריקאי החדש מתמקד, ממלאים תפקיד מרכזי במאבק על עליונות במערכת האימפריאליסטית הגלובאלית. ככל שהתחזקות סין מאיימת להפיל את ארה"ב ממעמדה ככוח האימפריאליסטי הראשון במעלה, ככל שכוחות כמו רוסיה מחריפים את העימות עם המחנה האירו-אטלנטי, וככל שהמדיניות האימפריאליסטית תמשיך להוביל לסכסוכים אלימים – כך העולם שאותו הכרנו יראה שברירי ונפיץ יותר.

כך, הצהרותיו של טראמפ עשויות להצביע על משא-ומתן מחודש על היחסים בין ארה"ב לבעלות-ברית אירו-אטלנטיות מסורתיות, להן היא זקוקה במאבק מול סין. למרות שמאזן הכוחות העולמי תלוי על בלימה, הסתירות בתוך מחנה נאט"ו האימפריאליסטי יכולות להתלקח. בכל מקרה, ההתפתחויות חושפות את כרעי התרנגולת של נאט"ו. התעמולה האירו-אטלנטית קורעת את בגדיה באבל בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה ול"איומים" הסינים על טיוואן, אך נאלמת ומשותקת (או לכל היותר מגיבה בחולשה ובפייסנות) מול הצהרות טראמפ, המהוות איום בוטה על ריבונותן של המדינות האירו-אטלנטיות עצמן.

מתוך מאמר שפורסם ב"ריזוספאסטיס", עיתון המפלגה הקומוניסטית היוונית. תרגם מאנגלית: עילי פיקולין.

עוד בנושא: