שתי תאונות עבודה קטלניות בחיפה תוך שלושה ימים; עובדי בניין סינים מדווחים על 12 שעות עבודה ביום
בקרב העובדים הזרים שנפגעים בתאונות עבודה, רק מעטים פונים למוסד לביטוח לאומי לקבלת פיצויים
עובד בן 36 נהרג אתמול (שלישי) במתקן זיקוק בחיפה, לאחר שנפל מגובה בעת עבודות תחזוקה במבנה. צוות מד"א שהוזעק למקום קבע את מותו. מקבוצת בז"ן (בתי זיקוק לנפט המופרטים שבבעלות משפחות עופר) נמסר כי האירוע "נמצא בבדיקת הרשויות המוסמכות". יצוין שביום ראשון התחשמל למוות עובד במהלך עבודתו בארון חשמל ברחוב ש"י עגנון בחיפה.
בתאונת עבודה נוספת אתמול, עובד בן 52 נפצע קשה מנפילה מגובה ארבעה מטר, במפעל בפתח תקווה. הוא פונה לבית החולים בלינסון עם חבלת ראש. חובשת בכירה במד"א חיה שלומית בסון: "כשהגענו למקום ראינו את הפועל שוכב כשהוא מחוסר הכרה. סיפרו לנו שהוא נפל מגובה, מיד הענקנו לו טיפול שכלל חבישות ופינינו אותו לבית החולים". כמו כן, עובד כבן 20 נפצע קל אתמול בבוקר מקריסת תקרה במהלך עבודתו בשיפוצים במועצה אזורית עמק חפר. הוא פונה בהכרה לבית החולים הלל יפה בחדרה עם חבלות באגן. מאוחר יותר, בסביבות השעה 9:00, עובד כבן 30 נפצע בינוני מחפץ כבד במהלך עבודתו באתר בנייה, סמוך לצומת הנשיא. הוא פונה לבית החולים סורוקה באר שבע עם חבלות בבטן ובגפיים.
בשעות הצהריים נפצעו שני עובדים נוספים. עובד כבן 70 נפצע באורח בינוני, לאחר שנפל מגובה באתר בנייה ברחוב חוף באבן יהודה. הוא פונה לבית החולים בילינסון עם חבלת ראש. בהפרש של שעה מהמקרה, עובד בן 44 פונה במצב קשה, באירוע שבו קרס מנוף נייד באתר הרכבת הקלה בביצוע 'שיכון ובינוי – סולל בונה', בצומת אלוף שדה ברמת גן. לאחר פעולות חילוץ של כבאות והצלה, הוא פונה לבית החולים עם חבלה רב מערכתית. באירוע, עובר אורח נפצע באורח קל מחלקי מנוף שנפלו עליו.
יצוין שבשבוע שעבר נערך כנס במרכז האקדמי רופין ובמרכזו הגורמים והחסמים לתאונות עבודה ולקבלת זכויות של העובדים בענף הבנייה. המחקר, שאותו ערכו החוקרות פרופ' נונה קושנירוביץ' וד"ר אנדה ברק-ביאנקו במימון המוסד לביטוח לאומי, כלל סקר שנערך ביוני-נובמבר 2023 בקרב 151 עובדים בענף הבניין, מהם 50 עובדים ערבים אזרחי ישראל, 50 עובדים פלסטינים תושבי השטחים הכבושים, 26 עובדים סינים ו-25 עובדים אוקראינים. הסקר בוצע בשפת האם של העובדים.
המחקר מעלה כי בקרב העובדים הזרים שנפגעו בתאונות עבודה, רק מעטים פנו למוסד לביטוח לאומי לקבלת פיצויים. 12 מתוך 25 העובדים מאוקראינה דיווחו כי נפגעו בעבודתם, אולם רק שלושה מהם פנו לביטוח הלאומי (ושניים קיבלו פיצויים). חמישה מתוך 26 העובדים הסינים נפגעו בתאונות עבודה, אך רק שניים מהם פנו לביטוח הלאומי, שניהם וקיבלו פיצויים. בקרב העובדים הערבים אזרחי ישראל 16 מתוך 50 נפגעו בתאונת עבודה, 12 פנו למוסד לביטוח לאומי (75%) ותשעה קיבלו פיצויים. בקרב 50 העובדים הפלסטינים 19 דיווחו שנפגעו בתאונת עבודה, 11 שפנו למוסד לביטוח לאומי (58%) ותשעה פוצו.
מהנתונים עולה כי החסם העיקרי לניצול הזכויות הוא לא התהליך מול המוסד לביטוח לאומי הוא הגשת תביעה. חלק מהעובדים הזרים במחקר העידו כי לא היו מודעים לכך שהם מבוטחים בביטוח לאומי וזכאים לפיצויים אם ייפגעו מתאונה בעבודה. כמו כן, ציינו העובדים כי חסר להם מידע לגבי פרוצדורת מיצוי הזכויות. העובדים מכל הקבוצות אמרו שאם המעסיק לא משתף פעולה – יש להם קושי להוכיח שהתאונה אכן קרתה, ולאלץ אותו לספק את המסמכים הנדרשים. הסוגייה הזו עלתה גם משיחות עם ארגונים העוזרים לעובדים להגיש תביעות.
המחקר בחן גם את הבטיחות באתרי הבנייה מנקודת מבטם של העובדים מהקבוצות השונות. על אף ש-100% מהעובדים הסינים אמרו שקיבלו ציוד בטיחות, כולם הדגישו שציוד הבטיחות האישי המסופק להם אינו מספק. כך למשל, עובדים סיפרו שנעלי העבודה והכפפות המסופקים להם נוטים להישחק, והמעסיק איננו מספק להם ציוד חלופי בתדירות גבוהה מספיק. כמו כן, כל העובדים מסין אמרו שהפיקוח והתמיכה מצד ההנהלה על בטיחות אינם מספקים, ו-88% מהם דיווחו על תנאים גרועים במקום העבודה כחסם בטיחות. בקרב העובדים מאוקראינה, 56% אמרו שתנאים גרועים במקום העבודה מסכנים את בטיחותם, 48% אמרו שהפיקוח והתמיכה אינם מספקים, ו-48% דיווחו שגורמים נפשיים או רגשיים מהווים חסם לבטיחות – בין היתר על רקע המלחמה באוקראינה.
בקרב העובדים הערבים 76% דיווחו על פיקוח ותמיכה לא מספקים, 74% על תנאים גרועים ו-70% על חוסר בהכשרה מתאימה. העובדים הפלסטינים העידו אף הם על תנאים גרועים במקום העבודה (70%), ציוד בטיחותי אישי לא מספק (62%) וחוסר בהכשרה מתאימה (52%). עוד עולה כי אחד הגורמים המשמעותיים לתאונות עבודה הוא עייפות, הנגרמת משעות עבודה ארוכות ומשעות ארוכות בדרך לעבודה וממנה. העובדים הסינים דיווחו על 12 שעות עבודה בממוצע, ויותר משעה נסיעה לעבודה וממנה. העובדים האוקראינים דיווחו על יותר מ-12 שעות עבודה בממוצע ויותר משעה וחצי נסיעה; העובדים הפלסטינים דיווחו על 9 שעות עבודה וכארבע שעות נסיעה והעובדים מישראל על כ-9 שעות עבודה ויותר משעה וחצי שעות נסיעה.
המחקר נערך בעת שבישראל הועסקו כ-80 אלף עובדים פלסטינים בענף הבניין וכ-25 אלף עובדים זרים בענף הבניין. בעקבות המלחמה נאסרה כניסתם של העובדים הפלסטינים לישראל. מספר מהגרי עבדוה עלה, נכון לרבעון השלישי של 2024, לכ-44 אלף, וצפוי להמשיך ולעלות בשנים הקרובות במטרה לתת מענה למצוקת כוח האדם בענף.
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il