קולות המחאה נגד ההפיכה המשטרית: כעובדת סוציאלית אני אמונה על הגנת זכויות אדם   

מזה כשנה שאנחנו בתוך אסון אזורי כולל, אסון מעשה ידי אדם. כעובדת סוציאלית האמונה על הביטחון החברתי של תושבי המדינה, אני מבינה שאני מועלת בתפקידי. כי איך אפשר לשקם ולדאוג לביטחון בתוך אסון כזה שמתמשך?

101 בני אדם עדיין חטופים. כל יום נוסף בשבי הוא סיכון בלתי מתקבל על הדעת לשלומם של החטופים, מעמיק את הפגיעה הפיסית והנפשית בסיכוי לשיקומם ומחבל בשיקום שלנו כחברה. כל יום נוסף של מלחמה גובה מחיר אנושי כבד לכל הצדדים. עלות המשך המלחמה פוגעת בהקצאה הלאומית לטיפול בבעיות החברתיות בישראל ובאתגרי השיקום הכלכלי והחברתי מולם אנו ניצבים.

עובדות סוציאליות רבות מטפלות כמיטב יכולתן בשורדי הטבח, במשפחות הנפגעים וההרוגים, ובעקורים. פורסם ששורדת הנובה שיראל גולן לקחה את חייה. ככלל אין לנו מספרים רשמיים של התאבדויות בעקבות המלחמה, אבל יש יידע על אובדנים אחרים. למשל, 51 משירותי הבטחון שנהרגו שלא בלחימה, או 645 יתומי צה"ל. רק בירושלים איבדנו 52 צעירים שנהרגו במלחמה. 52 משפחות, הורים, בני ובנות זוג, ילדים, אחים, חברים, שכנים. כמה זמן עוד נמשיך כאנשי טיפול להיות רק בצד המגיב ולא בצד המונע?

כעובדת סוציאלית אני אמונה גם על הגנת זכויות אדם. מזה כשנה שאנו עדות גם להרג, להרס ולפגיעה חסרי תקדים בחפים מפשע ברצועת עזה – עשרות אלפי הרוגים, בהם לפחות 13,319 ילדים. אני קוראת לכולן כאן לא לעמוד מנגד נוכח האסון המתרחש מעבר לגדר. זה במשמרת שלנו.

אני רוצה לדבר גם על הכוחות. הכוח שנמצא במפגש השבועי שלנו כאן ובשאר מפגשי הסולידריות והמאבק, אשר רבים כל כך מאיתנו לוקחים בהם חלק יומיום. כן, גם ענידת סיכה, לבישת חולצה ושיחה לא פשוטה עם בן משפחה, קולגה או שכן. כל מעשה של התנגדות לסדר היום של הממשלה, להפקרת החטופים ולהמשך מעגל הדמים הוא בעל ערך. תמכו אחד בשנייה בכל מקום שרק ניתן. כאנשי מקצוע ובני אדם, אנו יודעות מה נכון לעשות. החזירו את כולם הביתה עכשיו. סיימו את המלחמה עכשיו. החליפו את הממשלה עכשיו. רק אז נוכל להתחיל את תהליך השיקום וההחלמה.

רותי סופר-אלנקוה

מתוך דבריה בעצרת למען שחרור החטופים, ירושלים, 26.10

עוד בנושא:

https://zoha.org.il/132183