7 באוקטובר, המניפסט, אליאס ח'ורי ועבודה מארגנת: עשרה ספרים לקריאה בחג

מדי חצי שנה, בגיליונות "זו הדרך" המורחבים המתפרסמים לרגל חגי תשרי ופסח, ממליצה המערכת על ספרים מובחרים. זו אינה רשימה ממצה, כמובן, ישנם עוד רבים וטובים שפורסמו בשפה העברית וכדאי לראות בה רשימה ראשונית.

זיכרונותיה של המולדת היקרה

"מולדת יקרה – מלחמת 1948, המכתבים הגנוזים" מאת שי חזקני (הוצאת עברית), מספר את סיפורן של מלחמת העצמאות והנכּבה כפי שלא סופר מעולם. חזקני בוחן מאות מכתבים אישיים של חיילי צה״ל, לוחמי צבא ההצלה הערבי ואזרחים פלסטינים, שנלקחו שלל או יורטו בחשאי בידי המודיעין הישראלי במטרה ללמוד על דעותיהם ועמדותיהם של יהודים וערבים. השחקנים העיקריים בעלילה אינם מדינאים או גנרלים, אלא ניצולי שואה, יהודים ממרוקו, מעיראק ומארה״ב וראשוני חיילי צה"ל. לצד פלסטינים ומתנדבים ערבים מעיראק, סוריה ולבנון. גיבורי הספר הרגו ונהרגו, גירשו וגורשו, והיו ביניהם שחשבו שניתן לבנות חיים אחרים של שלום.

תרגום חדש למניפסט הקומוניסטי

לקראת 1 במאי האחרון, יום העובד הבינלאומי, פרסמה הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרית הפועלים מהדורה חדשה של "מניפסט המפלגה הקומוניסטית", חיבורם פורץ הדרך של  קרל מרקס ופרידריך אנגלס. ה"מניפסט" ראה אור לראשונה בשפה הגרמנית בלונדון ב-1848. זה ניתוח מהפכני של החברה ושל הכלכלה הקפיטליסטיות. מרקס ואנגלס בחנו בו כיצד הקניין ויחסי הבעלות מעצבים את יחסי הכוח החברתיים. הם הצביעו על שני הכוחות החברתיים הגדולים הנאבקים זה בזה – הבורגנות ומעמד הפועלים, וקראו למהפכה סוציאליסטית. ה"מניפסט" היה במשך דורות, ונותר בידי מהפכנים מודרניים, כלי לניתוח ולפעולה. הקריאה "פועלי כל הארצות, התאחדו!", המופיעה בסוף ה"מניפסט", מתנוססת בשער השבועון "זו הדרך" מאז גיליונו הראשון ב-1965. המהדורה המחודשת מבוססת על עריכה עדכנית לתרגום של מנחם דורמן. חלקו האחרון של הספר כולל מאמר מקיף מאת פרופ' דני גוטוויין, המלמד באוניברסיטת חיפה.

 הדרך לשבעה באוקטובר 

בהוצאת פרדס התפרסם ספרו של ההיסטוריון אדם רז: "הדרך לשבעה באוקטובר: בנימין נתניהו, הנצחת הסכסוך והידרדרותה המוסרית של ישראל". הספר מציג את מערכת היחסים בין החמאס לבין נתניהו, מתקופת כניסתו למשרד ראש הממשלה ב־1996 ועד לימי המלחמה בעזה העקובה מדם .החלק הראשון בספר מתאר את זהות האינטרסים בין חמאס לנתניהו בכל הקשור להתנגדותם המשותפת לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני באמצעות הסכם שלום וחלוקת הארץ, וכן על עמדת ראש הממשלה בדבר "הכלת חמאס".

חלקו השני של החיבור, "המדינה המצורעת", דן בשבועות הראשונים של המלחמה ברצועה בכלל, ובהפצצות מן האוויר שהצבא הוציא לפועל עד לכניסה הקרקעית בפרט. רז מראה כיצד ניצל נתניהו רגשות הנקם שהציפו את הישראלים לאחר קציר הדמים ביישובי הנגב המערבי והסביבה, כדי לקדם מדיניות החותרת הלכה למעשה לשימור הסכסוך האזורי והאינטרסים שחמאס מייצג. האופן שבו נתניהו מנהל את המלחמה מלמד, שהוא פועל ביודעין כדי להנציח את מעגל הדמים. עקב מדיניותו, נחשבת ישראל כיום מדינה מצורעת.

אחת התוצאות של 7 באוקטובר

"מר הפקרה – מורשתו של נוטש החטופים" הוא ספר עיון הכולל מאמרים, איורים וטקסטים ספרותיים העוסקים באחריותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגורלם של החטופים ברצועת עזה. הספר הוא פרי יוזמה של "פורום חיים – פורום משפחות להצלת החטופים", המאגד משפחות חטופים וחטופות הפועלות מאז 7 באוקטובר לשחרור בנות ובני המשפחות, להפסקת המלחמה ולהשבת כל החטופים והחטופות בהסכם באופן מיידי. הספר מכיל טקסטים שכתבו בני משפחות חטופים וכן דמויות ידועות בציבור הישראלי. ספוילר: אין בספר התייחסות לכיבוש השטחים הפלסטיניים בידי ישראל זה יותר מחמישה עשורים, כיבוש העומד ביסוד מלחמות עזה ולבנון.

 עידן הפחם לא תם

לפי דימוי נפוץ, "עידן הפחם" מזוהה עם המהפכה התעשייתית בתחילת הקפיטליזם המודרני ועם מפעלים מעלי עשן שחור באנגליה של המאה ה-19. מאז איבד הפחם מחשיבותו היחסית, והאנושות המתועשת מסתמכת יותר על שריפת נפט וגז מחצבים. מדוע לכתוב דווקא על פחם?

לטענתו של פרופסור און ברק מאוניברסיטת תל-אביב, אנו עדיין חיים בעידן הפחם: האנושות שורפת כיום יותר פחם מאשר שרפה במאה ה-19. ספרו החדש "רישומי פחם" (הוצאת מכון ון ליר בשיתוף הקיבוץ המאוחד) תורם תרומה חשובה להבנת "עידן הפחם" המודרני.

 היו שניים בלי תפקיד… 

"היו שניים בלי תפקיד" (הוצאת פרדס) הוא ספר הפרוזה הראשון של תמר רפאל, שעורר הדים רבים וזכה בביקורות מחמיאות. זה סיפורם של יפתח ואלינור המתגוררים ליד הים בעיר שאינה מה שהייתה. אלינור רוצה לכתוב, אבל בקושי מצליחה לקרוא. יפתח הוא יועץ פרלמנטרי לנבחר ציבור ותיק במפלגה שלדברי הסופרת היא "הכלאה בין חד"ש למרצ", הרחק מהשלטון. רפאל המתגוררת כעת בברלין סיפרה ל"זו הדרך" (3.7): "התוכן של הכתיבה מושפע באופן כל כך דרמטי מההתרחשויות המזוויעות בישראל-פלסטין, שאני לא יודעת אם הייתי יכולה להיות הרבה יותר פרודוקטיבית בכל מקרה, אפילו בסביבה הלשונית הטבעית שלי".

 … ולרבים דווקא יש תפקיד 

"יש דווקא תפקיד" הוא המסר של ארנה קזין בספרה החדש "איך להישאר" (הוצאת אוליפנט). המסות האישיות וההגוּתיוֹת שכונסו באסופה  נכתבו כולן אחרי מערכת הבחירות של נובמבר 2022, שבעקבותיה עלתה לשלטון בישראל ממשלת הימין הקיצוני. המסות נכתבו חלקן לפני גל המחאה נגד ההפיכה המשטרית, וחלקן אחרי הטבח ב-7 באוקטובר ובעיצומה של המלחמה המבעיתה בעזה, כאשר  למעלה ממאה ישראלים חטופים בידי חמאס ואלה החיים כלואים במנהרות ובחורבות. בעזרת הצורה הספרותית של המסה, מנסה המחברת להבין איך להיות ישראלית (ובת זוג של ישראלית ואמא של נערות ישראליות) בעת הנוראה הזאת: איך לחשוב, איך להשפיע, איך לתקן, איך להתנגד, איך להישאר.

 עבודה מאורגנת ומארגנת

ספרה החדש של ניצן תנעמי, מזכ"לית שותפה בארגון כוח לעובדים – "עבודה מארגנת – בניית כוח וקהילה בהתארגנות עובדים דמוקרטית" (הוצאת נמלה) הוא אירוע יוצא דופן. לעתים נדירות מפרסמת מנהיגת ארגון עובדים ספר או מניפסט פוליטי-רעיוני פרי עטה. לא כל שכן, כאשר מטרתו המוצהרת של הספר היא לארגן עובדים ומטרתו הפוליטית – להחליף את הסדר הקפיטליסטי הניאו-ליברלי באמצעות הקמתן של "קהילות מאבק דמוקרטיות".

ספרו האחרון של אליאס ח'ורי

בהוצאת פרדס פורסם "אדם בדמותי", הרומן השלישי בטרילוגיה "ילדי הגטו – שמי אדם" של הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי שמת באחרונה. "אדם בדמותי" חותם את סיפור מסעו של אדם דנון בין לוד, חיפה, יפו וניו־יורק. האירועים ברומן מתרחשים ברובם בניו־יורק, בסתיו חייו של אדם, כשהוא פוגש שדים ורוחות מעברו. ביניהם הוא פוגש את השחקן ג'וליאנו מר, את אמו ארנה ואת המשורר הלאומי הפלסטיני ראשד חסיין, המשמשים גם כמראות לפענוח סוד.

הרומן, שפורסם במסגרת סדרת מַכְּתוּבּ של מכון ון ליר בירושלים, נחתם בשיחה של המתרגם יהודה שנהב־שהרבני עם ח'ורי לרגל פרסום הרומן בעברית. זה ספרו התשיעי של הסופר הלבנוני המתפרסם בישראל. קדמו לו: "באב אלשמס", "יאלו", "פנים לבנות", "מסעו של גנדי הקטן", "פקעת של סודות", "ילדי הגטו – שמי אדם", "סטלה מאריס" ו"כאילו ישנה".

 עולם אחר הוא אפשרי

לאחר קריסת ברית המועצות, הצליח הקפיטליזם להציג את עצמו כמערכת הפוליטית־כלכלית האפשרית היחידה. נוצרה מציאות של ריאליזם קפיטליסטי, שבו קל לנו יותר לדמיין את סוף העולם מלדמיין את קיצו של המשטר הבורגני. בספרו "ריאליזם קפיטליסטי – האם אין אפשרות אחרות?" (הוצאת כנרת, זמורה, דביר) שוחה מרק פישר נגד הזרם.

בספר שפורסם בבריטניה ב-2009 ומאז תורגם ל־29 שפות, מביא מבקר התרבות ניתוח נוקב ומאתגר של התפתחות הריאליזם הקפיטליסטי ושל תחומי החיים שהוא חודר אליהם ומשפיע עליהם. בעזרת דוגמאות מהפוליטיקה, מהקולנוע, ממערכת החינוך ומבריאות הנפש, מראה פישר כיצד חלחלה ההשפעה המעקרת והמדכאת של ההון הגדול לכל תחומי החיים. בצד זאת הוא גם מראה דרכים אפשריות ליציאה מהמבוך ולשינוי המיוחל: "ממצב שבו דבר אינו אפשרי, לפתע הכל יכול להיות אפשרי שוב", כתב. זה ספרו של הראשון של פישר שיוצא לאור בשפה העברית והמתרגמת היא פרופ' תמר הרמן.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128894/