אמנסטי: לחקור את ישראל על הרס מכוון של עזה

יש לחקור את פעולותיה של ישראל להרחבת אזור החיץ לאורך גבולה המזרחי של רצועת עזה בחשד לפשעי מלחמה של הרס מכוון וענישה קולקטיבית  – כך קובע דו"ח חדש של ארגון זכויות האדם הבינלאומי אמנסטי אינטרנשיונל. לפי הדו"ח, הצבא הישראלי הרס שטחים חקלאיים ומבנים אזרחיים, לרבות שכונות שלמות, בתי ספר ומסגדים, תוך שימוש בכלים הנדסיים כבדים ובפיצוצים מבוקרים.

באמצעות ניתוח של צילומי לוויין וסרטונים שהעלו חיילים ישראלים לרשתות חברתיות בין אוקטובר 2023 למאי 2024, זיהה מרכז המחקר של אמנסטי רצועת הרס בגבולה המזרחי של הרצועה ברוחב של קילומטר עד 1.8 קילומטר. בכמה סרטונים נראים חיילים ישראלים חוגגים ומצלמים את עצמם על רקע הריסת בתים.

אריקה גווארה-רוסאס, מנהלת המחקר באמנסטי אינטרנשיונל, מסרה: "מסע החורבן חסר-הפשרות של הצבא הישראלי בעזה הוא מסע של הרס מתוכנן. המחקר שערכנו הראה כיצד הצבא הישראלי הרס בתי מגורים, עקר אלפי משפחות מבתיהן והפך את אדמתן לבלתי ניתנת ליישוב". "הניתוח שלנו חושף דפוס של הרס שיטתי לאורך קו הגבול המזרחי של רצועת עזה. הבתים באזור לא נהרסו במהלך לחימה – הצבא הישראלי החריב את השטח לאחר שהשתלט עליו", הוסיפה.

בכירים ישראלים הודו בהרס מכוון של מבנים לאורך הגבול המזרחי של רצועת עזה ותיארוהו כאמצעי ביטחון בתגובה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. כך הצדיק הצבא הרס של מבנים ברחבי עזה בתירוץ של השמדת "תשתיות טרור".

הרס מכוון ושיטתי

אזור החיץ המורחב שהקים צה"ל בגבול עזה-ישראל משתרע על 58 קמ"ר, שהם 16% משטחה של רצועת עזה. במאי 2024 מצא אמנסטי כי 90% מ-3,500 הבניינים באזור זה נהרסו או ספגו נזק כבד. כמו כן נפגעו 59% מהאדמות החקלאיות באזור החיץ. חוקרי אמנסטי נעזרו בראיונות עם תושבים, בצילומי לוויין, בסרטונים ובהצהרות של ישראל וחמאס כדי לבחון אם ההרס נעשה בהתאם לדין הבינלאומי, ואם ניתן להצדיקו באמצעות "כורח צבאי".

בכל האזורים שחקר אמנסטי נמצא כי ההרס נעשה לאחר שהצבא כבר השתלט על המקום, ולא במהלך לחימה בין ישראל לחמאס וליתר הפלגים הפלסטיניים. כלומר, ההרס באזור החיץ היה מכוון ושיטתי.

הדין ההומניטרי הבינלאומי אוסר על הרס רכוש של אזרחי האויב, למעט במקרים של כורח צבאי. הרס מבנים אזרחיים מתוך חשש כי ישמשו בעתיד ללחימה אינו חוקי. גם הרס של רכוש אזרחי משום ששימש בעבר גורמים חמושים אסור, ונחשב לפי הדין הבינלאומי ענישה קולקטיבית. גם כאשר מותר לתקוף מבנה אזרחי, למשל כאשר לוחמי אויב משתמשים בו בעת לחימה, על ההרס להיות מידתי ומוגבל למבנה המסוים.

המטרה: להעניש את האוכלוסייה

משום שמעשי ההרס של ישראל באזור החיץ אינם עומדים בקריטריונים שנמנו לעיל, מציין אמנסטי, יש לחקור את מעשיה בחשד לפשעי מלחמה. מחומרי החקירה עולה כי השמדת המבנים בוצעה במטרה להעניש אוכלוסייה אזרחית על פעולותיהן של קבוצות חמושות, ולכן יש לחקור את ישראל גם בחשד לענישה קולקטיבית.

אחת הדוגמאות המובאות בדו"ח אמנסטי היא הרס רחב היקף של מבנים בעיירה ח'זעה שבנפת ח'אן יונס, בה התגוררו לפני המלחמה כ-11 אלף אזרחים. בשבעת השבועות שלאחר 7 באוקטובר, נהרסו או נפגעו קשה 178 מבנים בעיירה – רובם כתוצאה מתקיפות אוויריות. לאחר הפלישה הקרקעית לעיירה בסוף דצמבר 2023 נהרסו או נפגעו קשות 850 מבנים נוספים.

בדו"ח מוזכרים סרטונים שפרסם ברשתות החברתיות חייל מגדוד 8219 של הנדסה קרבית, בהם נראים פיצוצים מבוקרים של מבנים. בסרטונים מופיעים חיילים המחייכים למצלמה, מעשנים סיגריות או נרגילות ומשיקים כוסות בעת שבניינים מתפוצצים ברקע. מעשיהם של החיילים בעת הפיצוצים מעידים כי לא נשקפה להם סכנה וכי לא היו במהלך לחימה.

ב-3 בינואר ראיין צוות של ערוץ 14 חיילים על רקע בניינים בח'זעה שיועדו להריסה. החיילים הסבירו לכתב כיצד משתמשים במוקשים כדי להרוס מבנים. הצילום הראה בניין ועליו הכיתוב "8219" – מספרו של גדוד ההנדסה הקרבית.

ד"ר סאלם קודיה, מורה שהתגורר בחז'עה עם משפחתו, סיפר: "ביתי היה במרחק 1,650 מטרים מהגבול. עזבנו את הבית ב-11 באוקטובר משום שהאזור נעשה מסוכן מדי. סביב בית המשפחה היה פרדס של שלושה דונמים מלא עצי פרי. הכל נהרס – רק ורד ועץ תפוח נשארו. היו לי דבורים ושיווקתי דבש. הכל הרוס עכשיו. מתוך 222 בתים של קרובי משפחתי באזור, רק כתריסר נותרו על עומדם. ביתי, בו חייתי עם אשתי, חמש בנותיי ובני – נהרס לחלוטין".