דורשים לחקור את השר בן גביר בחשד להפרת צו של בג"ץ האוסר עליו להתערב בפעילות המשטרה

האגודה לזכויות האזרח פנתה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, בבקשה להורות על פתיחה בחקירה נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בחשד להפרת צו הביניים של בג"ץ שאסר עליו להתערב במדיניות המשטרה בכל הקשור לחופש ההפגנה. זאת, לאחר שפורסם כי מזכירו הביטחוני של השר הנחה קציני משטרה "להכיל" את ההתפרעויות בבסיס בית ליד בסוף יולי, ולהימנע מהפעלת כוח במהלכן.

יצוין שהאגודה לזכויות האזרח, הוועד הציבורי נגד עינויים והתנועה לטוהר המידות עתרו בינואר האחרון לבג"ץ בדרישה לבטל את תיקון 37 לפקודת המשטרה, שהרחיב את סמכויות השר לביטחון לאומי והעבירה אליו סמכויות שהיו בתחום סמכותו של מפכ"ל המשטרה. בעתירה נטען כי התיקון מכניס שיקולים פוליטיים לתוך החלטות מקצועיות רגישות של המשטרה, וכי משטרה פוליטית, העושה שימוש בכוחה כדי לקדם אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים, היא סממן של משטרים דיקטטוריים.

לדברי האגודה אחרי הבחירות, עוד בטרם הוקמה הממשלה וכתנאי להקמתה, השר לביטחון לאומי בן גביר עמד על כך שפקודת המשטרה תשונה באופן שיורחבו סמכויות השר בנוגע לתפקוד המשטרה. התיקון הזה, שחוקק במהירות בתוך שבועיים, היה הצעד הראשון שסימן את המטרה והכיוון שאליהם מוביל בן גביר – הפיכת המשטרה לכלי ביצוע בידיו לקידום מדיניותו והאג'נדות הפוליטיות שלו.

אך לדברי האגודה "מאז מינויו הרבה השר בן גביר להתערב בעבודת המשטרה, כולל בשלל תחומים ואירועים שאסור לדרג הפוליטי להתערב בהם כדי להבטיח את מקצועיות המשטרה ואת פעילותה לפי החוק ובשוויון". האגודה גם חשפה את הדרכים שבהן פועל השר להשתלטות מלאה על מערך אכיפת החוק והפעלת הכוח בישראל, ואת ההשלכות העמוקות והקשות על שלטון החוק ועל זכויות האדם, שכבר ניכרות בשטח. בעתירה נכתב כי כוחה של המשטרה והפוטנציאל לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות אדם דורשים הקפדה על כך שהכוח לא יהפוך לבלתי מוגבל. הם אף דורשים הקפדה על כך שהשימוש בכוח ייעשה למטרה של אכיפת הדין בצורה שוויונית, ושלא ייעשה בו שימוש לקידום מטרות פוליטיות של מי שמחזיק ברגע נתון בהגה השלטון.

העתירה ממוקדת בהשלכות של הפיכת המשטרה למשטרה פוליטית בשלושה היבטים. ההיבט הראשון עוסק בהסמכת השר לביטחון לאומי להתוות את "מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה". בעתירה נטען כי הסמכה זו פוגעת באופן בלתי חוקתי בחופש המחאה ובחופש הביטוי, ומכפיפה את השליטה בהיקף מימושן של חירויות אלה לגורם פוליטי. כדוגמה ניתנה התערבותו של השר בהיערכות של המשטרה להפגנות נגד הממשלה, ובהתערבותו ביחס לתגובה המשטרתית להנפת דגלי פלסטין. שתי דוגמאות אלו מדגימות את הפוליטיזציה שתיגרם למשטרה כשהחלטות מקצועיות מעוצבות על ידי גורם פוליטי, שההפגנות מכוונות נגדו.

ההיבט השני עוסק בהסמכתו של השר לביטחון לאומי לקבוע "מדיניות כללית בתחום החקירות" או "עקרונות כלליים" בעניין העמדה לדין על ידי התביעה המשטרתית. בעתירה נטען כי החלטות הנוגעות לחקירות והעמדה לדין, ובכלל זה ל"מדיניות" כללית בעניינים אלה, חייבות להישאר מחוץ למגרש הפוליטי. "הגורמים הפוליטיים מצויים במצב של ניגוד עניינים מוסדי בכל הנוגע להחלטות מסוג זה", נכתב בעתירה, ולא ניתן להפקיד בידם קביעת מדיניות בתחום החקירות שיש בה להשליך על נושאים רגישים כמו מאבק בשחיתות ציבורית.

ההיבט השלישי עוסק בהוראה המסמיכה את מפכ"ל המשטרה לקבוע שפקודת משטרה לא תפורסם. בעתירה נטען שהסעיף מאפשר "חקיקת סתר" ולמנוע פרסומן של פקודות המשטרה ללא כל אמות מידה ותוך סטייה גסה מהוראות חוק חופש המידע.

המרס הוגשה בקשה לצו ביניים בעתירה, ובקשה שבג"ץ יורה לשר לביטחון לאומי להימנע מהתוויית מדיניות וממתן הוראות והנחיות בכל עניין הנוגע למימוש זכות ההפגנה וחופש המחאה, עד להכרעה בעתירה. הבקשה הוגשה בעקבות התערבותו של השר בהתנהלות האופרטיבית של המשטרה כלפי המפגינים נגד המהפכה המשפטית. בבקשה נטען שהחלטות רגישות בדבר מימוש חופש המחאה, הזכות להפגין וחופש הביטוי חייבות להיות מנותקות מהשפעת הדרג הפוליטי כדי למנוע שימוש בסמכויות הפעלת הכוח של המשטרה למטרות פוליטיות.

בית המשפט הורה למדינה להגיב לבקשה לצו ביניים עד ל-13 במרס אלא שבאותו היום הגיש השר הודעה לבית המשפט ולפיה הוא אינו סומך על היועצת המשפטית לממשלה שתייצג אותו נאמנה ומבקש לייצג את עצמו. זאת בעקבות הוראתה של היועמ""שית להקפיא את החלטתו של השר להעביר מתפקידו את ניצב עמי אשד, עד להשלמת בירור משפטי של הנושא. בית המשפט לא קיבל את בקשתו של השר לייצג את עצמו וקבע שהוא צריך לפנות קודם ליועמ"שית "כמקובל". יצוין שהכלל הוא שייצוג נפרד מתאפשר במקרים חריגים ביותר, באישור היועמ"ש לממשלה.

יומיים לאחר מכן הגישה המדינה את תגובתה לבקשה לצו ביניים. המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי גם לאחר תיקון 37 לפקודה אין לשר לביטחון לאומי סמכות לתת הנחיות מבצעיות למשטרה, במישרין או בעקיפין, ולהתערב בשיקול דעתם המקצועי של מפקדי המשטרה באירוע קונקרטי. בתגובה צוין גם שהתנהלותו של השר בשבועות האחרונים אינה חוקית, שכן היא חצתה את קו הגבול שבין קביעת מדיניות למתן הנחיות אופרטיביות לדרג המקצועי באירועים פרטניים. כעבור שבוע פרסם בג"ץ את החלטתו בבקשה והבהיר כי "על השר להימנע ממתן הוראות אופרטיביות למשטרה, בין במישרין ובין בעקיפין, והדברים נכונים במיוחד לגבי מחאות והפגנות כנגד השלטון".

ביוני נערך דיון בעתיה ובג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל התיקון לחוק. בנובמבר הוגשה שוב בקשה לצו ביניים, בדרישה להורות לשר בן גביר להימנע ממתן הוראות והנחיות בכל עניין הנוגע למימוש זכות ההפגנה וחופש המחאה. זאת לאחר שהשר המשיך להפר את הוראות היועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ, ופרסם כי הנחה את המשטרה למנוע הפגנות נגד המלחמה. בבקשה הביאה האגודה ציטוט מדבריו של בן גביר, בו הוא מתייחס להפגנה בקריאה להשבת החטופים ולהפסקת אש כאל תמיכה "בנאצים" ומבהיר שבהתאם להנחייתו, "משטרת ישראל מנעה עד כה קיום מפגני הזדהות עם הנאצים מהחמאס", אך פרקליטות המדינה "כפתה על משטרת ישראל להסכים להפגנה הזו".

בתגובת היועצת המשפטית לממשלה מתחילת ינואר השנה היא קבעה כי השר בן גביר חרג מסמכותו, וכי התערבותו בעבודת המשטרה מהווה התערבות וניסיון השפעה פסולים. שוב הוציא בג"ץ צו ביניים שאוסר על השר להתערב בהפגנות. בג"ץ קבע כי השר חרג מסמכותו וכי עליו להימנע מלתת הנחיות והוראות אופרטיביות למשטרה בכל הנוגע למימוש זכות ההפגנה.