אי-שוויון גם במיגון: העניים חשופים יותר לאיום רקטות וטילים

לפי דו"ח חדש של מרכז אדוה שפורסם השבוע, הסיכוי להתגורר בדירה עם ממ"ד גבוה יותר ככל שההכנסה גבוהה יותר. לפי אומדן שנערך במרכז אדוה המבוסס על סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2021 עמד שיעור משקי הבית מהעשירונים 8, 9 ו-10 המתגוררים בדירה עם ממ"ד על 56% ועד 60%. לעומת זאת, שיעור משקי הבית מהעשירונים 1, 2 ו-3 המתגוררים בדירה עם ממ"ד עמד על 27%, 29% ועד 31% בלבד. בעשירוני הביניים, 4 עד 7, עמדו שעורים אלו על 37% ועד 46%.

לפי הדו"ח, בשנת 2021 עמד שיעור משקי הבית בישראל המתגוררים בדירה עם ממ"ד על 43% בלבד. השאר – 67% נאלצים להסתמך על פתרונות אחרים – כאשר לרבים מהם אין מענה כלל. דוח מבקר המדינה משנת 2020, שהסתמך על נתוני פיקוד העורף, הראה שלכ-28% ממשקי הבית בישראל אין נגישות כלל לאמצעי מיגון תקני – ממ"ד, מקלט פרטי או מקלט ציבורי.

ככלל, ממ"דים נפוצים יותר בדירות חדשות, ונדירים יותר בדירות ישנות – בהם מתגוררים בדרך כלל משקי בית מעשירוני ההכנסה הנמוכים. החל משנת 1992, בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה, תקנות ההגנה על העורף מחייבות בניית מרחב מוגן בבניינים חדשים. אך בנייה של ממ"דים בדירות ישנות מתבצעת בעיקר במסגרת תוכניות התחדשות עירונית. הוצאתן לפועל של תוכניות ההתחדשות העירונית תלויה כמעט לחלוטין באינטרס הרווח הפרטי של יזמי הבנייה, וכך מופקרים דיירים בבניינים ישנים לכוחות השוק.

במרכז אדוה הדגישו: "גם בימים אלו – שבהם נמצאת מדינת ישראל תחת איום של ירי רקטי נרחב, המדינה לא מקיימת תכנית ארצית למיגון דירות". עוד נכתב בדו"ח: "ההסתמכות של סוגיית המיגון על פרויקטים של התחדשות עירונית והעובדה שדירות חדשות יותר כוללות מיגון טוב יותר, גורם לסוגיית המיגון להיות סוגייה בעלת ממדים מעמדיים, שמבטאת אי-שוויון בין משקי הבית בישראל. למרות שבשנים האחרונות קצב ביצוע הפרויקטים נמצא בעלייה, נראה כי קשירת סוגיית המיגון האזרחי למדיניות ההתחדשות העירונית, ועיצוב ההתחדשות כפרויקט תכנוני מופרט ומוכתב רווח, מובילים לכך שלא יינתן פתרון מיגון לחלק ניכר מהאוכלוסייה הזקוקה לו, לפחות לא בעתיד הקרוב ובלי שינוי מדיניות יסודי".