מרכז אדוה: תקציב ביטחון ענקי על חשבון הרווחה במדינת המלחמה המתמדת
ההוצאות הצבאיות, שעיקרן עלויות המלחמה והכיבוש והדיכוי בשטחים, יהיו השנה הגבוהות בתולדות המדינה
זינוק ניכר נרשם בגירעון בתקציב כתולדה מהגידול בהוצאות הממשלה לעומת התחזית המוקדמת, על כך דיווח "דה מרקר" (8.8). שיעור הגידול המתוכנן בהוצאות הממשלה בתקציב המעודכן ל-2024 (לאחר פרוץ המלחמה) היה 13.7%. אלא שבפועל, שיעור הגידול בהוצאות ביולי האחרון היה כמעט פי שלושה – 37%. כלומר, קצב גידול הוצאות הממשלה הואץ הרבה יותר מהמתוכנן.
הגידול ניכר היטב בהוצאות למימון המלחמה. לפי התקציב המקורי, שיעור הגידול בתקציב הביטחון היה אמור להיות 40% לעומת השנה שעברה. בפועל מימון הצבא וגופים דומים גדל פי שלושה – ב-121%. באוצר מעריכים כי עד עתה עלתה המלחמה יותר מ-140 מיליארד שקל. לשם השוואה: תקציב מערכת הבריאות השנה הוא 54 מיליארד שקל ותקציב ההשכלה הגבוהה – 13 מיליארד שקל.
התקציב הצבאי הגדול בארצות הקפיטליסטיות
ההוצאות הצבאיות, שעיקרן העלויות של המלחמה בעזה ושל הכיבוש והדיכוי בשטחים הפלסטיניים, יהיו השנה הגבוהות בתולדות המדינה. לכן, באוצר מתכננים שורה של צעדים על מנת שהעובדים, הגמלאים והמובטלים יישאו בעיקר הנטל. על פי מחקר שפרסם השבוע (12.8) מרכז אדוה בשפה האנגלית בכותרת: "תקציב הביטחון של מדינה במלחמה מתמדת", פרט לתקופות מסוימות, תקציב הביטחון עמד בראש ההקצאות הממשלתיות במשך כל תולדות המדינה.
במחקר טוענים ד"ר שלמה סבירסקי ואתי קונור-אטיאס כי השינוי המרכזי בהוצאות הביטחון נרשם ביוני 1967, בעת שישראל כבשה את הגדה המערבית, רמת הגולן, ירושלים המזרחית, רצועת עזה וחצי האי סיני. כיבוש שטחים אלה, מודגש, "הפכו את ישראל לשחקן אסטרטגי מרכזי במזרח התיכון". ישראל הפכה פרוקסי של ארה"ב המגינה על האינטרסים האמריקאיים באזור. זו הסיבה שישראל מקבלת את הסיוע הצבאי האמריקאי הרחב ביותר בהיקפו (עד לפרוץ מלחמת רוסיה באוקראינה).
הגידול המתמיד בהוצאות הביטחון הפך את ישראל כבר ב-2020 לבעלת הכוח הצבאי התשיעי בגודלו בעולם, יחסית לאוכלוסייתה, מתוך 162 מדינות. 4.2% מכוח העבודה של ישראל מגויס לצבא בכל רגע נתון. על פי נתוני 2022, התקציב הצבאי של ישראל, כ-4.5% מהתוצר, הוא הגדול ביותר יחסית לתקציב זה במדינות הקפיטליסטיות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), לרבות אצל מעצמות גדולות כגון ארה"ב, בריטניה, גרמניה וצרפת. פרופ' יוסף זעירא סבור, כי המשקל של ההוצאות הצבאיות גדול אף יותר – 5.7%, וזאת בהתחשב באובדן התוצר עקב מספרם הגדול של הצעירים בגיל העבודה המשרתים בצבא.
מתנה אמריקאית שתלויה בדבר
לדברי סבירסקי וקונור-אטיאס, לתקציב ביטחון כה מנופח השלכות ישירות על הרווחה, החינוך והבריאות. ההוצאות האזרחיות של מדינת ישראל מסתכמות ב-33% מהתקציב – לעומת ממוצע של 42% במדינות הקפיטליסטיות המתקדמות. קרי: ההוצאות האזרחיות קטנות ברבע לעומת מדינות OECD. חשוב לזכור שההוצאות האזרחיות גדלות יחד עם גידול צרכי הרווחה, הדיור והחינוך בעקבות המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023 ושסופה לא נראה באופק.
"בהתחשב בהוצאות הביטחון הגדולות, ישראל לא יכולה לשמור על מעמדה הצבאי-האימפריאלי ללא סיוע חיצוני של ארה"ב", קובעים מחברי הדו"ח. על פי המועצה ליחסים בינלאומיים של ארה"ב, 15% מתקציב הביטחון של ישראל מקורם בהקצאות של תקציב ארה"ב. אך ל"מתנה" האמריקאית (שאת חלקה יש להחזיר) גם עלויות מקומיות בכוח אדם, חימוש, דלק, תחזוקה ועוד" הדגישו.
הנדיבות האמריקאית תלויה בדבר: השירות המתמשך של ישראל את צורכי האסטרטגיה הגלובלית של ארה"ב אף הוא טוב לביזנס: זה סבסוד ישיר לתאגידי הנשק האמריקאיים הגדולים, שכן חלק לא מבוטל מההזמנות עבור הצבא הישראלי מתבצע על אדמת ארצות-הברית.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/126866
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il