הרציף הצף של צבא ארה"ב בחופי עזה: אמצעי לשליטה אימפריאליסטית ברצועה

השבוע הודיע צבא ארצות הברית על פירוק הרציף הצף שהוקם במאי מול חוף עזה. הקמת הרציף הייתה לכאורה חלק מתגובה בינלאומית מהירה, אשר נועדה להבטיח זרימת סיוע הומניטרי לעזה. זאת על רקע האזהרות המחריפות מפני רעב ברצועה. עם זאת, מאז ראשית הפרויקט הטילו רבים ספק ביעילותו של הרציף, הזמני לכאורה, והביעו חשש מפני התוכניות האמריקאיות ארוכות הטווח עבורו. ואכן, פריקת משלוח הסיוע ההומניטרי הראשון ברציף התרחשה במקביל להרחבת המתקפה הישראלית ברפיח ולכיבוש מעבר הגבול – הפתח היחיד של תושבי עזה למצרים.

אורכו של הרציף הצף כ-550 מטר. הוא ניצב בקצה מסדרון נצרים, בו הקימה ישראל בסיסים צבאיים ולוגיסטיים במטרה להפריד בין דרום רצועת עזה לצפונה ולבסס בשטח נוכחות ישראלית ארוכת-טווח. לפי דיווחים בתקשורת, הרציף יאפשר לצבאות ארה"ב וישראל להעביר לרצועה כמות סיוע השקולה ל-150-90 משאיות ביום – כמות נמוכה בהרבה מ-500 המשאיות ביום הנדרשות לסיפוק צרכיהם הבסיסיים של הפלסטינים, לפי נתוני האו"ם. יש לציין כי מאז השקת הרציף ועד לפרסום המאמר (26.6), הועבר דרכו סיוע בכמות השקולה ל-250 משאיות בלבד.

משלוחי סיוע הומניטרי שאושרו בידי ישראל אמורים להגיע מקפריסין לרציף, שם יפורקו ויאוחסנו בידי ארגוני סיוע בינלאומיים לפני חלוקתם לאזרחים בעזה. הממשל האמריקאי הדגיש שוב ושוב, כי חייליו האחראים לתפעול הרציף לא ידרכו על אדמת עזה, אלא יוסיפו להתגורר בספינות אמריקאיות העוגנות במרחק קילומטרים מהחוף. עלות ההקמה והתפעול של הרציף נאמדת ב-230 מיליון דולר, אך היא צפויה להאמיר בשל תקלות חוזרות ונשנות. יתר על כן, בעוד שסוכנות הסיוע הבינלאומי של ארה"ב (USAID), תוכנית המזון העולמית וארגונים בינלאומיים נוספים משתפים פעולה עם צבא ארה"ב בהגשת סיוע דרך הרציף, אונר"א מודרת ממנו – ניסיון ברור מצד ארה"ב לדחוק את סוכנות האו"ם לשוליים.

מצרים הביעה דאגה נוכח התוכניות להעברת סיוע באמצעות הרציף במקום במעבר היבשתי. עם זאת, האיחוד האירופי, איחוד האמירויות ומדינות נוספות בירכו על הפרויקט והביעו רצון לקחת בו חלק. הרציף האמריקאי פועל בשיתוף פעולה עם "יוזמת אמלתיאה" הקפריסאית. במסגרת יוזמה זו הוקמה בסוף 2023 ועדה אירופית רב-לאומית (הכוללת נציגים מישראל) האוספת, מאחסנת ובודקת במל לרנקה סיוע הומניטרי המועבר לעזה בליווי ספינות מלחמה.

הרציף ככסות פוליטית וניצול הזדמנות

מאז ראשית המלחמה בעזה, ניצל הממשל האמריקאי מאמצי סיוע הומניטרי ככסות לסדר היום הפוליטי שלו. לדוגמא, הצנחת הסיוע הלא-יעילה בידי ארה"ב ובעלות בריתה נועדה לשנות את התפיסה הציבורית בדבר תפקידה של ארה"ב בעזה – ממחרחרת מלחמה למושיעה הומניטרית. הרציף משמש להדיפת ביקורת פנימית וחיצונית על המעורבות האמריקאית בהפצצות, בהרעבה ובמניעת סיוע. ככל שהבחירות לנשיאות מתקרבות, כך מגביר ממשל ביידן את מאמציו למרק את תדמיתו דרך פעולות רהב הומניטריות.

בפועל, הרציף הצף משרת את המטרות הפוליטיות והצבאיות של ארה"ב באזור, ועלול להצביע על ראשיתה של נוכחות צבאית אמריקאית קבועה במזרח הים התיכון. נוכחות זו תגביר את השליטה האמריקאית במעברים הימיים, וזאת על רקע המתקפות של החות'ים המשבשות את המסחר הימי. הרציף גם עלול לשמש קו סיוע לוגיסטי קבוע לבסיס הצבאי האמריקאי בנגב, אשר הורחב לאחרונה כדי לחזק את הנוכחות האסטרטגית של ארה"ב באזור.

המגזר הפרטי בארה"ב מנצל גם הוא את ההזדמנות להרוויח מהסבל הפלסטיני בעזה. הביטוי המובהק ביותר לכך הוא הקמת החברה פוגבו (FOGBOW) בידי קבוצה של קצינים, אנשי ביון ודיפלומטים לשעבר. פוגבו אמנם הוקמה ב-2022, אך הפרויקט הראשון שלה הוא – השכרת כלי שיט לסוכנויות ממשלתיות לצורך העברת סיוע הומניטרי לעזה. בכירים בפוגבו אישרו כי בכוונתם להשתמש ברציף האמריקאי להעברת סיוע לעזה. ישנם המשערים, כי צבא ארה"ב עשוי בעתיד להעביר את השליטה ברציף לידי החברה. פוגבו אף מנהלת משא ומתן עם אנשי עסקים פלסטינים מחוץ לעזה בנושא שיתופי פעולה לאחסון וחלוקת הסיוע.

דחיקת מתחרים לשוליים

הרציף משרת לא רק אינטרסים אמריקאיים. בתקשורת הישראלית דווח במארס 2024 כי רעיון הרציף הצף הוצע לראשונה בידי ראש הממשלה נתניהו כבר בסוף אוקטובר 2023. ממשלת ישראל דנה ברעיון דומה לפני שנים: הקמת אי מלאכותי מול חופי עזה שיאפשר העברת סיוע הומניטרי ללא שימוש במעברים יבשתיים. לכן, אין זה מפתיע שבכירים ישראלים קידמו בברכה את הרציף האמריקאי – לרבות שר הביטחון יואב גלנט שטען כי הרציף "יקדם את הפלת שלטון חמאס בעזה".

היגיון זה פועל גם נגד אונר"א – גורם נוסף אותו מבקשת ישראל לערער. ההתערבות הפתאומית של גורמים ממומנים היטב כמו המטבח העולמי המרכזי, פוגבו ו-USAID מזינה את הטענה כי אונר"א היא בת-תחליף. הדחיקה לשוליים של שחקני מפתח מאפשרת לישראל להניח את התשתית לעיצוב מחדש של עזה. מיקומו של הרציף בקצה מסדרון נצרים אינו מקרי. הצבא הישראלי החל בסלילת הכביש באוקטובר 2023 והשלימו במארס 2024. חודשיים מאוחר יותר הוקם הרציף בנקודת הסיום של הכביש. מיקומו בקצה אזור החיץ המבתר את רצועת עזה מעיד על כוונה של הצבא הישראלי לשמש גורם מפתח בחלוקת סיוע בעזה. תפקיד זה ישמש את ישראל ככלי לשליטה ארוכת טווח.

תוכנית זו משתלבת היטב בחזון ארוך-הטווח של ישראל לרצועת עזה, הכולל סגירה מוחלטת של מעבר רפיח, חיסול פעילותה של אונר"א, ובנייה מחדש של ההנהגה והמינהל המקומיים. שיטה ידועה אחת היא העצמת חמולות מקומיות במטרה לשחזר בעזה את "אגודות הכפרים" שפעלו בגדה המערבית הכבושה בשנות ה-70. החמולות ינהלו את ענייניה הפנימיים של עזה ויחלקו סיוע הומניטרי תחת פיקוח ישראלי.

לכן יש לראות ברציף מרכיב בתוכניות ארוכות הטווח של ארה"ב וישראל לעזה. סביר כי הרציף ישמש צינור חיוני להעברת סיוע לרצועה באופן העוקף כל גורם פלסטיני עצמאי. כך יאפשר הרציף לישראל לדחוק לשוליים גורמי כוח מתחרים ולבסס את מעמדה כפטרונית של האוכלוסייה העזתית. בה בעת, הוא יאפשר ארה"ב למרק את תדמיתה ולטשטש את תפקידה באסון המתחולל בעזה.

תרגום מאנגלית ועריכה: אסף טלגם

עוד בנושא: https://zoha.org.il/129113