ח"כ עטאונה דורש שמרכזי החוסן יטפלו באוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב

ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש) דורש כי מרכזי החוסן הפועלים בדרום יטפלו גם בטראומה של האוכלוסייה הערבית-בדואית המתמודדת עם פגעי המלחמה – לרוב ללא מקלטים ומיגוניות ושבתיה נהרסים בקצב הולך וגובר. כך הדגיש בישיבת ועדת הבריאות של הכנסת שנערכה ביום שלישי ושדנה על פעילותם של מרכזי החוסן.

​בישיבה נחשף שעד לסוף 2023 ניתן במרכזי החוסן טיפול ל-17,825 מטופלים, פי שלושה מהמטופלים בכל שנת 2022 (5,148). כ-76% מהמטופלים היו מהדרום. יצוין שבאזור הדרום פועלים שמונה מרכזי חוסן: אשקלון, חוף אשקלון, אשכול, שדרות, שער הנגב, שדות נגב, מערב הנגב ובאר שבע. אבל חרף משקלה של האוכלוסייה הערבית-בדואיות בנגב – אף מרכז חוסן לא הוקם בקרבה.

בעקבות הדרישה של ח"כ עטאונה, יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי (ש"ס) דרש לקבל בתוך שבועיים ממשרד הבריאות מידע על מספר הפונים למרכז החוסן בקרב חברה הערבית-הבדואית, על זמני ההמתנה ועל הפעולות הנעשות בקרבה כדי להגביר את המודעות ולהנגיש את שירותי מרכזי החוסן לאוכלוסייה.

בנוסף, התבקשו משרדי הבריאות והפנים למצוא פתרונות למחסור במבנים – ובדגש על מבנים ממוגנים – לפעילות מרכזי החוסן. משריקי קרא למשרדי הממשלה החברים בוועדת ההיגוי העליונה להעביר את תקציבי מרכזי החוסן לבסיס התקציב, כדי לאפשר למרכזי החוסן ודאות תקציבית ואפשרות לתכנן לטווח ארוך. בנוסף, התבקשו משרד הבריאות וקופות החולים להבהיר לוועדה – מה נעשה ומה מתוכנן לעשות למען התיאום בין מרכזי החוסן לשירותי בריאות הנפש ולהבטחת רצף טיפולי.

מרב פלג-גבאי וד"ר רוני בלנק, חוקרים במרכז המידע והמחקר של הכנסת, סיפרו כי כיום פועלים 15 מרכזי חוסן בישראל, מתוכם חמישה בעוטף עזה. הקמתם לא התבצעה כחלק מתוכנית לאומית סדורה, והם הוקמו בהדרגה על ידי גורמים שונים בתקופות שונות. בלה בן גרשון, מנהלת המחלקה לטראומה נפשית במשרד הבריאות, השיבה כי המרכזים דווקא הוקמו כחלק מתכנית מסודרת ומתוכננת. מרכזי החוסן הוקמו בהדרגה החל מ-2006, כשהממשלה הטילה עליהם את האחריות לספק תמיכה נפשית לתושבי הדרום הנמצאים תחת איום הרקטות, באמצעות מענה טלפוני וקו חם לפניות ראשונות, ומתן טיפולים נפשיים במסגרות שונות – אישיים, קבוצתיים ומשפחתיים. התפקיד השני של מרכזי החוסן הוא פיתוח חוסן קהילתי באמצעות סדנאות לקבוצות שונות באוכלוסייה, והשלישי הוא היערכות הרשות לשעת חירום באמצעות הכשרות של צוותי הרשויות, עובדים סוציאליים וצוותי כוננות ושיפור מוכנותם לשעת חירום.

על פי תחקיר שפורסם באתר "המקום הכי חם בגיהנום" באוקטובר האחרון, בחודשים שלפני המלחמה מרכזי החוסן בדרום התריעו על קריסה, בממשלה החליטו להתעלם בדיון בוועדת הבריאות ביולי אמר ראש המועצה האזורית שדות נגב כי הכספים שהבטיחה הממשלה לחיזוק מרכזי החוסן הם "עבודה בעיניים". מנהלת מערך מרכזי החוסן סיפרה כי הגישה בקשה לתוספת של חמישה מיליון שקל לטובת שמונת המרכזים בדרום ונשארה ללא מענה. לעומתם, ארבעת מרכזי החוסן בהתנחלויות בשטחים הכבושים קיבלו אשתקד תוספת של 6 מיליון שקל.

הכתבה שפורסמה ב"מקום הכי חם בגיהנום":

עוד בנושא: https://zoha.org.il/126925