דיון במחוזי בבאר שבע בכוונה לגרש את תושבי הכפר ראס ג'ראבה כדי להרחיב את דימונה

בבית המשפט המחוזי בבאר שבע יתקיים מחר (רביעי) בשעה 11:30 דיון בערעור שהגישו תושבי הכפר ראס ג'ראבה שליד דימונה, נגד כוונת המדינה לגרש אותם. כל תושבי הכפר קיבלו צווי סילוק, המחייבים אותם לעזוב את האדמות ההיסטוריות של משפחתם, משפחת אלהואשלה, שנושלה כבר מרוב אדמתה. זאת כדי להקים את שכונת רותם, שתשויך לדימונה, בשטח של יותר מ-10 אלף דונם.

בהליך שעליו מתקיים הערעור פסק בשנה שעברה בית המשפט, שמכיוון שרשות הבדואים קבעה – על כל 600 תושבי הכפר לעבור להתגורר בערערה או בקסר א-סיר. כנהוג בהליכים דומים, בית המשפט התעלם מדרישת התושבים להחליט בעצמם היכן יגורו. דרישתם היא להשתלב בשכונה ייעודית ברובע הענק, בו מתוכננות 10 אלף יחידות דיור. אף שהם זקוקים לאחוז בלבד מיחידות הדיור המתוכננות, בית המשפט פסק שאת זכותם לפיצוי הם יכולים לממש רק ביישוב ערבי-בדואי.

רבים מתושבי הכפר הלא מוכר ראס ג'ראבה מועסקים בדימונה, ועיקר השירותים להם נדרשו התושבים סופקו בה. תושבי הכפר הביעו את רצונם להשתלב בהרחבה החדשה של העיר, בין אם באמצעות הכרתם ככפר עצמאי השייך למרחב האורבני של דימונה, ובין אם על ידי שילובם בעיר כשכונה בעלת אופי המתאים לאורחות חייהם.

המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב מסרה "אי אפשר גם לנשל, גם לכפות הפרדה גזעית, וגם להתהדר במערכת משפט העומדת בתקנים הדמוקרטיים. יש גבול לאבסורד. בואו להפגין סולידריות בדיון. שיהיה ברור גם לתושבי הכפר וגם לשופט שהם לא לבד במאבק באי הצדק". יצוין שבעקבות פסק הדין מסר מרכז עדאלה המייצג את התושבים: "החלטת בית המשפט מהווה ראיה לביצוע פשע האפרטהייד".

מרכז עדאלה רואה בפסק הדין המחשה לכך שמשטר המקרקעין של מדינת ישראל וההסדרים החוקיים שהיא יצרה כדי לבססו, מייצרים מערכת סדורה של הפרדה גזעית שעולה כדי ביצוע פשע האפרטהייד לפי המשפט הבינלאומי. עוד עולה בבירור מפסק הדין, כמו גם במקרים של כפרים אחרים שנעקרו כדוגמת אום אלחיראן, שאין בזכויות המעוגנות בחוקי היסוד בישראל, כדי לספק הגנה לזכויות חוקתיות של פלסטינים או לרפא את העקרונות הגזעניים שבבסיס מדיניות ההתיישבות של ישראל. תחת הערכים החוקתיים בישראל, הכוללים את אלו המעוגנים בחוק יסוד: הלאום, וחוק יסוד: מקרקעי ישראל, העקירה הכפויה של הכפר ראס ג'ראבה לשם יישוב יהודים תחתיו, נתפסת כממלאת תכלית ראויה, שהיא לפעול לטובת ציבור שהאזרחים הערבים-פלסטינים אינם חלק ממנו.

מרכז עדאלה מסר אשתקד בתגובה לפסק דין: "מאז הנכבה פועלת המדינה באמצעות זרועותיה השונות לעקור את התושבים הבדואים שנותרו בנגב לאחריה, ולרכז אותם למרחבים מצומצמים וביישובים מופרדים, בהם נכפים עליהם תנאי מחייה ירודים בהתעלם מצרכיהם הבסיסיים ומתרבותם. את הממשל הצבאי החליף מארג של גופים, בהם רשות הבדואים, רשות מקרקעי ישראל, ויחידות האכיפה השונות שמופנים באורח גזעני נגד קבוצה אתנית אחת. הללו ממשיכות לפעול במרץ כדי לעקור אוכלוסייה ילידית מאדמתם, בהתבסס על הגדרתה כ'אדמת מדינה'".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/122988/