הפרות של זכויות אדם, תנאי כליאה קשים וללא ביקורת שיפוטית: אסכולת אבו גרייב בשדה תימן

"מעשי התאכזרות", כותבים פיליפ גורביץ' וארול מוריס, "הם סיפור משעמם. שוב ושוב, לילה של גיהינום ועוד לילה של גיהינום, אותה שגרה ישנה חייתית, נואלת ומייגעת: להכריח אנשים לזחול; להכריח אנשים להיאנק; לתלות אנשים מהסורגים; לדחוף אנשים; להכות אנשים; להעמיד אנשים לקפוא במקלחת; להטיח אנשים אל הקיר; להביא אבות כבולים לפני בניהם ובנים לפני אבות".  

הציטוט לעיל הוא מספרם של גורביץ' ומוריס "הבלדה של אבו גרייב", שראה אור בעברית ב-2010 בתרגומה של חנה עמית. בספר מתוארת מסכת ההתעללויות בעצורים למטרות חקירה בכלא אבו גרייבהשוכן מערבית לבגדד. הן תועדו ב-2004 במצלמות המתעללים, שלוחי ארצות-הברית בימי מלחמת עיראק, כשהקורבנות בתנוחות מכאיבות ובדימויים פורנוגרפיים. כלא אבו גרייב שימש כמרכז עינויים עוד בתקופת הכיבוש הבריטי ובהמשך – בימי משטרו של סדאם חוסיין. בעקבות הדלפת התמונות המזוויעות, הפך אבו גרייב סמלה המכוער של המלחמה הגלובלית בטרור המוסלמי, עליה הכריז הנשיא האמריקאי ג'ורג' וו. בוש בעקבות פיגועי התופת של ארגון אל-קאעידה בארה"ב בספטמבר 2001.

ומאבו גרייב לישראל: הפרות קשות של זכויות אדם בבתי כלא ובמתקני מעצר וחקירות בישראל מתועדות בעשרות דו"חות שפורסמו בשנות הכיבוש אך נשכחו. את אחד מהם, שהצטרף למדף הפרוזה העברית ב-2010, פרסמו הארגונים בצלם והמוקד להגנת הפרט תחת הכותרת: "שיטות חשוכות: ההתנהלות כלפי עצורים פלסטינים במתקן החקירות של השב"כ בפתח תקווה". בדו"ח מובאות עדויותיהם של 121 פלסטינים, מרביתם מצפון הגדה המערבית, שהוחזקו במהלך 2009 בין ימים אחדים לחודשיים במתקן השב"כ. העצורים העידו על תאי מעצר זעירים ואטומים שלחלקם הוזרם אוויר בטמפרטורות קיצוניות, ובחלקם דלק במשך 24 שעות ביממה אור בוהק שגרם קשיים בראיה. בחדרי החקירות הוחזקו העצורים כשהם כבולים לכיסא מקובע לרצפה באופן ששלל מהם תנועה; נמנעה מהם שינה במשך למעלה מיממה; והם ספגו השפלות מילוליות ואיומים על משפחותיהם.

מאות התלונות, שהגישו במשך השנים למשרד המשפטים פלסטינים שנפגעו במתקני החקירות, לא הובילו ולו לחקירה פלילית אחת. שיטות החקירה הוצדקו בטענה שהן חיוניות למלחמה בטרור, למרות שהעצורים ברובם לא נחשדו בעבירות חמורות ולא נתפסו כסיכונים מידיים, ורק חלקם הואשמו בפעילות פוליטית או דתית במהותה.  

"לוחם בלתי-חוקי"

בניגוד למתקני המעצר והחקירות של חשודים בהשתייכות לארגוני טרור שהקים CIA מחוץ לגבולות ארצות-הברית ומחוץ לחוק וכונו "אתרים שחורים", ושלא כמו הכלא שהקים צה"ל בתקופת מלחמת לבנון הראשונה בכפר אל חיאם בדרום לבנון ופעל עד הנסיגה ממנה במאי 2000, מתקן שדה תימן ממוקם בבסיס צבאי בסביבת באר שבע. במלחמות עופרת יצוקה וצוק איתן בעזה הוא שימש כמתקן כליאה וחקירה מתוקף "חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים" שאושר בכנסת ב-14 במרס 2002 וכך הוא משמש גם כיום. עצורים בו תושבי עזה שכל אחד מהם מוגדר טרוריסט, או בלשון החוק: "לוחם בלתי חוקי", שלא מתקיימים לגביו התנאים במשפט הבינלאומי ההומניטרי המקנים מעמד של שבוי מלחמה.

לכאורה פועל מתקן הכליאה לפי חוק. אך החוק עצמו הותאם לדרישות הצבא והשב"כ ומאפשר מעצר בלתי מוגבל בזמן, ללא ביקורת שיפוטית הולמת ובתנאי כליאה קשים ואלימים. מאז נרשם בספר החוקים, נוספו לו ארבעה תיקונים שהקשיחו את תנאי הכליאה והחלישו את הביקורת השיפוטית. האחרון שבהם חוקק באפריל השנה. גם מעגל המוסמכים להוציא צווי מעצר על פיו הורחב, והסמכות שניתנה בחוק לרמטכ"ל הועברה לאלוף משנה.

לא רק סאדיזם, אלא תורת חקירה עוקפת חוק

את תנאי הכליאה המחפירים בשדה תימן חשפה עוד בדצמבר 2023 הגר שיזף, עיתונאית "הארץ". ב-7 במרס דיווחה שיזף על 27 עצורים עזתים שמתו במתקן המעצר מאז 7 באוקטובר. בכתבתה דווח גם על מות עצורים במחנה ענתות ועל עצורים, בהם קטינים וזקנים, המוחזקים כשידיהם אזוקות ועיניהם מכוסות במשך רוב שעות היממה.  

ב-4 באפריל ש"ז חשפה שיזף את מכתבו של רופא שובר שתיקה, שגויס לבית חולים שדה שהוקם במתקן המעצר שדה תימן. במכתבו, שהופנה לשרי הביטחון והבריאות וליועצת המשפטית לממשלה, הדגיש הרופא כי פעילות המתקן אינה תואמת את התנאים הקבועים בחוק כליאתם של לוחמים בלתי-חוקיים, ובהם הזכות לטיפול רפואי ותנאי קיום היגייניים שאינם מסכנים את חיי העצורים. הגפיים של כמה עצורים, כתב הרופא, נכרתו בעקבות איזוק ממושך אשר הוביל להתערבויות ניתוחיות חוזרות ונשנות. יותר ממחצית מהמטופלים בבית החולים הזה סובלים מפציעות שנגרמו להם בעת המעצר.

על פי נתוני שב"ס, נכון ל-1 באפריל 2024 כלואים בישראל 9,312 פלסטינים, ובכללם 849 עצורים מכוח חוק לוחמים בלתי-חוקיים. התמשכות המלחמה בעזה עד "הניצחון המוחלט" על חמאס, עלולה למסד את שדה תימן ומתקני מעצר וחקירה שיתווספו לו ככל שיעלה מספר העצורים, תוך החמרה של תנאי הכליאה והחקירה ועם הקלות נוספות בחוק.

האגודה לזכויות האזרח והארגונים גישה, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם והוועד נגד עינויים פנו לפרקליטה הצבאית הראשית בדרישה לסגור לאלתר את שדה תימן, להעביר את הכלואים בו למתקני כליאה "מוסדרים שבהם יוחזקו בהתאם לתנאים בחוק", ולמצות את הדין עם האחראים לפגיעות בהם. אלא שפלסטינים שהיו עצורים בבתי הכלא ה"מוסדרים" מעידים על תנאי כליאה וחקירה נוראים לא פחות. אם כן, מדובר לא רק בתופעות של סאדיזם לשמו, אלא בשיטות חקירה המבוססות על שבירת רוחם ועל החלשת גופם של העצירים, ושעליהן חובה למחות ולהתריע.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128883/