בגרמניה מחריף הפולמוס סביב המלחמה בעזה; ישראלים למען השלום מוספים להפגין בברלין

בימים האחרונים אמצעי התקשורת בגרמניה החלו לפרסם דיווחים די אובייקטיביות על המלחמה האינסופית בעזה. ההפגנות בקמפוסים האמריקאיים מעוררות גם בגרמניה ויכוחים רציניים בציבור,במיוחד בקרב סטודנטים ובחוגים המקורבים לכנסייה הפרוטסטנטית. בוויכוחים אלה נשמעים גם קולות נבונים.

את חמתו של רון פרושאור, שגריר ישראל בברלין, העלה פרופסור ישראלי לפילוסופיה המלמד בארצות-הברית והמרואיין לעתים קרובות בתקשורת הגרמנית. שמו עמרי בהם והוא תומך בהפסקת הכיבוש וחולם על פדרציה ישראלית-פלסטינית. השגריר, נציג שחצני מובהק של הקליקה המיליטריסטית, טוען שבהם הוא "אנטישמי מסוכן".

הנכונות להניף את אלת האנטישמיות על כל מי שמתנגד למדיניות של ממשלות ישראל גוברת. למרבה הצער נרתמים למסע הגס הזאת גם נציגים רשמיים רבים של יהודי גרמניה. חשוב לציין, כי בין העילית של הנציגות היהודית לבין היהודים עצמם קיים פער עצום. בעוד שהנציגים-הפונקציונרים הם ברובם בנים או בנות של יוצאי גרמניה שחזרו אליה לפני שנים רבות או ישראלים לשעבר, הרי הציבור היהודי מורכב ברובו ממהגרים שהגיעו לגרמניה לפני כ-20 שנה ממדינות שהיו חלק מברית-המועצות. הפערגורם מתיחות רבה ומה שמאחד אותם (בינתיים) זו התמיכה גם של אלה וגם של אלה במיליטריזםהישראלי; ובכל זאת, קיימת בקרב האזרחים היהודים בגרמניה התנגדות רצינית לקו ריאקציוני זה.

בגרמניה ישנם ישראלים המתנגדים למלחמה, הפועלים תוך האווירה העכורה של תוקפנות צבאית, גסות פוליטית ואלימות מילולית. יצוין שמזה חודשים ארוכים עשרות ישראלים, יחד עם תומכים גרמנים, מפגינים מדי יום שישי מול משרד החוץ בברלין תחת הכותרת "ישראלים למען שלום", המחאה המתמשכת נערכת בקריאה להפסקת אש מיידית ברצועת עזה והמפגינים נושאים כרזות בעברית, גרמנית ואנגלית עליהן נכתב "ישראלים למען הפסקת אש", "ישראלים נגד טיהור אתני", "די למלחמה", "רק שלום יביא ביטחון", "ישראלים נגד בכיבוש", "כולם תמורת כולם", "זכויות אדם לכולם" ו"הפסיקו את הטבח ברצועת עזה". כמו כן, המוחים קוראים לשחרור כל החטופים ולפתרון מדיני לסכסוך. גם אתמול (שישי) התקיימה הפגנה נוספת מול משרד החוץ הגרמני בדרישה להפסקת הפלישה לרפיח.

בתחילת החודש הבא ייערכו באירופה, לרבות בגרמניה, הבחירות לפרלמנט האירופי שמשכנו בשטרסבורג. בבחירות אלה יש יתרון גדול – עדיין אין בהן אחוז חסימה. המשמעות היא שכל מפלגה שתשיג ולו מנדט אחד – תהיה מיוצגת בפרלמנט זה. לקראת הסתיו אמורות להתקיים בחירות במדינות מזרח גרמניה, ושם הכל עדיין בחזקת משוואה עם נעלמים רבים ולא ברור את המשך המלחמה בעזה ישפיע על עמדות המפלגות השונות והאם יהיה לכך השלכות על אופן ההצבעה.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/127115/