הקצנה מדאיגה ברגשות שליליים: ממשלת הימין דרדרה את היחסים בין יהודים וערבים לשפל

אחרי 7 באוקטובר ותחילת המלחמה בעזה, הזהיר איתמר בן גביר (עוצמה יהודית), שר הביטחון הלאומי ופירומן חובב מצלמות ידוע, בראיונות ובהצהרות לתקשורת מפני "שומר חומות 2". הוא כיוון למהומות שפרצו בסבב הלחימה הקודם בעזה ב-2021, אז גורמים לאומנים בערים המעורבות שיסו יהודים בערבים ולהיפך.

הקומיקאי שחר חסון, המחקה את השר איתמר בן גביר בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת", אמר בתוכנית ששודרה לפני כחודש: "עלק ערים מעורבות, יאללה תתערבבו כבר". גם בתוכנית "ארץ נהדרת" וגם במציאות מאוכזב "פיתמר" כי לא התפתח עימות דמים בערים המעורבות.

השר הגזען איננו רואה באחר בן אדם. אולם במלחמה זו, מהנוראות שידעו העמים הישראלי והפלסטיני, אזרחי ישראל הערבים לא זכו מן ההפקר. כעשרים בדואים שמשפחותיהם מתגוררות בנגב המערבי שילמו בחייהם. בין החטופים גם אזרחים בדואים, ומשפחותיהם פעילות במטה פורום משפחות החטופים. לאזרחים הערבים-בדואים היו קשרי חברות וקשרי עבודה עם חברי הקיבוצים ותושבי הערים והמושבים בעוטף עזה שנטבחו ב-7 באוקטובר. ההלם והזעזוע הכה בכולם, יהודים וערבים.

מחקר עומק חדש של מרכז אקורד באוניברסיטה העברית בירושלים עסק בשאלה, איך השפיע 7 באוקטובר על יחסי יהודים וערבים. מהמחקר עולה, שבתקופת הזמן הנבדקת חלה הידרדרות ביחסים בין יהודים וערבים שהתבטאה ברגשות שליליים, בפחד ובהתרחקות. במחקר מדגישים כי החשש מהתלקחות בתוך הערים הוביל מנהיגים חברתיים יהודים וערבים להקים משמרי שותפות, אשר שיפרו את היחסים בין הקבוצות על אף הזעזוע שנגרם למרקם החיים.

הקצנה מדאיגה ברגשות שליליים

המחקר הפסיכו-פוליטי בדק בקרב יהודים וערבים רגשות כמו פחד, כעס, שנאה, השפלה, אמפתיה. באופן מכליל,  יהודים חשו יותר רגשות שליליים כלפי ערבים ואילו ערבים חשו יותר אמפתיה ופחד. "הממצא המרכזי במדידה הנוכחית הוא שההקצנה המדאיגה ברגשות השליליים לא השתנתה – לא לטובה ולא לרעה, והמצב כרגע יציב". החוקרים מציעים דרכים כיצד לשפר את היחסים בין שתי הקבוצות: שימור מפגשים יומיומיים חיוביים – שיתוף פעולה בלימודים, המשך עבודה יחד על פרויקטים ומשימות במקומות העבודה, אירוח ואפילו ברכת בוקר טוב במקום העבודה או ברחוב.

לפי המחקר, "בין אוקטובר 2023 לבין ינואר 2024 יותר ערבים חושבים שהממשלה הנוכחית היא הגורם העיקרי שיביא להסלמה בין יהודים וערבים ופחות חושבים שהסכסוך הישראלי-הפלסטיני יוביל לכך". לגבי תחושת הרדיפה והפחד מהבעת דעה בקרב הציבור הערבי בישראל, ציינו חוקרי מרכז אקורד: "ישנו חשש בקרב האזרחים הערבים מהשלכות כתוצאה מהבעת דעתם האמיתית בסקרים, וחשש להביע עמדות ורגשות שליליים כלפי הציבור היהודי".

אשר לתגובת הציבור היהודי להפצצות הבלתי-פוסקות על עזה, שגרמו למותם של יותר מ32,000 איש, נכתב:  "יהודים מביעים רמות גבוהות מאוד של פחד, שנאה והימנעות מנוכחות בסביבת ערבים. 88% מהיהודים תופסים את התגובה של ישראל כלפי עזה כ-מתונה ו-93% תופסים אותה כלגיטימית".

המלחמה מונעת שיקום היחסים

לפי עושי המחקר: "מרבית היהודים והערבים מתנגדים לאלימות בין הקבוצות, אבל כל צד חושב שהצד השני תומך בה. ערבים ויהודים הכי פחות נמנעים מלהתבטא בנושאים הקשורים ליחסי יהודים וערבים עם חברי קבוצת הפנים". [בסוציולוגיה, קבוצת הפנים היא הקבוצה  שאדם חש שייכות אליה.]

ממשלת בן גביר-נתניהו דרדרה את יחסי היהודים והערבים לשפל שלא נראה כמותו מאז אוקטובר 2000 וזרעה פחד ופילוג בין יהודים לערבים. אף שנדמה כי המצב בשליטה, כל קבוצה הסתגרה בדלת אמותיה והמפגשים נותרו נקודתיים ברמת מקום עבודה, מקום לימודים, עיר משותפת ותו לא.

אולם ניתוח העומק מגלה, כי הקרע הוא פנימי ונפשי באופן המתבטא החוצה, כלפי החברה. יהיה קשה מאוד לשקם את יחסי היהודים והערבים כל עוד בן גביר ונתניהו בשלטון, כל עוד המלחמה משתוללת בעזה וכל עוד נגע הצנזורה, ההפחדה וההשתקה מתפשט בכל חלקי החברה. המשימות של הממשלה הנוכחית הן: להישאר בשלטון בכל מחיר, להשכיח את הקורבנות של שני הצדדים ואת החטופים, להקים התנחלויות ברצועת עזה ולחלק נשק לכל דורש (כל עוד הוא אינו ערבי). נאמנה למדיניותה, הממשלה עלולה לממש את שאיפתה להגדיל את הקרע הקיים בין יהודים לערבים ולהוביל להידרדרות אלימה שלא ידענו כמותה. לכן הפלת הממשלה הימנית הקיצונית תתרום להצלת חיי יהודים וערבים.